המאמר דן בהוראה פתוחה (open teaching), או הוראה של קורסים מקוונים באוניברסיטה הנגישים גם לקהל הרחב. המשתתפים יכולים להשתתף בקורס המקוון דרך דיונים בבלוגים, לוחות להשארת מסרים (message boards) ורשתות חברתיות מקוונות. המאמר מתייחס לקורס מקוון שהעבירו Stephen Downes ועמיתו – Siemens ב- University of Manitoba בשנת 2008. במסגרת הניסוי, Downes-Siemens אפשרו למשתתפים שאינם תלמידים מן המניין להירשם לקורס המקוון שהעבירו. מעל 2,300 נרשמו לקורס. התומכים בהוראה הפתוחה לכולם טוענים שהוראה מרחוק (distance education) לעתים קרובות מבודדת את הסטודנטים מאחורי סיסמא מוגנת. מסתבר כי ניתן על ידי פתיחת המחסומים האלה ליצור חווית למידה רחבה יותר. המרצים , המעבירים את הקורסים המקוונים הנרחבים מפתחים דרכים ללמידה מקוונת שאינה נותנת בהכרח תחושת ריחוק כמו העתק דיגיטלי של מפגשים פנים אל פנים בכיתה ויוצרת יוצר תחושה חווייתית כמו רשת פתוחה, חברתית, מקושרת של בלוגים, מערכת wiki ו-Twitter. דרך למידה כזו יכולה לחשוף את הסטודנטים והלומדים לרשת רחבה יותר של משתתפים מאשר הם יפגשו בדיון בשיעורים בכיתה עם קבוצה קטנה של סטודנטים ( Parry, Marc).

פיתוח מנהיגים מורים ('Developing Teacher Leaders') מאת פרנק קרודר, סטפן קאאגאן, מרגרט פרגוסון וליאונה האן (Frank Crowther, Stephen Kaagan , Margaret Fergusson and Leone Hann), עם הקדמה מאת אנדי הארגרייבס (Andy-Hargreaves). הספר מספק הוכחה לחשיבותה של הגדרה מחדש של המנהיגות כדי שתפעל במקביל עם המורים בכיתות. הספר קורא להכיר במורים כגורם העיקרי לשינוי קבוע ומבקש רנסנס למקצוע ההוראה. מאחר ותהליכי הוראה כיום מתמקדים יותר בלמידת התלמיד, יש הכרח בפיתוח היכולת של המורים כמנהיגים. לצורך כך יש להציב במרכז את היצירתיות של המורה. המנהלים שיכולים לחלוק במנהיגות עם המורים שלהם ואז עם בתי ספר אחרים ייתפסו כמנהיגים העתיד האמיתיים.מחבר הספר Crowther מכנה זאת "מנהיגות מקבילה" (Bruce Hammonds).

המערכת הבית ספרית כוללת בתוכה קבוצות שונות עם זהות ותפקיד ייחודיים שביניהן ניתן למנות את הכיתה, קבוצה שמורכבת מתלמידים מכיתות שונות בעלי עניין משותף, השכבה, קבוצת המחנכים, קבוצת המורים המקצועיים, קבוצת מורי תחום דעת ספציפי, קבוצת התלמידים, קבוצת ההורים, קבוצת אנשי הטיפול, קבוצת צוות ההנהלה וכדומה. לחלוקה זו יש חשיבות וערך של זהות, גיבוש, ויעילות תפקודית. אולם במצבי חרדה, מתח ולחצים מופעלים מנגנוני הגנה ראשוניים, וחלוקות אלו מאבדות חלק מהערך הפונקציונלי שלהן בשירות המערכת והופכות לזירה ולכר להתכתשויות, להשלכות ולהאשמות הדדיות. במצבי משבר חריפים הקצוות הרגשיים והפיצולים הבין קבוצתיים נמתחים ועלולים להוליך להתקבעות בקטבים. פיצולים וקיטובים עלולים לעורר ביתר שאת תהליכים הרסניים בצוות הבית ספרי, וליצור אווירה מתוחה, מעיקה, קטנונית, תחרותית ותוקפנית. הקונפליקטים בין הקבוצות המפוצלות יכולים להיות גלויים, אך הם עשויים גם להיות סמויים, להתקיים מתחת לפני השטח, ולהשפיע על התקשורת הבין אישית. התקשורת המצטמצמת והאקלים הצוותי השלילי עלולים להתפשט ולחלחל לתוך הכיתות. במקרים כאלה, התלמידים נושאים על כתפיהם את המתח שהמורים מתקשים להכיל ולעבד, וחשים לא מוחזקים ולא מוגנים ( מרים פישר-כספי וגרסיאלה ונגרובר-נוימן).

אם בעבר היה מרכז המשאבים הכיתתי, מדף ספרים או אוסף דפי עבודה וכרזות בכיתה, הרי היום האינטרנט מאפשר לייצור ולהקים מרכז משאבים כיתתי באינטרנט, באתר הכיתה או באתר השכבה. יש מורים שנענו לאתגר זה ואתרי המשנה שלהם באינטרנט בכיתות בהם הם מלמדים כוללים מרכז משאבים כיתתי מתוקשב , הכולל בעיקר פעילויות מקוונות המתאימות ורלוונטיות לנושאים שהם מלמדים. מרכז המשאבים הכיתתי אינו בהכרח מרכז טכני לאחסון קבצים או דפי עבודה אלא אוסף נבחר של פעילויות מקוונות שנועדו לאתגר את התלמידים ולהעמיק את הסקרנות שלהם. כך, לדוגמא, המורה שלומית (שכבה ו') מביה"ס היסודי אזורי אביטל בצפון הגולן הטיבה לנצל את תכונות הפלטפורמה המתוקשבת של "גוגל סייטס" על מנת להקים ולעדכן את מרכז המשאבים הכיתתי באתר האינטרנט. בנובמבר 2010 כלל מרכז המשאבים הכיתתי פעילויות מתוקשבות מעניינות בנושאים הקשורים ליוון העתיקה ושעשועי אור לקראת חג החנוכה. גם מורות אחרות בביה"ס אביטל עושות שימוש בתכונות של מרכז המשאבים הכיתתי באינטרנט.

בשנת הלימודים תש"ע ( 2010) הוחלה בכיתות ז' בכל הארץ תכנית לימודים חדשה, בעלת לוח זמנים מדויק, תכנים מוגדרים והדרכה אינטנסיבית למורים. טבלאות מפורטות נבנו ובהן נרשם בדיוק מה ילמד כל ילד בכיתה ז' בכל שבוע ובכל שיעור, איזה עמוד בספר המורים אמורים ללמד בכל שיעור ושיעור, כמה תרגילים יתורגלו , מתי יהיו מבחני רבעון ומבחני אמצע השנה. הנחת העבודה של מובילי התכנית, וגם של האמורים להובילה בבתי ספר היא שהמורים יילמדו היטב עפ"י התכנית המפורטת , התלמידים יידעו מתמטיקה. כותבת המאמר, שרה עברון , מנהלת ביה"ס, מנתחת את גורמי ההצלחה והכישלון של תכנית הלימודים החדשה עפ"י תורת המורכבות. הכותבת מדגישה כי המערכות בבתי הספר אינן לינאריות. מי שמניח הנחת עבודה של לינאריות ותו לא – עלול להתרסק בעת יישום תכניתו. המערכות בביה"ס הן למעשה אוסף ייחודי של ילדים, מורים וקהילה, הן אינן ניתנות לצמצום לתבנית אחידה ואוניברסלית. המאמר כולל תובנות של שתי מגיבות פלג דור-חיים , וחן גרץ שמואלי.

מורים היוצרים ביוזמתם מרחב למידה כיתתיים או מקצועיים ( לתחום דעת מסוים) ממשיכים לפעול וליזום בבתי הספר בארץ. הם מנצלים כלים מתוקשבים על מנת ליצור את מרחב הלמידה המתוקשב ולהעשיר אותו בתכנים על מנת לאתגר את התלמידים . יש מורים שמנצלים את כלי התקשוב היעילים של פלטפורמת MOODLE , כגון המורה שרה אור מביה"ס חט"ב ע"ש י.בן צבי בפ"ת שפיתחה מרחב למידה מתוקשב מאתגר בביולוגיה . מרחב למידה מתוקשב זה, שבנתה שרה אור, כולל הצגת פעילות אחרונה, הצגת מונחים מתוך האגרון , עדכונים שטופים מתוך אתר הידען ( על מנת ליצור סקרנות ועניין אצל התלמידים) וארגון התכנים בביולוגיה במוקד דף הבית.

האתר הייעודי שהקימה לאחרונה רשת אורט לצורך היערכות ארצית של מנהלים ומורים לתכנית התקשוב בחינוך הוא אתר דינאמי ומעניין היכול להועיל גם למורים ואנשי חינוך בכל רחבי הארץ. באתר המתעדכן כל הזמן , ניתן למצוא ספריית מאמרים נבחרים ( בדרך כלל, מאמרים מעניינים וסקירות באורך מלא) , מדור המוקדש לכלים מתוקשבים ( מדריכי עזר לכלים מקוונים שונים, כגון תוכנה המאפשרת צילום תהליכים מהמסך ) ומידע על השתלמויות המנהלים ברשת אורט המכוונות למימוש וקידום הליכי תכניות התקשוב בבתי הספר. בין המאמרים האחרונים שהתפרסמו באתר יעודי זה: מדוע יש שינויים מתוקשבים אך לא במערכת החינוך ? ( פרק מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב) .

גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.