טענה מרכזית של המאמר היא שהיחסים בין בית הספר וההורים הם דבר חיובי שיש לטפח ולקדם. מהספרות עולה שקיים קשר חיובי בולט בין מעורבות ההורים להישגי ילדיהם, התנהגותם בבית הספר ודימויים העצמי. ישנם אמנם חוקרים הטוענים שההורים עלולים להוות מכשול לחינוך המקצועי והאובייקטיבי, אך בד בבד עולה שמעורבות הורית עשויה להעניק למורים סיוע ותמיכה המפחיתה את שחיקתם המקצועית. מעורבות הורית עשויה גם להעשיר את פעילויות בית הספר ולחזק בכך את הקשר עם הקהילה. הטענה העיקרית הנשמעת נגד מעורבות הורית מתמקדת בחוסר השוויון הנובע מכך שאוכלוסיית ההורים המעורבים שייכת בדרך כלל למעמד חברתי וכלכלי גבוה או לשכבות המשכילות ( פרידמן, יצחק).

במחקר זה, המחברים מציעים פרספקטיבה חברתית למחקר על e-learning, ומניחים שהפעילויות של האינדיבידואלים מוטמעות באופן חברתי. על כן, המחברים מנסים לזהות את ההנעה החברתית המונחת ביסוד העמדות של הלומדים המקוונים ואת התנהגות שלהם לגבי השימוש בכלים האינטראקטיביים של תקשוב חינוכי. המחברים מציעים מסגרת קונספטואלית מקיפה המזהה שתי קבוצות של הנעה חברתית (Hernandez, Blanca, Teresa . Montaner, F. Javier Sese, and Pilar Urquizu ).

מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

מטרת המחקר היא לחשוף את דפוסי ההעצמה בקרב מורות שממלאות תפקיד בבית הספר היסודי. המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית, באמצעות ראיון מובנה למחצה, והקיף 43 מורות אשר מילאו תפקיד של רכזת מקצוע או רכזת שכבה. בראיון התבקשו המורות לגולל את סיפור חייהן המקצועיים. תיאור רכיבי תופעת ההעצמה נבנה מניתוח סיפורי המורות ותוך שימוש בתובנות של הנחקרות עצמן בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה. בהתבסס על ממצאי המחקר אופיינו שלושה דפוסים היררכיים של העצמה התואמים למידת האקטיביות המקצועית של המורות שממלאות תפקיד ( אבידב-אונגר, אורית, יצחק, פרידמן, עלית, אולשטיין ).

בעשור האחרון מסתמנת ירידה במספר חטיבות הביניים, כשמספר בתי הספר העל יסודיים השש שנתיים (ז'-יב') נמצא בעלייה מתמדת."בין החולשות הבולטות של חטיבת הביניים מצוי היעדר יחס אישי לתלמיד, בעיות התנהגות וחוסר מוטיבציה הקשורות לגיל ההתבגרות, ובעיות של הרגלי למידה לקויים", כותב פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ממחברי הדו"ח המקיף שהוגש לכנסת בנושא חטיבות הביניים ושאלת מקומן במערכת החינוך. התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה. בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.

תוך שימוש בתיאוריית ההגדרה העצמית (self-determination theory; בראשי תיבות: SDT) כמסגרת, מאמר זה חוקר את ההנעה ללמידה של פרחי הוראה בשני הקשרים של למידה מקוונת מרחוק. במחקר זה, נמצא כי הלומדים אינם מונעים בעיקר מבפנים. במקום זאת, נמצא כי ההנעה של הסטודנט היא מורכבת, רבת-פנים ורגישה לתנאי המצב ( Maggie Hartnett, Alison St. George, Jon Dron).

תכנית 'חיפה-נט' הנה תכנית לקידום למידה והוראה בסביבת רשת האינטרנט הפועלת בכל מוסדות החינוך בחיפה. מטרת העל של התכנית היא יצירת קהיליית חינוך מתוקשבת בונת ידע סביב פורטל חינוך עירוני מרכזי (כתובת הפורטל: haifanet.org.il). התכנית מתבססת על הגישה הקונסטרוקציוניסטית הגורסת שתהליך למידה אשר מתקיים תוך בניית תוצר ממשי ואינטראקציות חברתיות, יכול להביא את הלומד להבניה של ידע וללמידה משמעותית ( שמואל ארנון).

אי אפשר להפריד בין שינוי לרגש. זה גורר אחריו את זה. אין שינוי אנושי בלי רגש, ואין רגש שאינו מגלם בתוכו תהליך של שינוי – אם חולף ואם ארוך טווח. מורים פוגשים במהלך הקריירה שלהם אין-ספור שינויים. למרות ההתרגשות שמקורה בפתיחתן של אפשרויות חדשות, שינויים רבים שמורים ומבוגרים אחרים חווים מלוום בתחושה עמוקה של אבדן (Marris, 1974). עקב כך מורים עשויים להיעשות ציניים וללמוד "להקשיח" את עצמם נגד שינויים ונגד נושאי דגלם . הנתונים שמאמר זה מתבסס עליהם הם פרי מחקר שעסק ברגשות הנלווים להוראה ובשינויים חינוכיים ושכלל ראיונות עם 50 מורים במגוון בתי ספר יסודיים ותיכוניים בפרובינציית אונטריו שבקנדה. המדגם נפרש על פני 15 בתי ספר מגוונים, בכל מיני רמות וגדלים, ששירתו קהילות מקהילות שונות (קרי – עירוניות, כפריות, פרבריות). על הראיונות נוספה סדרה בת ארבעה דיונים במסגרת קבוצת מיקוד שהשתתפו בה מורים אחדים ושנועדה לבחון לעומק כמה מן הסוגיות הרגשיות הכרוכות בשינוי החינוכי . ההנהגה ברמה הארצית והמחוזית צריכה לפעול ליצירת מתווי שינוי חדשים או לחידושם של מתווי שינוי ישנים – מתווים המותירים מרחב גדול יותר למורים להטביע את חותמם ולהפעיל את שיקול דעתם המקצועי בתהליך השינוי. (הרגרייבס, אנדי).

בבית הספר התיכון הממלכתי־דתי "שק"ד" בעמק בית שאן מעמידים ערכים ואנשים לפני תעודת בגרות. משה טור־פז, מנהל בית הספר: "אם נגדל פה מהנדסים נהדרים אבל הם ירדו מהארץ, מי ייהנה מהם, עמק הסיליקון בארצות הברית? חינוך חייב להיות מוכוון ערכים ולא ציוּנים" ( אור סופר).

כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

העניין בבתי ספר, המשלבים סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה ( hybrid schools), גבר בשנת 2009 לאחר שמחלקת החינוך האמריקאית התירה לפרסום ניתוח-על של מחקרי למידה מקוונים שנראה כי הם מאשרים שעירוב בין זמן המורה פנים אל פנים ותכנית לימודים מקוונת ייצרו תוצאות טובות יותר מאשר הוראה פנים מול פנים בלבד או למידה מקוונת בלבד, המאמר מציג דיון של קארפה דיאם (Carpe Diem), בית ספר ציבורי ביה"ס המשלב סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה (hybrid schools) מסוג charter school שמאמץ תכנית לימודים מקוונת ואת השימוש בטכנולוגיה בכיתה עבור הוראה והערכה של התלמיד (SCHULTE, BRIGID).