-
לינק
המאמר בוחן את הלימוד הסדנאי המתקיים במכללת אורנים משנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו ואת זיקתו להכשרת מחנכים ברוח הומניסטית, ומתמקד בשאלת מקומו של הגבול בין "תוכן" (לימוד של דיסציפלינארי וטקסטים כתובים) ל"תהליך" (עיסוק בצמיחה אישית ובמערכת היחסים בקבוצת הלומדים). המחקר מבוסס על עיבוד וניתוח של ראיונות עומק עם מנחי הסדנאות. המאמר מתאר את הסדנאות, את האווירה שליוותה את שלבי הקמתן, ואת שני המודלים שנוצרו: סדנאות המתמקדות בתהליך וסדנאות שנעות בין התוכן לתהליך. נמצאה התלבטות מתמדת של המנחים לגבי המודל הסדנאי הראוי, ושינויים במקומו של הגבול בין התוכן לתהליך. למרות שבתקופה הנוכחית המטוטלת נוטה לכיוון התוכן, דבר המשתלב בתהליכי האקדמיזציה במכללת אורנים ובצמצום המשאבים המיועדים לסדנאות, לטענת החוקרות, אין זה סוף פסוק. המסגרת הסדנאית מוסיפה להשתנות, והסוגיה ממשיכה להטריד מחנכים ומכשירי מורים והחוקרות ביניהם. החוקרות סבורות כי יש להכשיר מורים-מחנכים גם להיבטים החינוכיים שבהוראתם, ועבודה סדנאית היא כלי מתאים לכך, שהולם את "רוח אורנים" ( דינה לרון ונעמי דה- מלאך).
-
לינק
שלוש הטיפולוגיות המוצגות במאמר הנוכחי של פרופסור תמר לוין משקפות את השינויים הפרדימגטיים שחלו בשני העשורים האחרונים בתחומי ההערכה השונים. שינויים אלו מתבטאים גם בהיבט המתודולוגי ומהיבט זה הם מצביעים על מעבר מהערכה המתבססת על מידע כמותי, ספציפי וסטנדרטי אל הערכה הנשענת על מתודולוגיה המכירה בצורך להתגמש, לחפש מגוון של דרכים ואמצעים, לגלות רגישות להקשר, ולהוקיר את התכונות הערכיות של חקירה איכותנית. כך, אפוא, במקום לנסות לאתר את "האמת" באמצעות עוצמתו שלל מומחה או שופט יודע-כל, אנו עדים לצמיחתו של תהליך שיתופי של מתן פרשנויות, העושה שימוש במתודולוגיה מעורבת תוך התייחסות לריבוי של צרכים, בעלי עניין, שיטות, מדדים וקריטריונים. הממצאים בסדרת המחקרים שתוארו במאמר זה מראים כי רוב התלמידים התייחסו להערכה בבית הספר כאל תהליך מכני וסטנדרטי המתמקד בעיקר בתוצרים , ולא בתהליכים שהתלמידים חווים ואשר ייחודיים להם. התלמידים תיארו את ההערכה הקיימת בבתי הספר ככמותית בעיקרה , ככזו אשר מאלצת אותם להתבונן על עצמם מבעד לעדשה של מספרים וסמלים ואינה מובילה אותם לראיית עצמם כבני אדם לומדים. הממצאים מצביעים על כך שהתלמידים משוועים להערכה הוליסטית ומגוונת יותר, שתספק להם משוב מנחה ומעצים.
-
לינק
המאמר עוסק בידע ובשיח בהקשר של למידת מדעים בבית הספר. במחקר החינוכי קיימות עדויות לכך שגישות פדגוגיות המעוגנות ברקעים התרבותיים ובידע היומיומי של תלמידים עשויות להשפיע על למידה (Lee & Luykx, 2006). לאחרונה חוקרים הדגישו את קיומם של מקורות ידע מגוונים המעוגנים בהשתייכות של לומדים ובהתנסויותיהם בעולמות היומיומיים שלהם שמחוץ לבית הספר (Gonzalez & Moll, 2001). חלק מהחוקרים ניסו לחשוף את התפקיד המרכזי שיש למורה בגיוס מקורות ידע אלה בהוראת מדעים (Upadhyay, 2006). חשוב לבדוק כיצד מקורות ידע מגוונים אלה מתווכים באמצעות שיח מלווה. התייחסות למקורות השיח התרבותיים השונים של התלמידים מאפשרת מעבר חלק (smooth ) בין חיי הלומדים לבין למידת מדעים בכיתה, שיח ולמידה שוטפים ושילוב של מקורות לא מסורתיים אלה בלמידה (Basu et al., 2007). גישה פדגוגית זו מובאת במאמר בהקשר של תלמידים מאוכלוסיות חלשות בכיתה ( Calabrese, A., & Tan, E) .
-
לינק
סקירת ביקורת מרתקת של אמנון כרמון על ספרו של קירן איגן, שהתפרסם במקור ב־1997,ספר הנחשב אחד הספרים החשובים והמעניינים ביותר שהתפרסמו בתחום החינוך בשנים האחרונות. הוא חשוב מפני שהוא מציג תאוריה גדולה של חינוך שיש לה השלכות משמעותיות ומעשיות ביותר על מטרות החינוך ועל אופני הפעולה שלו. הספר מעניין מפני שהתאוריה של איגן מקורית, מורכבת ומלאה בבעיות ובמתחים פנימיים כדרכן של תאוריות טובות. התאוריה אינה משתבצת יפה באף לא אחת מהמגירות העמוסות לעייפה של השיח החינוכי הרווח, והיא עוסקת בהקשרים היסטוריים ותרבותיים רחבים שחורגים הרבה מעבר לתחומי הדיון של "ספרי חינוך" רגילים. הטענה המרכזית של איגן היא שאין הבנה אחת אלא חמישה "סוגי הבנה" ושכל סוג נובע מהתפתחותם של "כלים קוגניטיביים" מיוחדים.
-
לינק
לאחרונה יצא לאור בארה"ב קובץ מאמרים חדש הנקרא בתרגום חופשי "חינוך ותקווה בימים גועשים: אתגרי חזון נועזים לשינוי בעולמם של ילדנו" . ניסיון מעמיק ל"תיקון עולם" בתחומי החינוך בעולם, כך מגדירה הביקורת את ספר החדש של צבי (H. Svi Shapiro ) פרופסור לחינוך באוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב ועורך הקובץ. באסופת המאמרים משתתפים שורה של אנשי חינוך מובילים מתחומי הפדגוגיה הביקורתית כגון Nel Noddings , Ana Louise Keating ואחרים. המאמרים השונים בספר עוסקים בהשפעות השליליות של גלובליזציה, כוחות כלכליים וקפיטליזם בחינוך. בעקרון הספר יוצא חוצץ נגד המצב הפאסיבי (שיצרו גורמי חינוך ובתי ספר) של התלמידים בביה"ס ומציע מודלים חלופיים של מעורבות ושותפות חינוכית וחברתית שבה נשמע גם קולו של התלמיד השותק.
-
לינק
אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג. מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר 2009 ברמת גן במכללת שנקר.
-
לינק
המחקר האיכותני המתואר במאמר עסק בשימוש בבלוגים לעידוד רפלקציה וולונטרית במסגרת הכשרת מורים. הנחת היסוד של החוקרים הייתה שלמתכשרים להוראה יש הזדמנות לפרש את פעולותיהם ואת אמונותיהם על הוראה ולמידה בתהליך של רפלקציה. שימוש בבלוגים מאפשר רפלקציה אישית הפתוחה לאינטראקציה של קהל קוראים. הדבר יוצר בסיס לחקר הבלוגים כמרחבי-עבודה המאפשרים לקיים רפלקציה זו. במחקר השתתפו 9 סטודנטים. יש למורי-מורים אפשרות להרחיב את ההתנסויות של המתכשרים בכל טכנולוגיה במהלך ההכשרה ולתת אפשרויות לשימוש בכך לצורך קיום חשיבה רפלקטיבית גם לאחר סיום הלימודים. על מורי-מורים לזכור שכדי לעודד שימוש בטכנולוגיה צריך לעודד את המתכשרים לשלבה ברפלקציות שלהם ולהתחשב בשני גורמים: א) שילוב בשגרות היומיום, דבר שעשוי להצריך הפחתה של הדגש על כתיבה במהלך הרפלקציה ומתן אפשרות לכתיבה חופשית, שאינה צמודה לדיוק דקדוקי; ב) קיום תקשורת עם אחרים, דבר המחייב התנסות במגוון של מצבים היוצרים קשר כזה הן באמצעות טכנולוגיות והן בקשר בלתי אמצעי. אם אכן יש ציפייה שמתכשרים להוראה ישלבו טכנולוגיה בעשייה האישית המקצועית שלהם חשוב להכיר את העמדות שלהם כלפי טכנולוגיה, ולקחת בחשבון את העדפותיהם ביחס לתהליכי הרפלקציה והאמצעים לקיומם ( Shoffner, M.).
-
לינק
חקר המוח עוסק בתחומים רבים המשיקים לשאלות פדגוגיות בסיסיות, אך מפתיע לגלות שעד כה לא נעשה שימוש שיטתי בממצאיו הרלוונטיים בחשיבה ובמעשה החינוכיים, והפער בין התחומים – חקר המוח וחינוך – נותר עמוק ולא מגושר. במאמר זה אנו מבקשים המחברים להתמודד עם אתגר השיח שבין החינוך למדע בכלל ולמדע המוח בפרט ולהמחיש את הרלוונטיות של חקר המוח להתגבשותו של תחום חדש – נוירו־פדגוגיה. הם מדגימים את הרלוונטיות של חקר המוח לחינוך באמצעות התמקדות בבחינת תקפותה המדעית של מטפורת המְכָל – מטפורה המכוונת במידה רבה מאוד את החשיבה והעשייה הפדגוגיות. המאמר בוחן את תקפותה של מטפורה מכוננת זו על בסיס ממצאים מחקר המוח ומצביע על הצורך ליצור שפה חינוכית חדשה התואמת למבנה המוח. לדעתם, הכללת ידע מתחום מדעי המוח במסגרת השיח הפדגוגי יכולה להוות בסיס לקבלת החלטות מושכלת בתחום החינוך ( אהוד נורי , יעל עדיני , אבי קרני) .
-
לינק
בהמשך למגמת גידול בשימוש בספרים אלקטרונים שאנו רואים בחודשים האחרונים, עליה תוכלו לקרוא גם בכתבה שהתפרסמה ב-NY-Times נשאלת השאלה האם יש הבדל בעיבוד הקוגניטיבי של המידע האלקטרוני לעומת הנייר המודפס ? חמישה מומחים: פרופ' Alan-Liu מאוניברסיטת קליפורניה, Sandra-Aamodt העורכת לשעבר של כתב-העת “Nature-Neuroscience”, פרופ' Maryanne-Wolf מהמכון להתפתחות הילד, פרופ' David-Gelernter מהחוג למדעי המחשב של אוניברסיטת ייל ופרופ' Gloria-Mark מהחוג למידענות של אוניברסיטת קליפורניה ניסו לתת מענה לשאלה מעניינת זו.
-
מאמר מלא
לאחרונה נכתבה סקירת ביקורת מעניינת על ספרו החדש של אריה קיזל על תוכניות לימוד וספרי ההיסטוריה . הסקירה נכתבה ע"י ד"ר אסתר יוגב העומדת בראש בית הספר לחינוך בסמינר הקיבוצים. ד"ר יוגב היא מומחית להיסטוריה אמריקנית ולימדה שנים רבות במכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב. "קיזל נותן משקל עצום לספרי הלימוד כמסמך קאנוני מכונן זהות. אני סוברת, שבקונטכסט הפדגוגי האמיתי של החינוך ההיסטורי, הענקת קרדיט שכזה לספרי הלימוד הינו קצת מוגזם. אוכל להסכים שמחקר המבקש להתחקות אחר התפיסה של קובעי המדיניות החינוכית בישראל, יוכל לחלצה מהתבוננות בתכני ספרי הלימוד ומחקר השיח שלהם, אך הוא לא יחשוף יותר מאשר את בבועתה של התרבות ההגמונית. השפעתם החינוכית של ספרי הלימוד זניחה לעומת כוחם העצום של הטלביזיה, האינטרנט, האמנות הפופולארית. החשיפה העצומה של הנוער הישראלי לידע היסטורי מאתגר מאמצעים אלה, אפקטיבית הרבה יותר."
