מאמר אשר התפרסם בגיליון כתב העת Educause Quarterly העוסק בשוני בין למידה מתוקשבת א-סינכרונית וסינכרונית. המחקר התבסס על ראיונות עם סטודנטים שלמדו בשני קורסים מתוקשבים בהם נוצלו שני אופני הלמידה. המחבר מצא כי למידה סינכרונית נוטה להגדיל את המוטיבציה והעניין, בעוד שלמידה א-סינכרונית נוטה להגדיל את היכולת לעבד אינפורמציה ( Stefan Hrastinski).

לאורך השנים עומדת השאלה- סוגיה "האם שילוב המחשב בהוראה הינו דרך חיים אשר מפתחת תהליכי הוראה- למידה בכתה או שהיא מהווה מעמסה ועול מיותרים ?" (בעיקר על המורה). על מנת לנסות לענות על שאלה זו, ערכו תמר ענבל-שמיר ו- יעל קלי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מחקר ובו בדקו מה "מפעיל" ומניע מורים לפתח ולהפעיל פעילויות מתוקשבות, בהנחה שבחינת הגורמים המשפיעים הם המפתח לעידוד מורים לשימוש בפעילויות מתוקשבות. המחקר בדק את טווח העשייה המתוקשבת בארץ תוך בחינת השקפותיהם הפדגוגיות של המורים על עשייה זו, כאשר במחקר השתתפו שתי קבוצות- האחת של מורים המתחילים דרכם בשימושי מחשב בהוראה, והאחרת של מורים הנחשבים מובילי תקשוב. התוצאות, באופן כללי, הראו כי רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי–ספר, מממשת פדגוגיות- קונסטרוקטיביסטיות. באופן מפורט יותר, המתייחס לשתי הקבוצות התברר כי נעשתה עשייה תקשובית ברמה גבוהה יותר בקרב המורים המובילים במימדים: "ניצול הערך הטכנולוגי" "רמת חשיבה נדרשת", "קירוב התכנים לעולמו של הלומד", ו"הכוונה לתוצרים עשירים" מאשר בקב' המורים המתחילים. הממדים של "למידה שיתופית" ו"הערכה שזורה" יושמו במידה מועטה בפעילויות שתי הקבוצות.

תכנית התקשוב החדשנית ביישוב גני תקווה היא אחת מתוכניות התקשוב פורצות הדרך בישראל. תלמידי כיתות ו' ז' והמורים המלמדים בכיתות אלו מגיעים לבית הספר עם מחשב נישא ולומדים תוך כדי שיעור בסביבות המתוקשבות. אסתי דורון, ממחוז המרכז במשרד החינוך מספקת לנו מבט מעניין על התפתחות הפרוייקט בבתי הספר בגני תקווה ועל האילוצים וההתמודדויות של בתי הספר והמורים. כך לדוגמא, ניתן ללמוד מהבלוג שלה כי בתי הספר מתמודדים עם בעיות טכנולוגיות אדירות ונדרשים למצוא בעצמם פתרונות טכנולוגיות לפרויקט שיש בו אלפי מחשבים ניידים. לבתי הספר בגני תקווה קשה לגייס טכנאים מיומנים. לכן, המורים עצמם המלמדים בכיתות עם מחשבים ניידים לומדים למצוא ולאלתר "מעקפים שונים" על מנת להתמודד עם הבעיות הטכנולוגיות.

ביה"ס עמל עמק חרוד הקים לאחרונה (2008 ) רשת חברתית ידידותית וגמישה על תשתית של NINg. מדובר בפלטפורמה פתוחה, שתורגמה לעברית בידי סוזן צעירי, שגם דאגה להתאמות הדרושות לצרכים הייחודיים של בית הספר. מנהלת ביה"ס, אילנה לוסטיג, הבינה הבינה שהקשרים שיכולים להיווצר בתוך רשת חברתית מקוונת עשויים לקדם את התרבות הבית ספרית והעבודה השיתופית של מורי בית הספר. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי הניסיון הזה ולראות איך הרשת תתרום לתרבות הבית ספרית, לקשרים החברתיים בין אנשי הצוות ולעבודה השיתופית שלהם.

הקמת בית ספר חדשני היא תהליך הדורש משאבים רבים של תכנון, כסף וכוח אדם. למרות ההשקעה הרבה, רבים מבתי הספר החדשניים עוברים עם השנים תהליך של שחיקת החדשנות ושל חזרה לדפוסי עבודה רגילים. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ד"ר דורית טובין, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן–גוריון, חקרה את תהליכי התכנון המתרחשים בבית ספר חדשני יסודי בן עשר. הנחת היסוד של המחקר הייתה, כפי שגורסת תיאוריית מעגל חיי הארגון, שחלק מההסבר להמשכיותה של החדשנות בבית ספר זה נעוץ כבר בשלב התכנון. הנחה נוספת היא שכבר בתהליך התכנון נלקחו בחשבון האילוצים של האקלים הבית ספרי, אותם אילוצים שמובילים בסופו של דבר את כל בתי הספר לשחיקת החדשנות.

המספר של בתי תיכוניים וירטואליים בצפון אמריקה ( קנדה וארה"ב ) הולך וגדל משנה לשנה , אך המחקרים שנערכו לגביהם מצומצמים למדי. נכתבים , אמנם, לא מעט מאמרים וכתבות על פעילות בתי הספר הוירטואליים ונכתבים גם ספרי עזר למורים , אך המחקר המהותי בשטח הוא כאמור מצומצם ולכן תרומתו של המחקר הנוכחי( שעדיין נמשך ) לא תסולא בפז. אוכלוסיית המחקר הייתה 16 מורים מבתי הספר התיכוניים הוירטואליים בארה"ב הנמנים על רשת, התיכון הוירטואלי (Michigan Virtual School (MVS) במדינת מישיגן . המחקר נערך בשיטות איכותניות ומלבד ראיונות עומק עם המאמרים נערכו גם תצפיות ובסופו של דבר נערכה הצלבת מידע (research triangulation ) בין סוגי הנתונים השונים שנאספו . ממצאי המחקר הראשונים ( שעדיין לא נותחו לעומק ע"י החוקרים ) מגלים כי מהמורה המלמד בביה"ס הוירטואלי נדרשים כישורים ומיומנויות שונות בתכלית מהמורה המלמד בכיתה פנים-אל-פנים . המורה הוירטואלי נדרש להתמודד בו-זמנית עם טכנולוגיה משתנה ועם תכני לימוד משתנים . בגלל היקף המידע באינטרנט הוא לא יכול להיות צמוד לספר הלימוד , אלא צריך ללמד בצורה דינאמית יותר עם תכנים מחודשים ומעודכנים כל הזמן. המורה הוירטואלי צריך להציג את התכנים בדרכים הרבה יותר מגוונות, החל מטקסטים מעניינים ורלבנטיים באינטרנט וכלה בסרטי וידאו שמאתגרים את התלמידים ( Meredith DiPietro , Richard E. Ferdig, Erik W. Black, Megan Preston).

כמו מערכות חינוך אחרות בעולם גם מערכת החינוך הבריטית מתמודדת עם האיטיות בהטמעת יישומי מחשב בבתי הספר שם. עם זאת , בניגוד למערכות חינוך אחרות המטפחות בתי ספר מדגימים או איי מצוינות בתחומי התקשוב משתדלים הבריטים להפיץ את הידע והניסיון בין כל בתי הספר ולחשוף אותם לפרויקטים מוצלחים בתחומי התקשוב הנערכים בבתי ספר שונים. פרויקט הפצת הידע בין מנהלי בתי הספר נקרא Butterflies for the use of ICT נועד ליצור השראה בקרב בתי הסר והמורים. החוברת המופצת לכל המורים ובתי הספר היסודיים באנגליה מדווחת בצורה מעוררת עניין אודות התנסויות מועילות שונות בתחומי התקשוב שיזמו בתי ספר שונים. הנחת היסוד של הבריטים היא שהחשיפה של בתי הספר להתנסויות המועילות בתקשוב יעורר אצל חלקם עניין ומוטיבציה ליצור דברים דומים.

הויכוח הנמשך בעולם החינוך בעולם על שיעורי הבית נותן את אותותיו גם על המדיניות הפדגוגית של בתי ספר ומחוזות חינוך בעולם . לאחרונה יותר ויותר בתי ספר מגבשים מדיניות חדשה להכנת שיעורי בית , מדיניות נועזת במידה מסוימת המוותרת על התפיסה המסורתית של שיעורי בית. כך לדוגמא, ביה"ס יסודי בסקוטלנד גיבש מדיניות חדשה שמשמעותה יצירת אתגרים להתמודדות של התלמיד בבית במקום מטלות תרגול רגילות . התלמידים נדרשים לחקור דברים וליצור תוצרים מקוריים שיעורו בהם עניין וסקרנות , לדוגמא במסגרת שיעורי היסטוריה וטבע התלמידים נדרשים לחקור את אורח החיים הויקטוריאני ולמצוא ממצאים ועדויות לכך שהבתים בתקופה הויקטוריאנית פגעו בבריאות. התלמידים נדרשים להתארגן בצוותי עבודה ולהיפגש בספריה הציבורית לצורך הכנה ואיסוף של הממצאים והרקע לכך בספרי עיון. פעילות החקר והכנת התוצרים נקראת אתגרים והמילה שיעורי בית כבר לא בשימוש בביה"ס. במהלך השנה נדרשים התלמידים להתמודד עם 6 אתגרים , חלקם בעבודת צוות וחלקם באופן יחידני .

ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.