בהמשך לדיווח של פורטל מס"ע מתייחס ג'יי הורוויץ בבלוג שלו למאמר המעניין של ריינגולד מציין חמש "אוריינויות" שבעיניו נחוץ לחנך לקראתן בתפוקה שלנו. (כמובן שאין חפיפה מלאה בין "מיומנויות" לבין "אוריינויות", אבל בדיון החינוכי על המטרות של מערכת החינוך, בדרך כלל אין הבחנה ברורה בין "מיומנויות", "כישורים" ו-"אוריינויות".) לדעתו של ג'יי הורוויץ , הרשימות של "כישורי המאה ה-21" שאנחנו בדרך כלל פוגשים יכולות, עם תוספת של מס שפתיים לתקשוב שחדר לתוך חיינו, להתאים לכל תקופה. גם הרשימה של ריינגולד כללית, והיא מכילה כמה מאותן מילות מפתח שכל כך פופולארי להזכיר, אבל הוא מתמקד באוריינויות/כישורים שבאמת קשורים לימינו. בראש הרשימה של ריינגולד נמצאת "תשומת לב" (attention). בעיניו, בתקופה שלנו יש צורך אקוטי שנלמד להתמודד עם שפע המידע שמציף אותנו, שנהיה מסוגלים להחליט בתבונה במה לשים לב, ושנכיר את הכלים שמאפשרים לנו לעשות זאת. לפי ריינגולד, יתר ה-"אוריינויות" – השתתפות, שיתוף, תודעה רשתית, ושימוש ביקורתי במידע – מתאפשרות רק אם נדע למקד או לחלק את הקשב שלנו בצורה נבונה.

שאילת שאלות ע"י מורים היא סוגיה פדגוגית ידועה , אך לא תמיד יודעים המורים או המרצים כיצד לשאול את השאלות הנכונות היכולות לעורר עניין . נקודת המוצא שמעלות עדנה וחברותיה המורות המלמדות בבתי ספר בארה"ב, היא ששאלת השאלות בדרך הנכונה יש בה כדי לעורר שיעור מעניין או ליצור שיעור שגרתי הנתפס ע"י התלמידים כמשעמם. דבר ראשון , יש לשאול שאלות פתוחות שמובילות את התלמידים לשאול בעצמם שאלות נוספות ולעורר דיון בכיתה. שאלות טובות צריכות לעורר את הסקרנות של התלמידים. לצורך כך אפשר להשתמש בתמונות , ממצאים, יצירות אמות וכדומה ( ובוודאי שלמורה המתוקשב באינטרנט יש כאן יתרון משמעותי) . רצוי להתמקד בשאלות שמעוררות חשיבה אצל התלמידים ומובילות אותם להמשיך לחקור בנושא. המלצה חשובה : יש לתת לתלמידים די זמן על מנת להתמודד ולענות על השאלה. אל תאפשרו לתלמידים הראשונים שמצביעים לענות , אלא בקשו מהתלמידים לחשוב רגע ולנסח את תשובותיהם במחברת או במחשב.

פרופסור האוורד ריינגולד הנחשב לאבי תפיסת הקהילות הוירטואליות באינטרנט ממשיך ללמד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה וגם המהפכנות הפדגוגית שלו לא דעכה, להפך. בקורסים המתוקשבים שלו הוא משלב דרכי הוראה מאתגרות ויוצרות עניין. במערכת הויקי המתוקשבת של הקורסים הוא משתמש בראש ובראשונה במיפוי מושגי כדרך הוראה קוגניטיבית מעמיקה ומעוררת. כל הסטודנטים הלומדים אצלו נדרשים לתמצת ולבטא את עיקרי הממצאים שהם קוראים במפות מושגיות או "מפות מוח" שהם מעלים באתר הקורס WIKI) ). עפ"י תפיסתו של ריינגולד, המפות המושגיות שמתווים הלומדים יוצרים אצלם מיומנות של יצירת הקשרים בין תהליכים ותופעות ובכך ההבנה של הנושאים הנלמדים הנחקרים על ידם היא מעמיקה יותר. כאשר פרופסור ריינגולד מנסה להעריך את עומק הבנת הסטודנטים הלומדים אצלו הוא פשוט מסתכל ובוחן את תרשימי המפות המושגיות שיצרו או שיפרו באתר הקורס. פרופסור ריינגולד פרסם לאחרונה מאמר חדש על הדרכים שיש לנקוט בכיתה על מנת לעורר את העניין של הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה ובמכללות. המאמר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת EDUCAUSE Review ( אוקטובר 2010 ) .

המאמר חוקר את הגישה הקיימת בשני המקצועות, הוראה וסיעוד, להתמודדות עם דילמות אתיות תוך השוואה ביניהם. הספרות המתייחסת לדילמות אתיות בהוראה מונה דילמות בתחומים שונים: המתח בין התייחסות אכפתית לאחרים לבין עמידה בקודים פורמליים, המתח בין הקניית ערכים לבין הספק של ידע הנדרש על פי הקוריקולום או המתח בין סדר היום של בית הספר לבין זה של משפחת התלמיד. גם אחיות ניצבות בפני דילמות אתיות שונות. למשל, בחירה בפעולה או בטיפול שעלול לפגוע או להזיק למטופל היא דילמה אתית. דילמות אלה מיוחסות לאיוש לא מתאים, לחלוקת תקציבים שגויה, או לקבלת החלטות טיפוליות שעומדות בסתירה לרצון החולה ו/או משפחתו. מה נמצא במחקר? במחקר נמצא דמיון רב בדילמות האתיות בשני המקצועות. הממצאים העלו חמש קטגוריות של דילמות של מורים ושל אחיות. תוצאות המחקר באשר לדמיון הרב בין דילמות אתיות של מורים ושל אחיות בישראל מצביעות על כך שדאגה לרווחת הזולת (התלמידים/החולים) היא אחד הערכים החשובים ביותר בקרב העובדים העוסקים בקבלת החלטת אתיות. כתוצאה מכך הקשר המקובל ביותר המדווח בסיפוריהם במחקר הוא מורה/אחות – תלמיד/חולה. המחקר מצביע על כך שהן למורים והן לאחיות חסרים כלים מספקים להתמודדות עם דילמות אתיות העולות במהלך עבודתם. הבהרה של תחומי האחריות וחיזוק הסטאטוס עשויים לשפר את היכולות בתחום זה ( .Shapira-Lishchinsky, L ) .

כבר פרסמנו על המהפכה השקטה המתחילה להירקם מבחינת דרכי ההעברה וההכנה של מצגות לתלמידים וסטודנטים , אבל מגיעות עוד עדויות מגורמים חינוכיים שונים בחו"ל על יעילות התפיסה החדשנית של Prezi מבית היוצרים של ארכיטקטים בבודפשט. הצגת המצגות בתפיסה של Prezi היא מרחבית ולא לינארית ויש בה כדי לשפר את ההתעניינות של הלומד כי זיכרונו מטיב לקלוט בראייה מרחבית ולא לינארית. הנה דוגמא של מצגת שנערכה לאחרונה בארה"ב על עיקרי התפיסה של טקסונומית בלום . המצגת פותחה באופן יחידני על בסיס תוכנת Prezi. עדיין אין מחקרים אמפיריים על יתרונות התצוגה המרחבית מבחינת סטודנטים או תלמידים , אך מדיווחים אקראיים של מורים ומרצים שמגיעים מארה"ב ומהונגריה עולה כי רמת התעניינות הקוגניטיבית של הלומדים היא ערנית יותר.