-
לינק
במאמר מורחב זה שנכתב ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים, הוצגו בקצרה עקרונות הל"ל ( הערכה לשם למידה ) ואופיינו שלביו של תהליך הל"ל מיטבי. בהמשך מוצגים הערכים של תרבות הוראה-למידה –הערכה (הל"ה) בכיתה אשר חיוניים לקיום הל"ל מיטבי. ערכים אלו נגזרים מתרבות של "קהילה מקצועית בית ספרית (קמב"ס) חקרנית המונעת ע"י מהלכי הערכה שוטפים. המאמר ניסה לבסס את הטיעון כי לאיכות הקמב"ס יש השפעה ישירה והשפעה עקיפה על איכות ההל"ל. השפעה ישירה – בכך שאופי הלמידה והעבודה השיתופית בין חברי הקהילה מזמן את התנאים הנחוצים ליישום מהלכי הל"ל מיטביים, והשפעה עקיפה-באמצעות השפעתה של הקהילה המקצועית הבית ספרית ( קמב"ס ) על הערכים ועל תרבות הלמידה בכיתה ועל אמנותיהם של הלומדים, אשר חיוניים להצלחת ההל"ל.
-
לינק
מאמר זה קיבץ כמה מחשבות רווחות על הסכנות והסיכויים של מדעי המוח החינוכיים, וגיבש אותן באמצעות דוגמאות לדרכי עבודתם של מדעי המוח. תחילה הצגנו שמונה הסתייגויות מן הניסיונות הנוכחיים לחבר בין החינוך למדעי המוח. החוקרים עמדו על כך שגם אם יהיה אפשר להתגבר עקרונית על ארבע ההסתייגויות המדעיות – שעניינן מציאה של מכנה משותף לשיטות, לנתונים, לתאוריות ולפילוסופיות של שתי הדיסציפלינות – ייוותרו ארבע הסתייגויות הקשורות בתיאום המעשי ביניהן. אחר כך הם בחנו מחדש את שמונה ההסתייגויות, והפעם הביאו דוגמאות מן הספֵרות הנוירו־מדעיות שמצביעות על פוטנציאל לסינרגיה בין חינוך למדעי המוח. הטענה העיקרית שלהם היא שאף על פי שההסתייגויות מאתגרות את מדעי המוח החינוכיים, הן מייצגות גם הזדמנות למחקרים חדשים ופורצי דרך ( סשנק ורמה, ברוס ד' מקנדליס ודניאל ל' שוורץ ) .
-
לינק
מצגת שליוותה את הרצאתם המעניינת של ד"ר יעל שטימברג ובועז מרמלשטיין מהאוניברסיטה הפתוחה בכינוס מיט"ל 2009. מהי הוראה משמעותית בסביבת למידה נתמכת וידאו? מהם המרכיבים המרכזיים באמצעותם נוכל להעריך את איכות ההוראה בסביבה זו. מהם אותם רכיבי הוראה שיכולים להפוך את הצפייה בשידורים ובהקלטות לחוויית למידה משמעותית יותר ? במצגת מוצגים העקרונות לאיסוף מידע מסייע : מהי למידה משמעותית באמצעות וידאו? ( ראיונות , שאלונים , תצפיות בקורסים) , מה הם המרכיבים המרכזיים שהופכים מפגש וידאו למפגש מוצלח? במוקד ההרצאה הייתה הצגת עקרונות הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו ( כלי ממוין הכולל רכיבים של הערכה כגון : המנחה עודד לחשיבה ביקורתית תוך כדי השיעור, המנחה עודד סטודנטים להעלות שאלות , המנחה יצר סיכומי ביניים במהלך השיעור) . הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו מבוסס על 4 נדבכים עיקריים : תוכן, הערכה, אינטראקציה , ארגון וניהול . כך לדוגמא , הנדבך של אינטראקציה בודק אינטראקציה חד-כיוונית לעומת מסתעפת מגוונת . הנדבך של הערכה בודק : הערכה אחידה , חיצונית , לסיום לעומת מגוונת, בקרה אישית, מעוררת לחשיבה, מתמשכת . הנדבך של ארגון וניהול הלמידה בודק בקרה לעומת אחריות משותפת.
