בשעת משבר, קשה במיוחד לעורר מוטיבציה בלומדים. ואולם, אם ניצוק בו משמעות וערך בעיני הלומדים, נוכל לעורר בהם תחושות של התפתחות ואפילו של ריפוי. כל מה שצריך זה להפוך את התוכן או התהליך למשהו ששייך גם ללומדים ולא רק לנו, ואז ייווצר החיבור שיחולל תחושת ערך. הנה שש פעולות שאפשר לשלב עם כל עולם תוכן, גם כזה שלא נתפס כמעניין:

שיטת הפיגומים בחינוך (Scaffolding) היא דרך לממש את המלצתו של לב ויגוצקי לעבוד באזור ההתפתחות הקרובה של התלמיד, כלומר לתת לו משימות שמידת הקושי גדולה שלהן גבוהה מעט מיכולתו להתמודד איתן בכוחות עצמו, אך כאלה שהוא מסוגל לפתור בסיוע מורים או עמיתים מוכשרים יותר

תופעת הנחיתות היחסית בחינוך מכונה "תופעת הדגים הקטנים בבריכה הגדולה" (או בעברית: "זנב לאריות"). ככל שמוסד חינוכי יוקרתי וסלקטיבי יותר, כך מרגישים הסטודנטים רע יותר בנוגע ליכולות הלימודיות שלהם. סטודנטים שהיו יכולים להיות מצטיינים בבית ספר טוב יכולים ליפול בקלות אל תחתית הרשימה בבית ספר מעולה. וההרגשה הזאת – סובייקטיבית ומגוחכת ואי-רציונלית ככל שתהיה – היא חשובה. מה שאתם מרגישים בנוגע ליכולות שלהם – "התפישה העצמית" האקדמית שלכם – בהשוואה לחבריכם לספסל הלימודים מעצב את נכונותכם להתמודד עם אתגרים ולבצע משימות קשות. זה יסוד מכריע במוטיבציה ובביטחון העצמי שלכם.

גריט מוגדר כנחישות, התמדה למרות מכשולים ותשוקה לתחום עניין או לפרויקט מסוים – ונחשב לגורם המנבא הצלחה בלימודים ואחריהם. כתוצאה מכך, בתי ספר ומחנכים רבים מאמינים כי יש להנחיל תכונה זו לתלמידים. ואולם, במאמר זה נטען כי 15 שנים של מחקר אמפירי לא תמכו בטענה כי גריט מנבא הצלחה, וכי יש לו במקרה הטוב השפעה זניחה על ההישגים בבית הספר. בעיקר הדברים אמורים באוכלוסיות מוחלשות, שם גם תלמידים בעלי גריט אינם מצליחים במבחנים ובמטלות שתלמידים חסרי גריט מאוכלוסיות חזקות מצליחים בהם. לפיכך, כך גורסים מחברי המאמר, הדגש על גריט במקום על טיפוח גורמים אחרים מחזק את אי השוויון החברתי משום שהוא מביא להגברת הביצועים של אנשים בעלי זכויות-יתר ולפגיעה בקבוצות מיעוט ובחסרי משאבים. הגריט אינו מפצה על נסיבות שליליות – כולל עוני, אפליה גזעית/אתנית ומוגבלויות. בהתבסס על תובנות אלו, ההמלצות לקובעי מדיניות, בתי ספר ומורים הן לצמצם את פערי ההזדמנויות הבלתי שוויוניים ולנקוט התערבויות מבוססות מחקר כגון השוואת משאבים והזדמנויות בין המרכז לפריפריה, בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות.

כיצד תופסים מורים ישראלים את מושג הכשירות התרבותית? כדי לענות על שאלה זו, השתמשו עורכי המחקר בסקר שאלון שסימן את מידת ההסכמה של כל משתתף עם 19 הצהרות המגדירות יכולת תרבותית. השאלות היו פתוחות, ואפשרו למשתתפים לשתף את דעותיהם על יכולת תרבותית