הוראת השואה
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    במהלך המאה ה-20, בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופיה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולכונן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.

  • סיכום

    מתמחים להוראת מדעי החברה בחינוך על-יסודי בארה"ב מודים שהידע שלהם על השואה מסתמך בעיקר על הפקות קולנוע הוליוודיות. מערכי שיעור רבים נוטים להתמקד בקורבנות השואה ובמעלותיהם של חסידי אומות העולם, במקום לחשוף את רשת משתפי הפעולה, הפאסיביות של העומדים מנגד, בנאליות הרוע של הרוצחים ושורשי תופעת האנטישמיות. כדי לחבר בין השואה לבין אירועים היסטוריים או אקטואליים גיבשו המשתתפים רשימה שכוללת את המהפכה האמריקאית, התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח, מחאת ההמנון האמריקאי ועוד.

  • סיכום

    תובל רוזנווסר תיאר בפוסט ביקורתי שהפך ויראלי את חוויותיו מ-12 שנותיו בהוראה. הפוסט מתאר קשיים ומכשולים רבים שמוכרים כמעט לכל מורה, ויכול לעורר הזדהות ועניין גם בקרב אנשים שאינם מלמדים בבית הספר. חלק מהתובנות שהוא מציג, למשל לגבי הקושי של המערכת לשמור על רלוונטיות בעידן הנוכחי, צריכות לעניין גם את קובעי המדיניות.

  • סיכום

    האנתרופולוג ד"ר עידן ירון ליווה בשנים האחרונות שבעה מסעות תלמידים לפולין, וסיכם את תובנותיו לגביהם בספר "מסעות בני נוער לאתרי המוות בפולין". לדבריו, המסעות מתאפיינים במסרים חד-משמעיים, פעמים רבות לאומניים ומתקרבנים; בסדר יום נוקשה מדי ובמניפולציות רגשיות עזות. הוא מוסיף כי ב–2018 יצאו כ–40 אלף תלמידים למסעות לפולין, בהשוואה ל–31 עד 32 אלף בחמש השנים הקודמות.

  • לינק

    כרגע חצינו את קו 2,000 העדויות והזיכרונות של ילדים ניצולי שואה במאגר המידע המקוון "ילדים בשואה". מדובר על אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה שנאספו מאז שנת 2014 על ידי עמי סלנט, מידען ומומחה לתיעוד היסטורי ששם לו למטרה לרכז במקום אחד נגיש באינטרנט את כל התיעוד ההיסטורי הקיים באינטרנט אודות ילדים בשואה. מדובר על מאגר מידע ייחודי לתיעוד תלאות ילדים בשואה בישראל, והוא ייחודי גם בעולם. מאז שנת 2014 פועל צוות המיזם לאיתורם של אוטוביוגרפיות, זיכרונות, עדויות, ויומנים של ילדים ניצולי שואה. עד כה קוטלגו במאגר המידע המקוון אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה (עמי סלנט).

  • לינק

    עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ' יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה להישמע לציוויו של המשורר אברהם שלונסקי, "דבר לא לשכוח – עד דור עשירי", מבלי להשתהות לרגע ולשאול: מה כבר שכחנו ועלינו לזכור, ומהו הדבר שעל הדור הבא ללמוד כדי לא לשכוח? ספר זה עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים ומקוריים בתחום. ביסודו קריאה אמיצה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים, ערניים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם (שרון גבע).

  • סיכום

    המאמר מציג גישה חדשנית ללימוד השואה, הנשענת על מחקר אוטואתנוגרפי של סטודנטים לחינוך. לפנינו חלופה לגישות המסורתיות – גישות שהתמקדו בלימוד תולדות השואה – המדגישה חקירה של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. במסגרת הזאת, לא זו בלבד שהסטודנטים לומדים באמצעות פעולה, אלא שתהליך הלמידה מחייב התבוננות פנימה וניתוח של התנסותם האישית. אלה הם תהליכי למידה דיאלוגיים, המכירים בשונות ובריבוי נרטיבים, שאינם מסתפקים בתפיסות ובנרטיבים הקולקטיביים המקובלים, ולכן עשויים לערער את מעמדם ההגמוני. כפי שמציינת המחברת, תהליך זה צפוי לפתח בקרב הסטודנטים גישה החורגת מ"תחושת הקורבנוּת והנקמה" המעוגנות בזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל. למידה המתבססת על מחקר אישי כזה צפויה לטפח מודעות חברתית-ביקורתית ולקדם פעולה למען שינוי חברתי (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • לינק

    המטרה של מיזם התיעוד החינוכי היא ליצור מיפוי מקיף של מקורות מידע על ילדים בשואה. בשלב א' של המיזם ימופו מקורות המידע בעברית ובשלב ב' ימופו מקורות המידע באנגלית; מיפוי מקורות המידע מתבסס על גישה מידענית שיטתית (Information based clustering). עד כה מופו מאות מקורות מידע, בעיקרם עדויות וזיכרונות של ילדים בשואה ותיעוד סיפורי הצלה של ילדים. המאגר כולל גם סרטי וידאו והותאם לשימוש של מורים בבתי הספר בארץ (עמי סלנט).

  • לינק

    זהו הספר השלישי בטרילוגיה בין היסטוריה למִבדֶה (fiction). הספר הראשון שואת יהודי יוגוסלביה יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון מופ"ת ויד ושם (תשנ"ט). הספר השני האידיאולוגיה והמדיניות הנאצית בספרות, בקולנוע ובמוזיקה התמקד בשואת יהודי גרמניה וראה אור בהוצאת מורשת (תשס"ט). ספר זה, החותם את הטרילוגיה, מתמקד בשואת יהודי הונגריה בפרספקטיבה תלת-ממדית: היסטוריה, ספרות וקולנוע (לילי הלפרט-זמיר).

  • לינק

    בספר מאויר זה מסופרים אירועי השואה בהאנשה מפיו של סוס עץ אשר ניתן כמתנה לילדה ברוניה ביום הולדתה החמישי – וכמוה – שרד את תלאות השואה ועלה עמה לארץ ישראל. זהו סיפור של שואה לצד תקומה והוא מזמן דיאלוג מותאם לילדים סביב ערכים הומניים ואוניברסאליים. "חיבוק של אהבה" נכתב על-ידי הפסיכולוגית ד"ר מצליח-ליברמן והינו כלי פדגוגי בלבוש של סיפור לילדים, מיועד לגיל 5-8 ומתחשב בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד הצעיר (גילה מצליח-ליברמן).

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציע למורים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים . כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת ( עמי סלנט) .

  • לינק

    מטרת השיעור היא להציע למורים משתלמים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים. כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת (עמי סלנט) .

  • לינק

    בשיעור המקוון שלפניכם, על חיי היום יום בגטו לודז', תמצאו הצעה לשיעור אקטיבי המשתמש במאגרי המידע המקוונים של יד ושם ובכלים של Google. כלים אלו מאפשר לתלמידים לחפש מידע, תמונות, מסמכים, ועדויות הקשורות לגטו לודז'. השיעור למעשה נותן ללומדים הזדמנות להיות מעין "היסטוריונים" ולנסות ולהתחקות אחרי סיפור של תצלום מהגטו מתוך מאגר התצלומים המקוון של יד ושם. כדי להרחיב את הסיפור ההיסטורי והאישי מאחורי התמונה, התלמידים יופנו למאגרי מידע ועדויות של ניצולים, וכן הם יוכלו לבצע חיפוש במאגר המסמכים והחפצים, ולנסות ולהרכיב את הפסיפס האנושי והקהילתי שמאחורי תצלום אחד.

  • לינק

    לאחרונה השיקה יד ושם רשת חברתית ייעודית ללימוד, הוראה, ועיסוק בנושא השואה – "בין העתים". באמצעות הרשת ניתנת למורים האפשרות לבטא את עצמם ולשתף את חברי הרשת בסיפורים האישיים שלהם מהבית ומההתמודדות שלהם עם הנושא בכיתה. הרשת מציעה פלטפורמה לשיתוף תמונות, קבצים, קישורים, מערכי שיעור וחומרי לימוד שפותחו על ידי המשתמש ( לילך אורפלי ).

  • לינק

    מורה פיתחה תוכנית לימודים רב-שנתית בנושא השואה – ברכה גולדברג, מורה בביה"ס היסודי בבלי-ירושלמי בתל אביב, פיתחה תכנית לימודים רב-שנתית, להוראת השואה בראייה הומניסטית. שם התוכנית "להיות אדם". לדברי גולדברג, נושא השואה והפקת הלקחים והמשמעויותהנובעות ממנה, הם תכנים רבי משמעות לאדם ולחברה. מסיבה זו יש לעסוק בהם במהלך שנת הלימודים כולה ולא רק סמוך ליום השואה, כמו שנהוג במערכת החינוך.

  • לינק

    מחקר מקדים שערך פרופ' שאול קמחי ראש החוג לפסיכולוגיה, במכללה האקדמית תל-חי, ביקש לבדוק את השפעות תהליך ההכנה והמסע לפולין על עמדות שונות של בני הנוער המשתתפים בו. מטרת המחקר הייתה לבדוק, האם תהליך ההכנה והמסע לפולין גורמים לשינוי עמדותיהם של בני הנוער בהיבטים שונים. בין השאר נבדקו: פטריוטיזם, זהות ישראלית, זהות יהודית, לקחים מה שואה, קסנופוביה (פחד מזרים, מבני מיעוטים), ערכים ליברליים דמוקרטיים, תחושת סכנה אישית, אמון בצה"ל, ועמדות פוליטיות. ממצאי המחקר מגלים, כי המסע לפולין גורם להבדלים מובהקים בחלק מעמדותיהם של בני הנוער בנושאים חשובים ורגישים. הבדלים כאלו התגלו בזהות הישראלית לפני הנסיעה ואחריה: בני הנוער מרגישים אחרי הנסיעה שהם אוהבים יותר את ישראל וגאים בה, מרגישים כי זהו ביתם ואין הם מתכוונים לעזוב את הארץ. ממצא מעניין עליו מצביע המחקר מגלה, כי המסע לפולין, גורם לעליה בדאגה לבני המיעוטים. בני הנוער סבורים כי מחד, יש להילחם נגד התופעות האנטי דמוקרטיות בעולם ובישראל, לדעתם יש לדאוג לכל בני המיעוטים, אולם מאידך, המסע גורם להם לראות בערבים איום גדול יותר על ביטחונם האישי ועל מדינה ישראל. תחושת הסכנה – גדלה ואיתה גדלה גם הדחיה של הערבים: אחוז גדול יותר (מלפני הנסיעה), טוען כי אין לאפשר לערבים לקבל זכויות סוציאליות, שאין לאפשר לערבים להביא את בני משפחותיהם לישראל, שכל הערבים צריכים לעזוב את מדינת ישראל ושיש לשלול את זכויותיהם של הערבים שאינם נאמנים למדינת ישראל.

  • לינק

    הסביבה החינוכית החדשה שפותחה ע"י צוות "יד ושם" מתמקדת בשחזור חיי היהודים שחיו בעיר סלוניקי שביוון בתקופה שלפני השואה, במהלכה ולאחריה. קהילת יהודי סלוניקי ביוון היא מהעתיקות שבקהילות אירופה. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת סלוניקי כ- 55,200 יהודים, שהיוו שני שלישים מכלל יהודי יוון. את השואה שרדו 1,950 יהודים, כארבעה אחוזים מיהודי סלוניקי. סביבה חינוכית זו שפתחה ע"י צוות "יד ושם" מציגה מקרה מבחן בעזרתו יוכלו מורים ותלמידים למצוא דוגמא כיצד ניתן לשחזר חיי קהילה בעזרת מגוון חומרים. מיועד לתלמידי החטיבות העליונות.

  • לינק

    העיסוק בנושא השואה במגזר היהודי בישראל בכל אחד מהנגזרות מתנהל במישור הפרטיקולרי כאשר ההתמקדות היא בזיכרון השואה כסיפור השמדת יהודי אירופה, סבלם וקורבנם אשר מועבר באמצעים סיפוריים המגולמים באמצעים חזותיים שונים. בתוך המבנה הסיפורי של תהליך העברת הזיכרון, מוקדש ומקודש מקום מרכזי לעדות ולעדים כנושאים החיים של המוות ושל הזיכרון. כאשר העבר נחווה כנוכחות, כאשר העדים הם מוסרי האמת התקפה של כאן, בתוקף מי שהינם בזיכרון של שם, נוצרת הכללה בלתי מובחנת של הטראומה ההיסטורית לכדי רעיון של "תרבות פצע" (wound culture) שבמסגרתה "כולנו קורבנות" ו"כולנו ניצולים" (נעימה ברזל).

  • לינק

    המאגר הממוחשב המאורגן בצורה יעילה למורים ולתלמידים מציג את המידע באמצעות קטגוריות הנושאים הבאים: רשימת קריאה, עדויות, סרטים, מן המחקר, חפצים, ערכי אנציקלופדיה ופעילויות חינוכיות לתלמידים. המבנה השטוח של המאגר, השונה מן המאגרים הביבליוגראפיים המפורטים, יעיל במיוחד להוראה וללמידה בבתי הספר.

  • לינק

    תוכנית הלימודים "עדות של ניצול" מבוססת על אלמנטים מתוך הרציונל של הוראת השואה כפי שמעובדת על ידי מוסד "יד ושם" לילדים צעירים (אף בגיל הגן) ועל ידי "יד לילד" שבבית לוחמי הגטאות (שתחום התמחותו היא הוראת השואה לגיל הצעיר). היתרונות של חיבור התלמידים עם קרבנות השואה כפרטים: אנשים בעלי שמות, ערכים והשקפות. זהו מפגש רב עוצמה בעיצוב תודעתו של הלומד (אריה קיזל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין