-
לינק
בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).
-
לינק
הקובץ חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה מוקדש למתחים מוכרים בקשרים שבין חינוך ודת, אלה הנטווים בין מסורת לשינוי ובין סמכות לאוטונומיה. המחקרים המובאים בקובץ, והמבנה הדיאלוגי שבו הם ערוכים, מאירים את הסוגיות הנידונות בו מכיוונים חדשים. כך, לדוגמה, נבדקים הקשרים שבין מסורת לשינוי בחברה היהודית ובחברות אחרות, נבחנת הסתירה, לכאורה, בין חינוך דתי לחינוך ביקורתי, ומתבררים המנגנונים המוסדיים והאידאולוגיים שבאמצעותם מתחוללות תמורות באתוסים דתיים. הזיקה שבין סמכות לאוטונומיה נבחנת בתוך מערכות חינוך דתיות. המחקרים מבקשים לבדוק אם יש סתירה מהותית בין אכיפת משמעת לבין הפנמת ערכים, בין סמכותיות חיצונית, המופעלת תדיר על המתחנכים, לבין השאיפה להעמיד אנשים אוטונומיים. סוגיות אלה, המעסיקות את כלל המתעניינים בערכים, זוכות במאמרי הקובץ לתובנות מפתיעות (בעריכת עמנואל אטקס מיכאל הד תמר אלאור ברוך שוורץ).
-
סיכום
המאמר הוא סקירה של ספרות מחקרית העוסקת במושג/ברעיון של מקורות ידע תרבותיים והשפעתו על הוראה, במיוחד הוראה לילדים בעלי הישגים נמוכים הבאים מקבוצות של מיעוטים. הסקירה כללה טקסטים מארה"ב (רוב המאמרים), אוסטרליה, בריטניה וקנדה (מאמר אחד).ממצאים של מחקרים מצביעים על השכיחות של תיאוריית החסר (Deficit) בקרב מורים בעולם כולו (Gee, 1996). תיאוריה זו "מאשימה" בתת-ההישגיות את התלמידים עצמם, את משפחותיהם ואת תרבויותיהם (Bishop, 2001), ואינה רואה את חלקו של בית הספר בכך. תפיסה זו, אף שהיא נקוטה בידי המורים עשויה להיות סמויה , בגלל חוסר מודעות לעמדות ולאמונות שלהם וחוסר הבנת השפעתן על תת-הישגיות של תלמידים ( Hogg, L.) .
-
לינק
תקציר עבודת דוקטורט שנכתבה ע"י ד"ר ליאורה לוי . מחקר זה ביקש לחשוף את התפישה הקוריקולארית של סטודנטים – מורים, המתכשרים להוראה במקצועות היהדות, בבתי ספר ממלכתיים על – יסודיים, לאורך שש שנים, מראשית הכשרתם, במהלכה ועד לתום השנתיים הראשונות של עבודתם. ההתייחסות לסוגיה היא על פי שלושה היבטים: הגישות הקוריקולאריות של הסטודנטים – מורים, בתנ"ך ובמחשבת ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בשלב ההכשרה ובהוראה בפועל; ההבדלים בין הגישות הקוריקולאריות במחשבת ישראל, לבין הגישות הקוריקולאריות בתנ"ך; התמורות שחלו בגישות אלה במרוצת השנים. גישות קוריקולאריות (Curricula-Approaches), הן גישות המבטאות את התייחסות המורים כלפי תכניות הלימודים הכתובות. בתהליך התכנון וההוראה בפועל המורים מבטאים גישה קוריקולארית אישית וייחודית. ניתוח הממצאים העלה שש גישות קוריקולאריות שונות, המשקפות תפישות והתנהגויות הסטודנטים – מורים, במסגרת הוראת תנ"ך ובמסגרת הוראת מחשבת ישראל. הגישות הקוריקולארית של הסטודנטים – מורים, תוארו ונבחנו בהתאם לתפישתם את: מקומה של תכנית הלימודים הכתובה; מקומם של התכנים; מקום הלומד; מקום המורה ומקומה של המערכת הבית ספרית ( ליאורה לוי).