-
לינק
בשנים התשנ"ה–התשנ"ט (1995-1999) הופעל במערכת החינוך הפרויקט "בגרות 2000" – ניסוי שבו נבחנו דרכים להסמכת בתי ספר על –יסודיים להערכת הישגים מלאה ולמתן ציונים שווי ערך לשקלול המקובל בין תוצאות ההערכה הבית ספרית לבין תוצאות ההערכה של בחינות הבגרות החיצוניות. הערכת ההישגים הבית- ספרית שהונהגה במסגרת הניסוי התבססה על גישת "החלופות בהערכה. בניסוי נטלו חלק עשרים ושתיים חטיבות עליונות ממגוון מגזרי החינוך: דתי , כללי, ערבי ודרוזי. בכל בית ספר שהשתתף בניסוי פעלו צוותי מורים ( אחד, שניים, או שלושה) שלימדו בו מקצועות שונים, ובסך-הכול פעלו בניסוי ארבעים ואחד צוותים. מתוך הסקירה של ד"ר שלמה בן אליהו מתבררת חשיבותו של הפרויקט לשיפור הלמידה בחטיבה העליונה ולשדרוג המתכונת של בחינות הבגרות. מתוך המאמר עולה שגם בשעה שלניסוי היה אופי מעבדתי , תרומתו יכולה להיות גדולה. עניין מרכזי העולה ממכלול הדברים הוא שחיזוקו של בית הספר מול גורמים חיצוניים עשוי לתרום לשיח החינוכי של המחנך עם תלמידיו. נדרשת שמירה על ייחודיותה של ההערכה הבית-ספרית, תוך הדגשת ההערכה המעצבת למען הלמידה, לצד ההערכה החיצונית, שהיא הערכה מסכמת של הלמידה.
-
לינק
מורים בראשית הנתיבה המקצועית שלהם יכולים לחיות במצבי ספק מסוימים, כישלון ועוינות רק אם הם חווים גם תערובת של תוצרים חיוביים, כמו פריצת דרך בתחום הדעת, מעורבות בפעילויות חדשות או עדויות של הגדלת ההנעה של תלמידיהם. המורים במחקר חשו טוב לא בגלל שהתלמידים למדו אלא יותר בגל שהם גילו מעורבות בלמידה. רבים שמחו לקבל הכרה, אך גמול חיצוני לא הועלה כחשוב. ייתכן שהתנודות בין רגשות חיוביים לשליליים מראה שקיימת בהוראה אכפתיות עמוקה לתלמידים כבני אדם, ובוב בזמן אכפתיות לכך שלכולם תינתנה הזדמנויות עשירות ללמוד חומר מאתגר שמקסם את ההזדמנויות בחייהם ( Kitching, K., Morgan, M., & O'Leary, M).
-
לינק
הממצאים של חקר המוח עוד לא הגיעו להוראה בכיתות. אנו יכולים לגוון ולייעל את ההוראה בכיתות אם נתאים אותה לממצאים של חקר המוח. בסופו של דבר המפגש בין מורה לתלמידים הוא מפגש של מוחות. מבחינת הידע החינוכי, חקר המוח הוא תחום חשוב ומרתק משום שהוא מאשש חלק ממנו ומפריך חלק אחר. הממצאים של חקר המוח מחזקים תיאוריות חינוכיות אחדות ומערערים אחרות. התעלמותם של אנשי חינוך מהתגליות החדשות על מבנה המוח ופעולתו כמוה כהתעלמות מהתגליות וההמצאות של הרפואה, אנו זקוקים אפוא ליצירתו של תחום חדש – לסינתזה בין ניורולוגיה לפדגוגיה. עלינו, אנשי החינוך, להחליף את העמדה הפסיבית שלנו ביחס לחקר המוח – “בואו נראה מה יש לחקר המוח להציע לנו", בעמדה אקטיבית – “בואו נראה כיצד נוכל ליישם ממצאים רלוונטיים של חקר המוח בהוראה". ד"ר קובי גוטרמן מונה במאמרו הנוכחי 11 הצעות ליישומים כאלה.
-
לינק
דורית סלע , כתבה מאמרון מעניין על הדילמה של בניית יחידת לימוד בתפיסה ליניארית . "בתהליך בניית עצם הלמידה הטרידה אותי המחשבה שעלינו לבנות יחידת לימוד מרחבית המסתמכת, בין היתר, על הטקסונומיה של בלום שביסודה היא ליניאריות. אנו עוסקים בלמידה ברשת , למידה מקושרת, למידה מרחבית , שהיא שונה במהותה מלמידה ליניארית , על כן לדעתי אין הכרח בבניית משימות באופן ליניארי (עפ"י בלום) ואפשר שהתלמיד יידרש כבר בתחילה למטלה מסדר גבוה, הכל תלוי בעניין ובהקשר" . בהמשך המאמר מובאים דבריו של ד"ר אשר עיד ן בנושא.
-
לינק
ד"ר גיל עמית , אחד המומחים לטכנולוגיה חינוכית בישראל , כתב מאמרון מעניין על חידושים בחינוך ושיבושם . המחשב והרשת הם חידוש משבש למערכת החינוך, הם אמורים לטרוף את המערכת בצורה מסוימת, למשל לשנות את תפקיד המורה או לייתר חלק ממנו. ככזה יכולתו להצליח מותנית בפניה לאוכלוסיה שאיננה לקוחות המערכת הקיימת. הניסיון לשלב את הטכנולוגיה במערכת הקיימת נכשל כי היא לא נותנת עדיין מענה ראוי ללקוחות (תלמידים) הקיימים. זוהי בקצרה התיזה הבסיסית של הספר Disrupting Class ובהמשכו ניתוח מה נעשה ומה ניתן לעשות. מדוע קשה לשלב תקשוב בבתי הספר?
-
סיכום
המאמר דן בגישות לשיתוף פעולה בין מנהלי בתי ספר יסודיים בנושא של הקמת רשתות בין בתי ספר. מקובל לחשוב ששיתוף פעולה הוא "דבר טוב", אך הידע המקצועי על תהליכים ותיאורית שלהכנסת שינוי בעבודה שיתופית אינו ממוקד ונוצר בעיקר ע"י העוסקים בפיתוח של רשתות בתי ספר וקהיליות בין-מקצועיות. בחקר מקרה זה נצפו אינטראקציות בית קבוצת מנהלים לאור חמש שנים. נמצאו התחלות ראשוניות של שיתוף פעולה, אך הן התרחשו בהקשרים שבהם ההגדרות של "רשתות למידה" היו שגויות. המאמר דן בהנחה הסמויה שניתן לקיים שיתופי פעולה בית ספריים בקלות ומצביע על תחומים מרכזיים בהכשרה לעשייה שיתופית חינוכית ובהתחדשות מקצועית. (Trotman, D.)
-
לינק
מנוע חיפוש נפלא,של חברת vionto GmbH. זוכה פרס SuMa Award 2009 שניתן על ידי האירגון הגרמני לקידום טכנולוגיות מנועי חיפוש . הפרס היוקרתי ניתן לחברות או פרוייקטים על חדשנות, שימוש בגישות מעניינות בתחום טכנולוגיות חיפוש וידע דיגיטאלי. המנוע מבוסס על טכנולוגיות חיפוש סמנטיות מתקדמות. מפתחי המנוע מבססים את פיתוחו של המנוע על רכיבים ויזואליים הקשורים לנושא החיפוש . המנוע מציג מפה ויזואלית של נושאים הקשורים לשאילתת החיפוש. זהו, למעשה, מנוע חיפוש עובדתי ויזואלי . ניתן לראות ענני מידע רלבנטיים לפי ההקשר בין הנושא שחיפשת לבין העובדות המוצגות. אפשר לגרור עובדות מעניינות למחברת שלך (או לקובץ העבודה) ולשמור אותן לזמן מאוחר יותר . על פי עדויות מחקריות שימוש אינטנסיבי ברכיבים ויזואלים מגביר את מהירות העיבוד במוח, בקרב משתמשים בהשוואה למידע טקסטואלי. מדוע כדאי להשתמש במנוע חיפוש זה בחינוך ? הוא מסוגל להדגים בפני הלומדים או הסטודנטים נושאים קשורים באופן אסוציאטיבי יותר ולהקל על ראיית קשרי המידע בין המושגים או תת- הנושאים .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין