פוטנציאל הקיימות של מערכת ההשכלה הגבוהה טמון, בראש ובראשונה, במרצים המלמדים את הסטודנטים ומבצעים את המחקר בפועל. לראיה, חרף האצה משמעותית בתחומי הבינה המלאכותית, המרצים הם עדיין אלו המשפיעים על הסטודנטים, מנווטים את כיווני החשיבה השוררים בקמפוס, מעצבים את הערכים השולטים, משפיעים על האקלים התרבותי ומהווים הון אנושי – הלכה למעשה. לא בכדי, מערכת ההשכלה הגבוהה מופעלת עדיין על ידי מרצים, ולא מנועי בינה מלאכותית.

למנועי בינה מלאכותית פוטנציאל עצום וחסר-תקדים בביצוע מטלות הערכה אוטומטיות, כמו בדיקת מבחנים ומטלות בקצב מהיר ובאופן מדויק ושוויוני, מתן משוב מותאם והדרכה פרטנית. לא זו בלבד, מנועים אלו צפויים להשתפר ולהתחדד בתשובותיהם ובפעולותיהם ככול שייעשה בהם שימוש. עם זאת, אותם מנועים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות בנוגע לחוסר האיזון בין האינטליגנציה האנושית-רגשית הנחוצה בלימודי הוראה לבין האוטומטיזציה הרובוטית ה"עיוורת" ובנוגע לשיקולים אקדמיים-אתיים מהותיים, כמו העתקות ורמאות.

הבינה המלאכותית מעמידה לבחינה-מחדש כמעט את כל היבטי החינוך: אופי ותפקיד ההוראה, הבעלות והשימוש בחומרים חינוכיים, מבנה מערכות החינוך שלנו, האתיקה ומנגנוני ההערכה, ההשפעה של פער דיגיטלי הולך וגדל. הכלים החדשים הללו אפילו מאתגרים את נקודות המבט שלנו לגבי מהי 'יכולת', כמו גם איך והיכן היא מוחזקת על ידי יחידים ומוסדות.

שינויים טכנולוגיים כבר הובילו בעבר לתמורות חברתיות וארגוניות ששיבשו באופן קיצוני את מסגרות הכוח והשליטה הקונבנציונליות שלנו, והחליפו אותן במבנים חדשים. יכולות הבינה המלאכותית (AI) נהפכו לנגישות בתעשייה ובעסקים מכל הגדלים. מהפכה זו תשפיע ללא ספק על מערכת החינוך והיא מאיימת על עצם המושגים שמנחים אותה. האתגר הוא לא רק להתייעל או להשתמש בבינה המלאכותית כדי לתפוס תלמידים שהעתיקו עבודות – אלא לעצב מחדש את יסודות האקדמיה ובתי הספר.

מחקרים הראו שהישגי תלמידי הכיתות הקטנות לא עלו על הישגי תלמידי הכיתות הגדולות. ואולם, בכיתות גדולות מאוד שבהן בערך 40 תלמידים, כנהוג בישראל, רמת הלימודים בכל זאת נפגעת. ועדיין, אפילו בישראל נראה שמוטב להשקיע את הכסף לא בהקטנת כיתות אלא בשיפור איכות המורים, שהיא המשתנה המשפיע ביותר על ההישגים הלימודיים

מטרות הסקירה בנושא אסטרטגיות לגיוס מורים ומורות במקצועות ה-STEM הן להתמודד עם בעיית המחסור במורים, להציע דרכים חדשות להגיע לקהלי יעד חדשים העשויים להגדיל את כוח האדם בהוראה ולהרחיב את היצע המועמדים להוראה, בייחוד במקצועות האלה: טכנולוגיה עילית (היי-טק), מדעים, הנדסה ומתמטיקה. בסוף הסקירה מופיעות תובנות והשלכות פרקטיות עבור מגייסים, בתי ספר, מנהלים, מפקחים, אנשים פרטיים או גופים פרטיים אשר עוסקים בגיוס להוראה.