קהילות למידה מקצועיות הן הכרחיות עבור ארגונים גדולים המבקשים להשתפר ולפתח אסטרטגיה. שכן, רק שלל נקודות המבט השונות והנבדלות יכולות להרכיב את התמונה המלאה (והמורכבת), לדון בה ולארגן אותה. עבודתם של המעריכים אף סבוכה אף יותר. שכן, מצופה מהם לקבל החלטות על בסיס גישה מבוססת-ראיות, מגובה מתודולוגית ומעוגנת באילוצי המציאות. מאמר זה מתבסס על שאלון ה-TCAR הרב-שלבי להערכת קהילות למידה מקצועיות אשר מבוסס על דיאלוג, קבלת החלטת, ביצוע והערכה.

משבר הקורונה הוביל להגירת אנשי אקדמיה למרחבים מקוונים והדגיש את הצורך של מרצים להתמקצע בפדגוגיה דיגיטלית, לחזק את האוריינות הדיגיטלית ולרכוש מיומנויות של הוראה מקוונת. בכוחן של רשתות למידה אישיות להעצים את תחושות ביטחונם ומסוגלותם של מרצים שצריכים לתמרן בין מטלות הוראה ומחקר פרונטליות, היברידיות ומקוונות. כמו כן, רשתות הלמידה האישיות משמשות כמרחב לצמיחה מקצועית בו מרצים שואלים שאלות, הוגים רעיונות ומעשירים את ארגז הכלים הדיגיטלי.

מחקר זה בוחן מערכות יחסים בין מורים מתחילים לבין מנחים פדגוגיים ומודד את רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו ואת התרומה של תהליך ההנחיה. נמצא שתהליכי הקליטה, הליווי וההנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.

השיח האקדמי סביב מנהיגות בחינוך עוסק בעיקר במנהלים, במנהיגות דרגי ביניים ובמורים. אולם, לפי מחקר זה, יש לפתח את הפוטנציאל המנהיגותי עוד במסלולי ההכשרה להוראה ולהגדיר את ערך המנהיגות כרכיב ליבתי בתוכנית הלימודים. מדיניות כזו עשויה לתרום, בטווח הארוך, לטיפוח האקלים הבית ספרי, להכוונת תלמידים, לפיתוח תוכניות לימודים איכותיות, לסדנאות פיתוח מקצועי, להעצמת עמיתים ותמיכה בהם ולקידום רפורמות.

אנשי מקצוע מצופים להמשיך וללמוד באופן מתמשך. רבות מהפרקטיקות של הפיתוח המקצועי מתמקדות בהעברת תוכן במקום בשיפור הלמידה. מאמר זה סוקר באופן ביקורתי את ההמשגה המקובלת של פיתוח מקצועי ומציע המשגה חלופית, המבוססת על הנחות פילוסופיות באשר ללמידה מקצועית ואשר תואמות ממצאי מחקרים אמפיריים. המאמר קורא לשינוי בשיח ובמיקוד ממסירה והערכה של תוכניות פיתוח מקצועי להבנה ותמיכה בלמידה מקצועית אותנטית.

המחקר בחן כיצד מורות מדברות באופן ספונטני על מוטיבציה במהלך מפגשי מורות בקהילות למידה מקצועיות. מממצאי המחקר עולה כי מורות אכן מדברות על המוטיבציה של תלמידים במפגשי הקהילות. הן מזהות מוטיבציה בעיקר על פי מעורבות התנהגותית ונוטות לראות בגורמים חיצוניים, ובפרט פרקטיקות ההוראה, כגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים. המחקר מציג את הפוטנציאל והמגבלות בשיח מורות כזה.

קוהרנטיות בהכשרת מורים היא רציפות בין תאוריה לפרקטיקה המסייעת להשיג מטרות אפקטיביות. במצב של קוהרנטיות, התאוריה וההכשרה מעשית עולות בקנה אחד. הכשרה להוראה בתוכניות קוהרנטיות מתאפיינת בחיברות לתפקיד, בתשתית של שיתופי פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך מוסדות ההכשרה וביניהם ובין גורמי חוץ.