ברור כי אין פתרון קסם או דרך אחת פשוטה להניע הורים בלתי-נוכחים למעורבות. עם זאת, דווקא במקרים האלו אסור להתעלם וזוהי חובה מוסרית להביע עניין ולהציע עזרה וגישור. ישנם, אם כן, כפי שמוצג במאמר זה, כמה רעיונות יעילים שבכוחם להצית מחדש את הקשר ולבנות מערכת יחסים מועילה עם אותם הורים

מחקר זה מצא כי סוג המעורבות ההורית משפיע על הישגי התלמידים. למעורבות הורית ביתית יש השפעה שלילית, בעוד שלמפגשי מורים-הורים ולדיון באירועי בית הספר יש השפעה חיובית. כמו כן, נמצא כי הקשר בין מעורבות הורית להישגי תלמידים חלש יותר במשפחות ממעמד גבוה בהשוואה למשפחות ממעמד נמוך.

ככלל, אפשר לומר שמורים מעדיפים מעורבות פסיבית מצד הורים ומקווים שזו תישאר בתחום של השתתפות בטקסים, ימי הורים, תרומת חומרים ומשאבים ופעילויות העשרה. הנשאלים התנגדו למעורבות הורים בוועדות בית ספריות, במנגנוני קבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות והחזון הבית ספרי. בנוגע למעורבות הורים בתהליכים פדגוגיים, הן בקרב מורי החינוך המיוחד והן בקרב מורי החינוך הכללי, נמצאה שביעות-רצון בינונית-נמוכה.

הספר "התבוננות מחודשת בחינוך הבלתי פורמלי" מציג נקודת מבט אקדמית מגוונת ועדכנית של תחום זה בישראל, תוך דגש על סוגיות זהות, מגדר ותרבות, וכן התייחסות לשותפים השונים: בהם בני נוער, צעירים, הורים, בעלי תפקידים

תופעת החינוך-ביתי התפתחה בשנים האחרונות שעה שיותר ויותר הורים בחרו לחנך את ילדיהם בבית. בעולם וגם בישראל נערכו מחקרים רבים על חינוך-ביתי, ואולם בישראל לא נערך מחקר על בוגרי החינוך הביתי. מהן חוויות הלימוד שלהם?

17 הורים, שני מנהלים, שני מנהלי אגף החינוך ברשות המקומית וחוקר חינוך בעל התמחות ביישום שינויים פדגוגיים בבתי ספר השתתפו בראיונות עומק חצי-מובנים. הראיונות, שנערכו בשנים 2021-2019, בחנו את מידת המעורבות של הורי תלמידי כיתות ג'-ו' בשני בתי ספר יסודיים בישראל. ההורים גילו עניין רב בלימודים של ילדיהם, לקחו חלק פעיל באינטראקציה מול בית הספר ושאפו לקדם רפורמות פדגוגיות. אך, הציפיות שלהם מבית הספר נבדלו זו מזו ואף השתקפה אווירה תחרותית בין ההורים.

הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.

מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.