תוצאות חיפוש עבור: ציונים
מיון:
נמצאו 665 פריטים
פריטים מ-141 ל-160
  • סיכום

    דוח זה דן בוחן את מידת התאמתה של מערכת החינוך לצורך להעמיד דור בוגרים בעל מיומנויות וכישורי חיים למאה ה-21. הדוח דן בחסמים הקיימים כיום במערכת ומציע מספר כיווני פעולה להתמודד עם חסמים אלה.

  • סיכום

    האמירה ש"חיים ללא חקירה, הם חיים שלא ראוי לחיותם" מיוחסת לסוקרטס ולזכותו נזקפת גם התובנה שהידיעה העצמית, "דע את עצמך", היא דרך המלך אל האמת, אל התבונה. אך האם יש דרך נכונה או לא נכונה להגיע לתכלית זו, לבצע רפלקציה עצמית כראוי?

  • סיכום

    הסביבה הפיסית בבית הספר יכולה לעודד את חשיבת התלמידים. למשל, חדרים אטומים לרעשים מבחוץ או רצפות המכוסות בשטיחים עבים ורכים שאפשר להלך עליהם בגרביים או בנעלי בית ובכך למנוע רעשים מסיחי דעת. לפי המחקר, בסביבה נטולת נעליים פוחתות בעיות המשמעת ועולים הציונים (Pells 2016). בפרק זה מוגדרים סוגים שונים של חשיבה ומוצגות דרכים לטפח חשיבה יצירתית וביקורתית.

  • סיכום

    כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

  • לינק

    בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

  • לינק

    אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, הוא האיש שאחראי לבחינות PISA לתלמידי תיכון ובחינות PIAAC לכישורי מבוגרים. בריאיון נדיר בכנותו לעיתון "כלכליסט", מתח שלייכר ביקורת חריפה על מערכת החינוך הישראלית והציעה דרכים מעשיות לשיפורה.

  • תקציר

    פרופ' לי שולמן, מחוקרי החינוך המובילים בעולם, הגיע לביקור בישראל והעניק ראיון לדה מרקר שבו הביע את עמדתו בכמה מהסוגיות המרכזיות של החינוך במאה ה-21: שכר המורים, תפקיד בית הספר בעידן האינטרנט, גודל הכיתה הרצוי, מבחנים והדרכים לשפר את איכות ההוראה.

  • סיכום

    בספרם "הוראת חשיבה ביקורתית ויצירתית בבתי ספר" מגדירים המחברים את מושג החשיבה, מסבירים מדוע חיוני ללמד מיומנויות חשיבה, מציעים רוטינות חשיבה נראות-לעין ומביאים מקרי-מבחן של הקניית כישורי חשיבה לתלמידים. בפרק השני בספר, שסיכומו מובא לפניכם, מבקשים המחברים לברר מה ניתן ללמוד מניסיונות העבר ללמד כיצד לחשוב, בדגש על חשיבה יצירתית (היכולת לייצר רעיונות) וחשיבה ביקורתית (היכולת להטיל ספק בהנחות, להעריך מידע ולאמוד את מידת הרלוונטיות שלו).

  • לינק

    היוזמה לשותפויות אינטנסיביות למען שיפור ההוראה, שעוצבה ומומנה בידי קרן ביל ומלינדה גייטס, היתה מאמץ רב שנתי שנכשל בניסיונו לשפר משמעותית את הישגי התלמידים באמצעות הרחבה של נגישותם להוראה יעילה. מקומות שהשתתפו ביוזמה אימצו אמצעים שונים להוראה יעילה שכללו הן את תרומת המורה לשיפור בהישגי התלמיד ואת הערכת הפרקטיקות שלו באמצעות תצפית המלווה במילוי טבלה מובנית. אמצעי ההוראה היעילה נועדו לשיפור פעולות הציוות, לזיהוי חולשות בהוראה ולהתגברות עליהן בעזרת פיתוח מקצועי הממוקד ביעילות, וכן שימוש בסולמות פיצוי וקידום כתמריצים לשמר את המורים היעילים ביותר ולעודדם לסייע בצמיחתם של מורים אחרים. המפתחים האמינו שמנגנונים אלה יובילו להוראה יעילה יותר, ירחיבו את נגישותם של תלמידים בני מיעוטים עניים להוראה יעילה וישפרו דרמטית את ההישגים הלימודיים.

  • תקציר

    שיעור הפוך, "הוראה הפוכה" או "כיתה הפוכה" (flipped classroom) היא גישה פדגוגית לפיה התלמידים או הסטודנטים לומדים חומרים חדשים באופן עצמאי לפני השיעור הכיתתי. בשלב למידה זה מקובל לפנות לאמצעים ממוחשבים כגון הרצאות מצולמות ומוכנות מראש, שאלונים מקוונים, סרטונים ואמצעים פדגוגיים אחרים. בשלב הלמידה השני, בכיתה, התלמידים מבצעים מטלות שונות, באופן פרטני או בקבוצות, כך שהמורה או המנחה יוכל לפקח, לסייע ולהנחות באופן אישי את תלמידיו.

  • סיכום

    מוסף סוף השבוע של עיתון "הארץ" ערך פרויקט מיוחד לרגל פתיחת שנת הלימודים. במסגרת הפרויקט, ראיינה הכתבת שני ליטמן שורה של מומחים ופרופסורים לחינוך, שביקרו בחריפות את מערכת החינוך בישראל. לטענתם, המערכת מגבילה וחוסמת את הילדים, מזיקה להם ופוגמת באושרם – ובוודאי שאינה משיגה את יעדיה.

  • לינק

    אף שכמעט מעולם לא נתקלו במבחנים או בשיעורי בית, הצטיינו תלמידי בית הספר יהודה המכבי בתל אביב במבחני המיצ"ב. ההישגים שלהם היו טובים מאלה של תלמידי בתי ספר אחרים המתאפיינים ברקע כלכלי-חברתי דומה ואשר בהם ניתנים שיעורי בית ומבחנים. בנוסף לכך, תלמידי יהודה המכבי הביעו תחושות חיוביות יותר כלפי בית הספר, מוריהם, חבריהם והלימודים. בית הספר מדורג מעל לממוצע הארצי ומעל לממוצע בקרב בתי ספר בעלי רקע דומה ברוב המדדים של מוטיבציה, סקרנות, תחושת מסוגלות ולמידה איכותית.

  • לינק

    נשאלת אם כן השאלה כיצד להלום את הדרישה לאחריותיות, שנחוצה לשם פיקוח ומעקב אחר רמת תפקוד והישגים, עם הצורך בשיפור אמתי וממשי ברמת הלימודים?דו"ח מיוחד שנערך בארצות הברית בנושא שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים הציג 12 המלצות לביסוס מערכות ותהליכים יעילים יותר של שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים וראיות:

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בוחן את מעמד המורה בישראל. באופן ספציפי נעשית בו מדידת המעמד החברתי של מורים בישראל בהשוואה למעמד החברתי של רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, עובדי היי-טק ומשרתים בצבא קבע. כן נמדד המעמד החברתי של מורים בישראל בהתאם להגדרות התיאורטיות ונבחנת תפיסת המורים בנוגע למעמדם החברתי המעמד החברתי והיא מושווית לזו של מי שאינם מורים. המסר העיקרי העולה ממנו הוא, כי בעוד שמקצוע ההוראה זוכה להערכה גבוהה, המורים זוכים להערכה נמוכה יחסית בחברה הישראלית. מכאן, שכדי ליצור שיפור במעמד המורים נדרש לשפר את איכות העוסקים בהוראה.

  • לינק

    לפי ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מחקרים רבים ברחבי העולם הראו כי שיעורי בית אינם משפרים את ההישגים בלימודים בבית הספר היסודי וכמעט שאינם משפרים אותם בחטיבת הביניים. כך למשל, במדינות שתלמידיהן זוכים לציונים גבוהים במבחנים בינלאומיים במדעים ובמתמטיקה, המורים מטילים פחות שיעורי בית לעומת מדינות שמקבלות ציונים נמוכים יותר ויש בהן יותר שיעורי בית.ד"ר דורון קורא במאמר ב-ynet למורים, מנהלים, הורים וילדים לחשוב יחד על דרכים יצירתיות שיחליפו את שיעורי הבית, שלדעתו "בעיקר מלמדים את הילדים לא ליהנות מהלימודים" ותורמים למתחים מיותרים בין הורים לילדים.

  • תקציר

    המאמר עוסק בשאלה: מה אנו מודדים כאשר אנו מודדים את איכות הוראתם של מורים באמצעות תצפיות? תצפיות במורים הינן חלק בלתי נפרד ממערכת הערכת המורים בארה"ב. המדידות כוללות לעיתים גורמים שאינם שייכים לביצועי המורים ושאינם תחת שליטתם, כגון מגדר ואף הרכב התלמידים בכיתה בה הם מלמדים. למשל, גברים ומורים אשר בכיתתם ריכוז גבוה של תלמידים ממוצא אפרו-אמריקאי או היספאני בעלי ציונים נמוכים, מקבלים בתצפיות ציונים נמוכים באופן מובהק ביחס לאוכלוסיות מורים אחרות. מטרת המחקר היא לאושש שאכן קיימות הטיות בהערכת מורים באמצעות תצפיות ושהערכת ביצועי המורים כוללת גורמים נוספים שאינם שייכים לאופן תפקודם כמורים.

  • סיכום

    המאמר הנוכחי דן ביתרונות השימוש במשחקים בכלל, משחקי-תפקידים וסימולציות בשיעורי היסטוריה. בתוך כך הוא מעמיד לרשות המורים המלמדים מספר דוגמאות לחוויות למידה המעמידות את התלמיד במרכז, המבוססות על 16 שנות הוראה של כותבת המאמר. המאמר מציג מחקרים מרכזיים קודמים שעסקו ביתרונות הלמידה באמצעות משחקים, ובמיוחד בפיתוח החשיבה הביקורתית, מיומנויות פתרון הבעיות ויכולת שיתוף הפעולה של התלמידים.

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בסטודנטים להוראה באוסטרליה, שהתקבלו לתוכנית להכשרת מורים עם ציונים במבחן קבלה ארצי, הנמוכים מהמקובל בתוכניות כאלה. המאמר מתאר את סיפורי החיים שלהם, השופכים אור על תכונות האופי הנחוצות להוראה אפקטיבית וללמידה בבתי ספר. הטענה המובאת במאמר כי שימוש יחיד במבחני קבלה ארציים ובמבחן ידע שפתי וכמותי של מתכשרים להוראה המהווים הסללה של המועמדים לעיסוק בהוראה הם אמצעים שלא מצליחים לעמוד על המורכבות הטמונה במקצוע ההוראה ובהוראה איכותית.

  • סיכום

    עד כמה עיצוב הפנים של בית הספר תורם להישגים ולרווחתם של התלמידים? לפי כתבה שפורסמה באתר הארץ, התשובה היא: באופן משמעותי. כדי להדגים את הטענה, מובא סיפורו של בית הספר היסודי אלראזי ביישוב טמרה בגליל המערבי. לדברי מנהלת בית הספר, סמאח עואד, "המסדרונות, המבואות והרחבות הם מקומות המעבירים את התלמיד מחוויית למידה פרונטלית ומסורתית, שבה הוא פסיבי, לחוויית למידה משמעותית שבה הוא הופך לאקטיבי, יוזם ואחראי. מימשנו את החזון החינוכי שלנו והקמנו בבית הספר מרחבי למידה חוץ־כיתתיים".

  • תקציר

    בשני העשורים האחרונים אנשי חינוך ומחקר עדים למהפך בפער המגדרי במערכת החינוך. בארצות הברית ובמדינות מתקדמות אחרות, עולות התלמידות על התלמידים הן בציוני הקריאה, הן בממוצע הציונים בתיכונים והן בשיעור הכניסה למכללות. תופעה חובקת עולם זו מעלה שאלות על הסיבות לאי השוויון בהישגים: האם מקורם של ההבדלים ביולוגיים או נרכשים ומובנים חברתית? האם יש מרכיבים חינוכיים, מעבר לתרומת ההורים והמחנכים, שמתאימים יותר לבנות מאשר לבנים? למשל, תוהה המחקר, האם רק מקרה הוא שנשים מהוות את רוב המחנכות בשלבי הלימוד המוקדמים, בכיתות היסוד וחטיבת הביניים, בתקופה בה תלמידות מתנהגות טוב יותר ומגיעות להישגים גבוהים יותר? המאמר מבקש לעמוד על השפעת מגדר המורה על נערים ונערות בחטיבת הביניים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין