פיתוח מקצועי
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • סיכום

    הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.

  • תקציר

    בכוחו של פיתוח מקצועי של מרצים להוראה להשפיע לחיוב על סגנון ההוראה ויעילותה, תחושת המסוגלות העצמית שלהם, סיפוקם מהעבודה ואף על רווחתם האישית ודבקותם במסלול הקריירה. לשם כך, על הפיתוח המקצועי להיות: ממוקד-נושא, לכלול הן למידה פרקטית והן מעשית, לייצר שיתופי פעולה פוריים,
    להישען על מודלים תיאורטיים קלאסיים, לחתור לפיתוח טכניקות הוראה חדשות, להיות מונחה על ידי ברי-סמכא או מומחים בתחום, לכלול שמיעה ומתן של ביקורת עמיתים, להעניק ללומדים זמן לספוג את המידע, להתנסות בו, להרהר בו ולחתור לתובנות.

  • סיכום

    מחקר זה בוחן מערכות יחסים בין מורים מתחילים לבין מנחים פדגוגיים ומודד את רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו ואת התרומה של תהליך ההנחיה. נמצא שתהליכי הקליטה, הליווי וההנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.

  • תקציר

    בשנת 2015, מכון ויצמן למדע השיק תוכנית שמטרתה לפתח קהילה מקצועית לומדת של מורי מדעים וטכנולוגיה מחטיבות הביניים בישראל, ולגייס מדי שנה מועמדים רלוונטיים לקהילה זו. בפועל, רבים מן המשתתפים חשו שגיבשו זהות מקצועית קהילתית-קולקטיבית, התוודעו לתחומי עניין חדשים, חידדו את האוריינות המדעית-טכנולוגית והפיחו מחדש את תחושת השליחות, את השאיפה למצוינות, את התשוקה והמחויבות למקצוע ואת הרצון להניע שינוי.

  • סיכום

    מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.

  • תקציר

    כיצד יכולים מנהלים לתמוך בפיתוח המקצועי של מוריהם כדי לחולל שינוי משמעותי בכיתה? סקירת מחקר מעלה שלוש תשובות מרכזיות: 1. מעבר לפיתוח ארוך-טווח במקום השתלמויות קצרות; 2. ביסוס תמיכה בית-ספרית המקדמת קהילת-על לומדת; 3. שיתוף פעולה בין מורים המלווה בהנחיה מקצועית, בקהילות שמנחים מורים מתוך בית הספר

  • סיכום

    מחקר זה מעודד את הפיכת בתי הספר לאתרי התנסויות מעשיות, קידום שותפויות פדגוגיות-אקדמיות ופלטפורמה לפיתוח מקצועי של מורים. למרות עומס העבודה, על מורים להתוודע בכל עת לדרכי למידה חדשות, לצאת לסדנאות פיתוח מקצועי, לצפות במורים אחרים, לעיין במחקרים ולהמשיך לצבור ידע תיאורטי ופרקטי. ההכשרה להוראה צריכה לשים דגש על הרגישויות וההזדמנויות הקיימות במערכות יחסים פנים בית-ספריות, בית ספריות-קהילתיות, בית ספריות-אקדמיות ובית ספריות-עסקיות.

  • סיכום

    אנשי מקצוע מצופים להמשיך וללמוד באופן מתמשך. רבות מהפרקטיקות של הפיתוח המקצועי מתמקדות בהעברת תוכן במקום בשיפור הלמידה. מאמר זה סוקר באופן ביקורתי את ההמשגה המקובלת של פיתוח מקצועי ומציע המשגה חלופית, המבוססת על הנחות פילוסופיות באשר ללמידה מקצועית ואשר תואמות ממצאי מחקרים אמפיריים. המאמר קורא לשינוי בשיח ובמיקוד ממסירה והערכה של תוכניות פיתוח מקצועי להבנה ותמיכה בלמידה מקצועית אותנטית.

  • תקציר

    אחד האתגרים הגדולים ביותר בהנעת רפורמות בחינוך היא להצליח להעניק תמיכה מקצועית למורים לאורך זמן. כדי להתגבר על מכשול זה, קהילות מקצועיות לומדות, המפגישות בין מורים לבין אנשי מקצוע נוספים, כגון חוקרים וקואצ'רים, יכולות לסייע בפיתוח מקצועי, חיזוק תחושת המסוגלות העצמית, הסתגלות לשינוי, אימוץ של פרקטיקות הוראה חדשות, שיפור כלל-מערכתי ועוד.

  • תקציר

    פיתוח מקצועי בין עמיתים יכול לחשוף מורים לסגנונות למידה חדשים, להעשיר תחומי מומחיות, להשריש ערכים קהילתיים, לטפח תרבות ארגונית ועוד. אולם, מורים רבים מביעים סלידה ותסכול כאשר מורים אחרים, לעיתים מתחום שונה לחלוטין, משמיעים ביקורות, מחלקים עצות ונוהגים בשיפוטיות. גם אם לבית הספר יש את הזמן והמשאבים להקדיש לסדנת פיתוח בין עמיתים, חשוב להבין שמתכונת זו נחשבת לעניין רגיש, רציני ומורכב לניהול.

  • תקציר

    אטיין ובברלי וונגר-טריינר, מחלוצי תחום הלמידה בקהילות בעולם, סבורים כי קהילת למידה טובה היא קהילה המצליחה להתפתח ולהביא סוגים שונים של ערך ותועלת לאורך זמן: תועלת מיידית, תועלת פוטנציאלית, תועלת יישומית ותועלת ממומשת.

  • תקציר

    ועדת המומחים לנושא ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך גיבשה מסמך ובו שש המלצות מרכזיות ובהן חיזוק תרבות הלמידה המקצועית הבית ספרית, איגום משאבי הלמידה והגברת הבקרה וההערכה.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את המניעים, המטרות, הקשיים ודרכי הפתרון של רפורמה לשיפור הישגי תלמידים ומורים בבתי ספר בסין – שנמשכה ארבעה עשורים. הכותב סוקר שינויים שיושמו בתכנית הלימודים, בהכשרת המורים ובפיתוח מקצועי והובילו את מערכת החינוך בסין למקומות הראשונים במדדי ה-OECD, במחקר TALIS ובמבחן פיז"ה.

  • לינק

    היוזמה למחקר יישומי בחינוך הוציאה דו"ח הסוקר את המחקר על דרכים לשיפור עבודתם של מורי המורים. הדו"ח סוקר תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים מהעולם, ובוחן מהם אופני הניהול האפקטיביים. הדו"ח גם עורך השוואה לפיתוח המקצועי בתחום הרפואה. הדו"ח משיב על השאלות כיצד מנוהל מגזר מורי המורים ברחבי העולם, מהם מנגנוני ההכשרה וההסמכה למורי מורים, מהם מנגנוני הפיתוח המקצועי למורי מורים וכיצד מתבצעת הערכת מורי מורים. בנוסף בודק הדו"ח מהי המדיניות המנחה את הפיתוח המקצועי בתחום הרפואה בארה"ב.

  • סיכום

    מדינות מובילות רבות הבינו כי בעולם המודרני דרוש שינוי במודל העסקת המורים, כזה שרואה בהוראה פרופסיה שבמסגרתה יכולים מורים לפתח קריירה ולהיות מתוגמלים כראוי על התקדמותם המקצועית: "רמת ההישגים אינה עולה על איכות ההוראה". במחקר זה, שהוזמן על ידי היזמה למחקר יישומי בחינוך, ניתן למצוא סקירה של מאפייני קריירות המורים בעשר מדינות מובילות: ארה"ב ועוד תשע מדינות שתלמידיהן השיגו הצלחה במבחני PISA .

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר המתייחס לתוכנית למידה מקצועית של מורים בהולנד, שמטרתה לשפר את הידע הפדגוגי התוכני של מורים חדשים ומורים ותיקים במקצועות שונים. המאמר מבוסס על מחקר איכותני ומאיר ממצאים, שמצביעים על תרומה אפקטיבית של התוכנית לידע זה ולמיומנויות ולתפיסות הקשורות בו.

  • תקציר

    סקירה זו מבקשת לעסוק במחקרים על אודות תרומת תארים מתקדמים של עובדי הוראה לקידום איכות ההוראה, בדגש על תואר שני יישומי או תאורטי, במטרה לבחון סוגיות שעניינן תמיכה ממשלתית בלימודים מתקדמים של עובדי הוראה.

  • סיכום

    מטה-אנליזה זו בוחנת את השפעתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בגיל הרך בתחום השפה והאוריינות על הישגי התלמידים ועל המורים המשתתפים בהן. בחינה כמותית של גודל השפעת התוכניות מצביעה על כך, שפיתוח מקצועי של מורים לגיל הרך הממוקד שפה ואוריינות משפר את איכות התהליך של מורים ואת האיכות המבנית של ההוראה אך אינו בהכרח תורם לשיפור הידע של המורים. כן אותר במחקר קשר סיבתי והשפעה חיובית שיש לפיתוח מקצועי ממוקד שפה ואוריינות על הישגי התלמידים בכל הנוגע במודעות פונולוגית וידע אלפביתי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין