הפחתת הסיכון של תלמידים המשתמשים בתרופות להפרעות קשב באמצעות הבנת המוטיבציות לשימוש ויישום תיאוריית הפחתת נזק: סקירת ספרות

Abelman, D.D. (2017). Mitigating risks of students use of study drugs through understanding motivations for use and applying harm reduction theory: a literature review. Harm Reduction Journal, 14, 68, 1-7

עיקרי הדברים:

  • השימוש בתרופות כריטלין או אטנט על ידי תלמידים שלא אובחנו כסובלים מהפרעות קשב אינו מעלה את הציונים וכרוך בסיכונים בריאותיים ונפשיים ניכרים
  • על מוסדות הלימוד לפעול להגברת המודעות של התלמידים לסיכונים הכרוכים בתרופות ולחוסר התועלת שלהן בשיפור ההישגים הלימודיים של תלמידים בריאים
  • בשנים האחרונות ניכרת עלייה מתמשכת בשיעור התלמידים המאובחנים עם הפרעות קשב; במציאות זו, עולה גם שיעור התלמידים המאובחנים שהתרופות אינן מסייעות להם
  • מדובר בתרופות ממכרות ביותר, ועל הרופאים לנקוט זהירות כאשר הם מעניקים מרשמים לשימוש בהן

למאמר המלא

לקריאה נוספת

דפוסי דיבור של ילדים עם בעיות קשב וריכוז

אסטרטגיות מעשיות לתמיכה בילדים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בכיתה

כ-10% מהסטודנטים בצפון אמריקה, אשר רובם לא אובחנו כסובלים מבעיית קשב, משתמשים בתרופות כגון ריטלין, פוקלין, קונצרטה ואטנט כדי לשפר את ביצועיהם הלימודיים [4, 21]. ואולם, המחקר מראה כי ציוניהם של סטודנטים אלה אינם עולים – ומנגד הם עלולים לסבול מתופעות לוואי שליליות, כגון בעיות לב, הפרעות שינה, חרדה, פסיכוזה ואף נטייה מוגברת להתאבדויות.

אנשים בעלי הפרעת קשב או היפראקטיביות (ADD או ADHD) סובלים מחוסר איזון ברשתות הנוירו-טרנסמיטורים במוחם שהתרופות אמורות להשיב. מאמר זה עוסק בסטודנטים בריאים המשתמשים בתרופות כאלה באוניברסיטאות בצפון אמריקה. סטודנטים אלה משיגים את התרופות האלה באופן בלתי חוקי, כאשר הם מקבלים אותן מחבריהם שאובחנו עם הפרעות וקיבלו מרשם.

רוב המחקרים מראים כי התרופות אינן מצליחות לשפר את ביצועי הלמידה, הזיכרון והשליטה הקוגניטיבית בקרב אנשים בריאים [8-2]. חוקרים אחדים סבורים כי התרופות עשויות לשפר את רמות האנרגיה והמוטיבציה – אך היכולת הקוגניטיבית הממשית נותרת ללא שינוי [2, 6]. חלק מהמחקרים מראים כי הסטודנטים הבריאים הנוטלים את התרופות עלולים אף לסבול מירידה בציונים ומתופעות לוואי בריאותיות שליליות [2,3,6,8]. התופעות השליליות נפוצות ביותר אצל הסטודנטים שהשיגו הישגים גבוהים עוד לפני נטילת התרופות [3].

מדריכי תרופות, מרכזי התמכרות וספרות המחקר קובעים כולם כי התרופות המדוברות ממכרות ביותר, וכי על הרופאים לנהוג זהירות ולרשום אותן למטופליהם במשורה [11-9]. התרופות עלולות לגרום להתמכרות חמורה ומסוכנת שעלולה להוביל למוות פתאומי, פסיכוזה, חרדה, דיכאון, פראנויה הפרעות שינה ובעיות לב [11-9]. שימוש בתרופות אלה ללא מרשם נמצא בהתאמה לישירה לגידול דרמטי בהתאבדויות ובביקורים בחדרי מיון [12].

עם זאת, שימוש בתרופות אלה על פי מרשם ובמינונים סבירים על ידי סטודנטים המאובחנים עם הפרעת קשב בטוח הרבה יותר [13, 14], ונראה שאינו גורם נזק.

בעקבות הבעיות הבריאותיות שפורטו לעיל, כמה אוניברסיטאות יוקרתיות סבורות כי התוצאות השליליות של "סמי הלימוד" גוברות על תוצאותיהם החיוביות [23]. כדי להגן על הסטודנטים, אוניברסיטאות אלה דורשות מתלמידים שאובחנו עם הפרעת קשב לחתום על התחייבות בכתב על התחייבות לפיה לא ימסרו את התרופות שלהם לאיש; כמה מהאוניברסיטאות כוללות הדרכות על סכנות השימוש בתרופות אלה בשבוע האוריינטציה שהן מקיימות בתחילת שנת הלימודים.

 

המוטיבציה האמתית לשימוש בתרופות

אחת הסיבות העיקריות לשימוש בתרופות היא מידע שגוי בעניין השפעותיהן הבריאותיות השליליות ובעניין חוסר יעילותן לשפר ציונים. פעמים רבות משמשות התרופות כלי עזר להתמודדות עם בעיות אחרות, עמוקות יותר [3, 4].

סטודנטים רבים מאמינים כי שימוש בתרופות ישפר את ממוצע הציונים שלהם, ואמונה זו מגדילה את הסיכון שאכן ישתמשו בהן [3]. ואולם מחקר עוקבה מצא כי שימוש בתרופות אלה ללא מרשם לא הביא לשינוי בציוני הסטודנטים [5]. המחקר מצא כי סטודנטים המשיגים ציונים נמוכים נמצאים בסיכון מוגבר ליטול את התרופות הללו [12, 29].

המחקר מצא כי הגורמים שמשפיעים לחיוב על הציונים הם פיקוח הורי צמוד, מיומנויות במילוי משימות, השתתפות בקבוצת ספורט וכן יכולת ביצוע (חוללות) אמיתית ויכולת ביצוע נתפשת [33-30].

תרופות אלה הן בראש ובראשונה מנגנון התמודדות רגשי שנועד לטפל בבעיות כגון היעדר ביטחון, היעדר הנאה והיעדר עניין במטלות הלימוד [34]. אלה החשים תלות באישור חיצוני בערכם העצמי נמצאים בסיכון גבוה בהרבה להשתמש בסמי לימוד מאשר אלה התלויים פחות בדעתם של אחרים לשם תחושת ביטחון [36].

מאז שינוי במדיניות שהקל על ילדים בקנדה לקבל אבחונים של הפרעת קשב, תרופות אלה עלולות שלא לסייע אפילו לאלה שאובחנו וקיבלו מרשם לשפר את הישגיהם הלימודיים [37]. גישה מוגברת לתרופות כגון ריטלין העלתה את הסבירות כי התלמידים בעל הפרעת הקשב לא ישלימו לימודים אקדמיים, יבצעו פשעים קלים וכי הבנות ילקו בדיכאון [37]. מי שאובחנו בטעות כבעלי הפרעות קשב ונטלו את התרופה, עלולים לסבול מנסיגה בהישגיהם הלימודיים; למרות זאת, שיעור המאובחנים נמצא בעלייה מתמדת [3, 37, 41].

שימוש בתרופות בידי אנשים בריאים הוא גורם סיכון לצריכת אלכוהול מופרזת ולהפרעות אכילה בקרב סטודנטים [42].

סטודנטים עם רקע של בעיות נפשיות נוטים להפיק את התוצאות הגרועות ביותר משימוש בחומרים המדוברים [10, 11, 14].

 

פתרונות לבעיה באמצעות הפחתת נזק ומדע ההתמכרות

משתמשים בסמים ובתרופות שלא לצורך צריכים להיפגש עם מטפלים מקצועיים בתחום בריאות הנפש [3], מפני שהשימוש בסמים ובתרופות הוא אינדיקציה משמעותית לקיומן של בעיות נפשיות ברקע [3].

הפחתת נזק מבוססת על ההכרה בכך שאנשים רבים ימשיכו להשתמש בסמים למרות המאמצים למנוע זאת [45]. לכן יש להתמקד בעקרונות אפקטיביים וניתנים ליישום של בריאות הציבור וזכויות אדם [45].

כך למשל, ניתן להגביר את מודעותם של הסטודנטים לשירותי בריאות הנפש המוצעים במוסדות האקדמיים. גם אם הצריכה לא תרד בעקבות זאת, היא לפחות תתבצע בסביבה בטוחה יותר [3, 45]. במקום זאת, יש לפעול להפחתת לחץ העמיתים להשתמש בתרופות ולמניעת סטיגמה שלילית מסטודנטים בעלי מרשם המסרבים להעביר תרופות לחברים בריאים שלהם [3]. רופאים והורים הם דמויות מפתח שיכולות להעצים סטודנטים בעלי הפרעות קשב לא לחלוק את התרופות שלהם עם אחרים, ועליהם לשוחח איתם על כך [3].

מסעות הסברה המקדמים מסוגלות עצמית (לצד השתתפות בקבוצת ספורט, הגברת פיקוח הורי ותרגול מיומנויות להשלמת מטלות) עשויים להפחית את השימוש בתרופות ולהפחית את נזקיהן, למשל באמצעות מניעת נטילת מנות יתר והגדלת הסיכוי להשיג ציונים גבוהים גם ללא התרופות [33-29].

דרך נוספת להפחית את הסיכון היא להגדיל את הידע של הסטודנטים על הסיכונים הכרוכים בשימוש בסמי הלימוד [4-2, 12]. אוניברסיטאות יכולות לכלול במהלך שבוע האוריינטציה שיעורי חובה שיעסקו בסכנות הסמים האלה, בגורמי הסיכון לשימוש ובאפשרויות להשיג עזרה [3]. מקור גדול לבורות הסטודנטים הוא מידע שגוי או חלקי הנמצא באתרים שונים ברשת ובכלל בלוגים בלתי מקצועיים [4].

 

מסקנות

הפחתת נזק (harm rediction) מוכרת יותר ויותר כחלופה חשובה למדיניות המסורתית והכושלת של איסור על שימוש בסמים ובתרופות. המחקר מראה כי במקרים רבים תוצאותיה של הפחתת הנזק טובות יותר מהטלת האיסור, ומומלץ כי הגופים הרלוונטיים ישקלו את השימוש באסטרטגיות אלה.

 

ביבליוגרפיה

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

 

 

yyya