תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

כיצד נוכל לנצל את הטכנולוגיה האישית הניידת הזמינה לכל גם לצרכים פדגוגיים, ומהם המרכיבים שיש להעריך (לימודיים, חברתיים וכו')?בהרצאה במכון מופ"ת הציגה פרופ' מיקי רונן לאחרונה סביבה מתוקשבת שפותחה כדי לתת מענה לצורך זה. הסביבה מאפשרת למורה להכין ולנהל בקלות מגוון הפעלות שאותן ניתן לממש באמצעות הטלפונים הניידים שבידי הסטודנטים. בהרצאה במכון מופ"ת (מצגת והקלטה של המפגש ) הציגה פרופסור מיקי רונן את המערכת ודנה בפוטנציאל והאתגרים הפדגוגיים של שימוש במערכות המאפשרות תגובה אישית מיידית (PRS – Personal Response Systems ) במהלך הרצאות ושיעורים.

מאז שנת 2008 מפתחים במערכת החינוך בדרום קוריאה מודל חדשני של בתי ספר תיכוניים הנקראים בתי ספר חכמים ( Smart schools) . הרעיון הוא לפתח בתי ספר תיכוניים שסביבת הלמידה שלהם היא כולה מתוקשבת וגם דרכי ההוראה של המורים מבוססים על אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים . במיזם זה השקיעו הדרום קוריאנים מאות מיליוני דולרים מתוך הנחת יסוד כי זו הדרך להכשיר את הצעירים לעבודת ההי-טק במפעלים הטכנולוגיים הגדולים במדינה כמו סמסונג ואחרים. מעבר למאפיינים של טאבלטים לכל התלמידים ולוח "חכם" למורה , בתי הספר החכמים בדרום קוריאה (ראה סרט וידאו) יצרו בקרה על כל סביבת הלמידה האישית של התלמידים , בכניסה לכיתות, במעקב של ההורים מהבית דרך האינטרנט ובניטור בלתי פוסק מצד המערכת הממוחשבת הבית ספרית.

אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.

תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .‎90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק ‎15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של ‎90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.

צוברי מידע בהתאמה אישית ( צמב"א), הם כלים מתוקשבים מהדור השני לאיסוף מידע וליצירת מעטפת מידע מתואמת באינטרנט . צוברי מידע בהתאמה אישית מאפשרים לאסוף מידע באינטרנט ולהתאים את התכנים עפ"י צרכי המשתמש ותחום ההתעניינות שלו . בין הכלים הפתוחים לצבירת מידע והתאמתו ניתן למנות יישום שנקרא igoogle ויישום טכנולוגי מתחרה הידוע כמערכת Netvibes. המצגת של ההרצאה מביאה את השיקולים בבחירת כלי הצמב"א היעיל והמתאים על יסוד מכלול של שיקולים שהוצגו בהרצאה שהועברה בכינוס מידע 2012 , ב16 למאי 2012 במלון הילטון תל אביב ( עמי סלנט) .

מערך שיעור בלמידה מרחוק .בשיעור כפול זה נדון בשילוב וההטמעה של בלוג הלמידה כסביבה לימודית מתוקשבת בביה"ס ובכתות הלימוד. במהלך הסיור הוירטואלי ( 12 תחנות נפרדות) מוצגות יוזמות שונות של מורים שפועלים בארץ ובעולם ליצירת סביבה מתוקשבת המבוססת על בלוגים ובסיום השיעור מוצגים התנאים להצלחת הטמעת הבלוג הלימודי ( עמי סלנט) .

השימוש הגובר ברשת החברתית של פייסבוק על ידי מרצים ואנשי חינוך ברחבי העולם הביא גם להתעניינות רבה וסקרנות לגבי אפשרויות הניצול של פייסבוק כמעטפת לתקשוב חינוכי . במחקר הנוכחי שנערך במכון להכשרת מורים בסינגפור נבדקה האפשרות של שימוש בפייסבוק כמערכת לניהול קורס מתוקשב בגישה של ניהול קורס מקוון בגישת LMS לניהול קורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר התייחסו לשני קורסים מתוקשבים בהם למדו הסטודנטים באמצעות הפייסבוק עם המאפיינים העיקריים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי הסטודנטים היו מרוצים מהליכי הלמידה המקוונת באמצעות הפייסבוק וכי ניתן בהחלט ליישם מאפיינים של LMS בלמידה כזו ( Wang, Qiyun; Woo, Huay Lit).

עם הכרזתה לפני שנה זכתה הרשת החברתית גוגל פלוס של חברת גוגל לקבלת פנים צוננת ולעתים אך לקיתונות של לעג , בעיקר מ"החברים" הנאמנים של פייסבוק. עתה לאחר שנה נראה כי גוגל פלוס אולי אינה תופסת את מקומה של פייסבוק אבל היא הולכת ומתקדמת בצעדים הדרגתיים להיות רשת חברתית בה משתמשים גורמים מקצועיים ברחבי העולם ( בעיקר במדינות בעולם מחוץ לארה"ב) בכלל וגורמי חינוך בפרט. ברשת גוגל פלוס משתמשים כבר 300 מיליון איש ברחבי העולם ועוד היד נטויה.