-
לינק
מחקר הערכה מעניין, שיטתי ומועיל של ארגון החינוך ב OECD המבוסס על סדרות הנתונים והמידע שהופקו ממבחני PISA לגבי ניצול הזמן של תלמידים בבית הספר ומחוץ לו. מה הם התנאים שמבטיחים ניצול יעיל של זמן התלמידים? באילו שיעורים ניצולת הזמן מבטיחה התקדמות טובה יותר וכיצד קובעים זאת. ניתוח הנתונים והממצאים מבוסס על מבחני PISA משנת 2006 במדינות שונות בהן נערכו הבחינות ובהם נערכו גם ראיונות עם התלמידים והמורים. המחקר מראה באילו מקצועות לימוד במדינות שונות מקדישים התלמידים יותר זמן למידה בביה"ס ומחוצה לו וכיצד זה משפיע על הישגיהם בבחינות PISA.
-
לינק
ב-14 למרץ – יש לאלברט אינשטיין יום הולדת, הוא יהיה בן 130 ומשהו (צעיר ורענן…). כדי להבין מעט מה עומד מאחורי מיתוס הגאון בוחנת ד"ר גלי וינשטיין, מומחית להוראת המדעים והיסטוריה של המדעים , את ילדותו המוקדמת של אינשטיין ואת אינשטיין כתלמיד בית הספר. למעשה אינשטיין אף פעם לא היה כמו כולם, לא כילד ולא כבוגר. בעוד שפיסיקאים כבר מזמן עבדו במאיצים ועברו לעבוד בטלסקופים ובמעבדות משוכללות, אינשטיין היה נוהג להסתגר בחדר, למשוך למטה את הוילונות וכפי שנהג לומר, "אני אעשה מעט חושבים". המורים בביה"ס התיכון בו למד חשו אצל אינשטיין התנגדות רבה יותר מהרגיל לסמכות, והם הגיבו בהתאם, בצורה לפעמים גסה. מורה אחד הרחיק לכת באומרו שעצם נוכחותו של אינשטיין הרסה את הכבוד שמורה זקוק לו מכיתתו ( גלי ויינשטיין) .
-
לינק
הרעיון העומד בבסיס הגישה של למידה דיאלוגית הוא בעצם לייצר כאמור למידה שיתופית. הלמידה היא עניין בין- אישי לא פחות ממה שהיא תהליך תוך אישי. על פי גישה זו, תפקודו של הפרט בתוך צוות שונה מתפקודו כשהוא פועל לבד. גם תהליך הלמידה עצמו הוא שונה ולמה הכוונה? תהליך הלמידה מבוסס על החלפת דעות = על "דיאלוג" ממש כמו הלמידה בשיטת החברותה בישיבות הדתיות ובבתי המדרש, רק שבלמידה הדיאלוגית ה "דו – שיח" הוא בעצם תהליך המתפתח בסופו ל "רב – שיח", שזה בעצם עימות (לא כוחני אלא תרבותי) ואימות בין דעות, בחינת חלופות, בירור משמעויות וגיבושן, זהו תהליך המוכר לנו מעולם הארגונים וצוותי הפיתוח האנאליטיים, בעולם זה המונח למידה דיאלוגית הופך למונח הנקרא "סיעור מוחות" שהוא למעשה שווה משמעות ללמידה דיאלוגית, עוד בסקירה מאירת העיניים של אבי בכר : על הצלחת שיטת הלמידה הדיאלוגית והטמעתה במקצועות המתמטיקה ובכלל. ממצאי מחקר זה מחזקים ממצאים אחרים באשר ליתרון השימוש בקליקרים לקידום הלמידה וההבנה וגם מביאים עדות לתועלת הלימודית של הוראה דיאלוגית. "הדיונים הדיאלוגיים שהתפתחו בשיעורי התרגול במתמטיקה עודדו חשיבה ביקורתית ולמידה פעילה, תוך התנסות בפתרון בעיות מורכבות והגברת העניין בשיעור" ( אבי בכר).
-
לינק
מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.
-
לינק
בסקוטלנד קיים בשנים האחרונות עניין הולך וגובר בפדגוגיה המבוססת יותר על משחק שתוארה כלמידה פעילה (Active Learning). המחקר שעליו מדווח במאמר זה הוא חקירה של צעדים לקראת יצירה של סביבת למידה המבוססת על משחק פעיל בשש כיתות בבית ספר יסודי בסקוטלנד ומתייחסת ל-(1) חוויות של הילדים בסביבת למידה פעילה כזו המבוססת על משחק בבית הספר ו-(2) על הפרספקטיבות של המורים שלהם לגבי החדשנות הפדגוגית הזו ולגבי תפקידם בתמיכה בלומדים. מחקר זה בחן חוויות ופרספקטיבות בתוך כל אחת משש הכיתות המרוכזות במשחק וממוקדות בילד ( Martlew, Joan ; Stephen, Christine ; Ellis, Jennifer.).
-
לינק
החשיפה המתמדת לגירויים ויזואליים, שמספקים אמצעי התקשורת והטכנולוגיה, הפחיתה במידה רבה את כמות הספרים שקוראים הילדים ובני הנוער, כך טוענת ד"ר שרה האופטמן, מהחוג לספרות במכללה האקדמית לחינוך אחוה . ד"ר האופטמן, טוענת כי תהליכי הגירוי וההשטחה הנוצרים על ידי אמצעי התקשורת המודרניים, יוצרים תחליפים ליצירה הספרותית ועלולים לרשת את מקומה. השילוב של אמצעי התקשורת והטכנולוגיה בהוראת הספרות, ביחד עם אמצעים מתודיים-דידקטיים מגוונים נוספים, יאפשר למורים לספרות לחשוף את תלמידיהם ליצירות הספרות שבתוכנית הלימודים בדרכים מעניינות ואטרקטיביות. החוקרת סבורה, כי על המורים לספרות לשלב בהוראת המקצוע תכניות טלוויזיה,קלטות שמע, סרטי קולנוע, אינטרנט, תקליטורים ומערכי הוראה מתוקשבים, כאמצעים לחידוד הטקסט הספרותי. כך יוכל המורה לגוון את השיעורים ולקרב את עולם הספרות אל התלמידים. עם זאת לדעתה, הגיוון של דרכי הוראת הספרות חייב להתבסס על מערכת מורכבת של שיקולים, הנובעים מעקרונות העל של חקר הספרות והוראת הספרות כאחד. שיקולים אלו יאפשרו למורה לנווט במגוון הכלים שמעניקה המדיה הוויזואלית בגישה ביקורתית.
-
לינק
בין הבקיאים בקורות חייו של יאנוש קורצ'אק, בכתביו ובפועלו החינוכי, שוררת הסכמה רחבה שהוא היה פדגוג מחונן, מקורי וייחודי, אחד המחנכים ההומניסטים הדגולים של המאה ה-20, ועם זאת אין מתייחסים אליו כאל תאורטיקן חינוכי בעל שיעור קומה. בספרות העברית ובמחקר על הגותו החינוכית ועל מורשתו ההומניסטית לא נעשה עד כה ניסיון עקיב לארגן את שיטותיו החינוכיות ואת עמדותיו בענייני חינוך – על בסיס כתביו הפדגוגיים והספרותיים – לכדי תאוריה פילוסופית-חינוכית מובחנת ומסודרת. ספר זה נועד למלא חסר זה. למרות האופי הנרטיבי המובהק של כתבי קורצ'אק, הספר מציע המשגה (קונספטואליזציה) של תורתו החינוכית – מציג בשיטתיות את השקפת עולמו ואת התאוריה החינוכית הנגזרת ממנה, מתאר את עשייתו החינוכית המרתקת ומפרש אותה. יסוד היסודות של משנתו החינוכית היא התייחסות לילד כאל אדם מלא ההולך ומתפתח כל הזמן והזכאי לכבוד אמיתי ( מרק סילברמן ) .
-
סיכום
עם כניסתם של הסמארטפונים לשוק, התלמידים מתחברים לאינטרנט באמצעות הטלפונים ומתכתבים זה עם זה בפייסבוק.הפייסבוק הפך לחלק בלתי נפרד מהשיעורים. התלמידים מנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת כדי לכנס לפייסבוק באמצעות הטלפונים במהלך השיעור ולהתכתב להנאתם עם תלמידים בכיתה או עם תלמידי כיתות אחרות. לפעמים תלמידים מצלמים תמונות במהלך השיעור או ההפסקה ומעלים אותם לפייסבוק. תוך מספר דקות תלמידים אחרים מגיבים לתמונות כאשר למורים אין מושג שצולמו.התלמידים משחקים, מצלמים את הכיתה, שולחים הודעות טקסט או גולשים באינטרנט, ואנחנו עומדים ומתחננים לפניהם להכניס את הטלפונים לתיקים
-
לינק
במאמר נעשה ניסיון לקשור בין חונכות, רפלקציה וביקורתיות (Popper, 1999 ) לבין צמיחת ידע בקרב מורים. הכותבת משתמשת במושגים אלה כדי לתת בידי מורי-מורים ומורים בכלל כלי/דרך להכיר, להסביר, להעביר ולשאול שאלות על הידע והמיומנויות שלהם, ומתוך כך להבין מה מניע אותם כמורים (Chitpin & Evers, 2005 Chitpin, 2006, Varghese et al., 2005). הכותבת מביאה את סיפורה האישי כשהוא מעוגן במסגרת המושגית שלעיל, חונכות רפלקציה וביקרות מתמדת, כדי להדגים את הטיעון שלה בדבר ההתפתחות המקצועית של מורי מורים בתהליכים אלה, ונותנת ביטוי לחלק מהאתגרים והדילמות העומדים, לדעתה, בפני מורי-מורים מתחילים. זאת במטרה להאיר את התהליך מנקודת מבטה האישית ולאור התנסויותיה ( Chitpin, S.).
-
לינק
ספר ראשון וייחודי זה עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה. הספר מציג מגוון מחקרים של חוקרים מהמכללות האקדמיות לחינוך ומהאוניברסיטאות. המחקרים חושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים. בספר שלושה שערים: שער ראשון: התמחות בהוראה – המאמרים בשער זה מתמקדים בהזדמנות להעצמת המקצוע ובהתייחסות לשנת התמחות כמאפשרת הסתגלות מקצועית מערכתית וכמונעת נשירה. שער שני: מסטודנט למתמחה, ממתמחה למורה – המאמרים בשער זה עוסקים בתהליכי ההתפתחות המקצועית. במאמרים מתואר הרצף התפתחותי של עובדי ההוראה, הכולל בחינה רפלקטיבית של העולם המקצועי. השער השלישי: החונכות – המאמרים בשער זה מתמקדים בתפקיד החונכות כתפקיד חדש במערכת החינוך ובחשיבות תפקיד זה בנתיב הכניסה למתמחים (אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית, שרה זילברשטרום ).
-
לינק
מתכשרים להוראה מביאים התנסויות חינוכיות קודמות ואמונות על הוראה, למידה, ילדים ותרבות אל ההכשרה. השפעות חזקות אלה בונות את ניסיונותיהם הראשוניים בתכנון ההוראה. כדי לאתגר את סכמות החשיבה שלהם יש לחשוף את האמונות והעמדות הקיימות של המתכשרים. פרקטיקה רפלקטיבית בהכשרת מורים נמצאה כחיונית בכיוון זה והיא תורמת לצמיחה מקצועית וללמידה (Posner,2000) ולפיתוח תרבותי של פדגוגיה רלוונטית (Howard, 2003 ). מסתבר שרוב הדגמים של תכנון הוראה אינם כוללים את מרכיב הרפלקציה של מורים באורח מפורש וגלוי. רפלקציה היא מרכיב חשוב בתכנון ההוראה ולא רק חלק מהערכה מעצבת. מיקוד כזה עשוי לשרת שינויים במערכי שיעור מתוכננים אך לא בביצוע ההוראה. שימוש ברפלקציה המבוססת על וידיאו בשילוב עם ניתוח של רפלקציות כתובות ודיון במתאם או בקשר בין פעולות המתכשרים לבין מה שהם חושבים על הוראה טובה הוא צעד נוסף בגישה המוצעת על תפקיד הרפלקציה כחלק מתהליך תכנון ההוראה. המאמר מציג את הרעיון שרפלקציה הינה חלק אינטגרלי של תהליך תכנון של הוראה כחלק מדגם שפתחו הכותבים (Brantley-Dias & Calandra, 2007.). הדגם מורכב משני חלקים ועניינו טיפול בצרכי מתכשרים שאין להם ידע בתכנון וברפלקציה ( Brantley-Dias, L., Calandra, D.B ) .
-
לינק
דניאל ליפסון כותב בבלוג שלו על חוסר התקפות של השיפוט בכתבי עת אקדמאיים. נכתב לאחרונה מחקר המסביר שניתן היום להעריך את גילו הצפוי של האדם בדיוק של 77% הודות לזיהוים של קבוצה מסוימת של גנים. חוקרים אחרים לעגו לכותבי המאמר ב Science ופרסמו את דעותיהם בעזרת Twitter ובבלוגים. תוך שבוע פרסמו מחברי המאמר שיתכן והיה להם טעות.למרות שהמאמר עבר שיפוט מטעם Science, הוא לא עמד בלחץ של חוקרים אחרים מומחים בתחום, שהחליטו להגיב. מה זה אומר על תהליך השיפוט של כתבי עת אקמיים? מה זה אומר על יוקרתו של Science שנפגע רק לפני כמה שנים בסקנדל מאד מתוקשר? ומה זה אומר לגבי כוחה העצום של אתרי וכלי Web 2? יש חוקרים שמעדיפים להראות את מאמריהם לציבור בטרם יפרסמו אותם בכתבי עת כמו ב arxiv למשל. בעזרת ביקורת בונה הם יוכלו לשנות ולתקן את המאמר ואז לנסות לשלוח אותו לפרסום מדעי מוכר. מי שעושה שימוש יעיל בכל ההערות וההמלצות הללו, הוא אתר Faculty of 1000. להם יש אלפי שופטים שמדרגים מאמרים שמתפרסמים בכתבי עת שונים ומוסיפים מהידע .
-
לינק
ג'יי הורוויץ מעלה דילמה מעניינת בבלוג שלו: " בית ספר הוא מסגרת ללמידה, ועל פי רוב אנחנו מעריכים את הלמידה שמתרחשת בה ברובד האישי. מידת ההצלחה של בית הספר כולו נמדדת על ידי מידת ההצלחה של כל תלמיד לחוד. אפשר, כמובן, גם להעריך תפקוד של קבוצה, או מידת שיתוף הפעולה של מספר תלמידים, ולפעמים אפילו עושים זאת. אבל לרוב ההערכה היא על בסיס אישי – הציון של התלמיד על מבחן, או בתעודה האישית. לאור זה מוזר שבית הספר דבק במודל של הכיתה ההומוגנית. המודל הזה, המתאים לתקופה התעשייתית, הצליח להשתרש עמוק לתוך התרבות שלנו, עד שהוא נראה לנו טבעי. היום אנחנו מתקרבים יותר ויותר למצב שבו המכשיר יכול לחזור להיות "אישי", אבל לא ברור אם בית הספר יודע להתמודד אם המצב הזה. קיימת כאן סתירה בין מודל ההוראה הרווח של בית הספר, לבין האופי של הכלי שבית הספר מעוניין להשתמש בו".
-
לינק
באסופה זו כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו ביום העיון "חיפוש גורלי – החברה בישראל מחפשת מורים טובים", אשר נערך במכון מופ"ת. מאמרי האסופה דנים בסוגיות של מדיניות (עצם קיומה וזהות מעצביה) ותרגומה לשפת המעשה בתחום הכשרת המורים בישראל. חיפוש אחר מורים ראויים, שהוגדר כ"חיפוש גורלי", הוא עיסוק משותף הנוגע לאנשי ציבור, לאנשי חינוך ולאזרחי ישראל כולם. אמנם הכותבים כאן אינם תמימי דעים אשר לפתרונים, אך עצם קידום הדיון והעלאת הבעיות הכרוכות בסוגיה הם בעלי חשיבות רבה ( עורכת : דרורה כפיר).
-
לינק
-
לינק
בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין