מטרת המחקר הייתה לבחון את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שחווים מתבגרים עם לקויות למידה בהתמודדות עם למידה מורכבת. בדיקת היבטים מתודולוגיים של מחקרים שבחנו תהליכים רגשיים של תלמידים עם ליקויי למידה מצביעה כי מרביתם השתמשו בכלי מדידה ישירים: שאלונים או ראיונות. גם אם היו אלה ראיונות עומק, הגישה הייתה ישירה ובכך קשה היה לעמוד על תחושות סמויות .( כפי שהן באות לידי ביטוי ללא צנזורה של הנבדקים ( גבעון , ש. ) .

שיטות האבחון והטיפול מבוססות על מדריך הפסיכיאטריה האמריקאי שיוצא בקרוב. המהדורה החדשה צפוייה לחולל שינויים דרמטיים בתחוםדו"ח הסוקר את השינויים שהמדריך החדש צפוי לחולל באבחון הפרעות למידה והפרעות קשב וריכוז צופה עלייה במספר המאובחנים שיהיו זכאים להקלות בבחינות בבתי הספר ובאקדמיה. הדו"ח, שמתפרסם החודש בכתב העת Journal of Learning Disabilities, מתייחס להשפעות הצפויות של המהדורה החדשה בעשר מדינות ובהן ישראל ( דן אבן).

לפי האומדן בארץ, 10% מהתלמידים סובלים מבעיות למידה ומהפרעות קשב וריכוז. מדובר לפיכך בכמאתיים אלף תלמידים הסובלים מבעיות אלו. מערכת החינוך לא ערוכה להתמודד עם בעיה בהיקף גדול כל כך. בתקציב משרד החינוך, לבד מעלויות ההתאמות לבגרויות ותמיכה בעלות האבחונים לאוכלוסיות חסרות יכולת, אין התייחסות לנושא . על פי נתונים המופיעים באגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך, בשנת תשע"ב למדו במערכת החינוך 110,484 תלמידים לקויי למידה, 29,069 מהם למדו בבתי ספר או בכיתות לחינוך מיוחד, ו- 81,415 השתלבו בכיתות רגילות. על תלמידים אלה יש להוסיף תלמידים שלא עברו אבחון. ההערכה המקובלת בארץ ובעולם גורסת כי כ 10%- מהתלמידים הם בעלי לקויות למידה, כלומר, מתוך כשני מיליון תלמידים בארץ – 200 אלף הם לקויי למידה. כיצד מתמודד משרד החינוך עם המצב והאם ניתן בכלל לטפל בתלמיד לקוי למידה במסגרת כיתה רגילה? ( שרית יעקב , גיליון מיוחד של עיתון "קו לחינוך" : לקויות למידה ) .

לרבים שטרודים בטיפול בלקויות למידה וקשב מוצע מודל אינטגרטיבי, המנסה לגעת בשורש הקושי. יוסי ארן ארנרייך מתאר מקרה טיפולי מרתק בשילוב נוירו פידבק. לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה ( יוסי ארן ארנרייך).

נתונים שהצטברו במהלך השנים האחרונות בקופת חולים כללית מגלים כי דווקא ילדים מחוננים סובלים יותר מחבריהם ה"רגילים" מהפרעות קשב וריכוז ומלקויות למידה. עדיין אין הסברים מספקים לתופעה. אחת התיאוריות שהעלו אנשי המקצוע, אשר עדיין לא זכתה לאישוש מדעי, היא שהעברת החומרים במוחותיהם של מחוננים מתבצעת במהירות גבוהה מהרגיל, אשר לעתים גורמת לשיבושים ( ארי גלהר) .

עיקר ההתייחסות של אנשי המקצוע ללקויות למידה כיום נוגע להקשר הבית ספרי. הבנת לקות הלמידה מתוך פרדיגמה קונסטרוקטיביסטית, כתלויה בהקשר חברתי, היסטורי וטכנולוגי, מבקשת לראות בבעלי לקות למידה אנשים שכישוריהם אינם חופפים אמנם את דרישות המערכת החינוכית, אולם במערכות אחרות הם עשויים לגלות הצלחה מרובה – אלמלא התיוג של לקות הלמידה כליקוי הפוגע בדימוי העצמי ( פלג דור חיים ).

כנס מעניין בנושא לקויות למידה והפרעות קשב יתקיים בישראל ב2 בספטמבר 2012 . הכינוס מאורגן ע"י בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף עם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ( הפ"י) ואגודת ניצן. ביום העיון תוצג גם תכנית א.י.ל " אני יכול להצליח" – תכנית מבוססת מחקר לקידום תפקוד לימודי-רגשי חברתי של מתבגרים על לקויות למידה.

במסגרת אבחון ופרויקט חונכות אשר נערך בבית ספר יסודי, בארה"ב, התבקשה המורה להשתמש ב iPad ככלי טיפולי עבור תלמיד בעל לקויות למידה, המתקשה ברכישת מיומנויות קריאה. כתוצאה מהשימוש נמצא שהמכשיר לא רק עזר לתלמיד במיקוד תשומת הלב, אלא גם קידם את התלמיד ברכישת מיומנויות קריאה. בהשוואת הנתונים לפני ואחרי הערכת המורה, נמצא כי תוך שישה שבועות התלמיד השלים פער של שנת לימודים. בנוסף, התלמיד השיג ביטחון עצמי בהיותו בעל שליטה בלימודיו ( Barbara McClanhan, Kristen Williams, Ed Kennedy and Susan Tata).

ממוצע הציונים בלימודי תואר ראשון של סטודנטים עם ליקויי למידה גבוה מממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כך עולה ממחקר ישראלי שהוצג באחרונה בכנס בינלאומי ללקויות למידה בטקסס. הסיבות: הם מקבלים תמיכה מהאקדמיה ויש להם כוח רצון חזק. המחקר, שנערך ע"י יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה האקדמית תל-חי יחד עם ד"ר מירי שריד, השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה אשר קיבלו תמיכה אקדמית ברמות שונות לבין סטודנטים שאינם בעלי לקות למידה (אלי אשכנזי).

במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב ובעשרה בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ פועלים מרכזי מהו"ת – מרכזי התעצמות ותובנה היועד לסטודנטים לקויי למידה או בעלי קשב וריכוז. מרכז מהו"ת במכללת סמינר הקיבוצים הוקם על ידי ד"ר נעמי וורמברנד לפני כתשע שנים. התפיסה העומדת ביסוד הגישה של המרכז היא שסטודנטים שעברו חוויות לימודיות מתסכלות זקוקים לחוויה מתקנת כדי לממש את השאיפות שלהם בתחום הלימודים. המרכז פועל לפי תפיסה כי ישנם שישה משתנים חשובים ביותר בהתמודדות של סטודנטים עם הפרעות למידה: מודעות עצמית, פרואקטיביות, התמדה, הצבת מטרות, היכולת לקבל תמיכה אפקטיבית ויציבות רגשית ( דקל, נאוה ).

בקרב בוגרים בעלי ליקויי למידה ישנה קבוצה ישנה קבוצה מיוחדת – מורים. סוגיית העסקתם של מורים בעלי ליקויי למידה שנויה במחלוקת. בארץ סוגיה זו טרם נבחנה במחקר, והמאמר שלהלן, המבוסס על ראיונות עומק עם 12 מורים לקויי למידה, הוא צעד ראשון בכיוון זה. הספרות המקצועית מצביעה על קשר בין ליקויי הלמידה לזהות המקצועית של מורים בעלי ליקויי למידה. מורים אלה בוחרים לעתים קרובות במקצוע ההוראה כדי לאפשר לתלמידים עם ליקויי למידה התנסות טובה יותר משהייתה להם כשהיו תלמידים. הם תופסים את עצמם כמורים טובים יותר אשר מציבים דוגמא אישית ומפתחים אתיקה פדגוגית של אכפתיות. גם מחקר זה מראה שמורים עם ליקויי למידה סבורים שהם מתפקדים היטב בהוראה למרות הליקויים וגם בגלל הליקויים. הם קושרים את יחסם המיוחד לתלמידים – עם ובלי לקויות למידה – לליקוי הלמידה שהם סבלו וסובלים ממנו ( שרוני, ורדה וגילה ווגל).

בשנים האחרונות מופנים תלמידים בעלי קשיים בלמידה למאבחנים ולמטפלים מומחים. עקב כך היטשטש תפקידם של המורים בטיפול בתלמידים אלה. אולם, מפאת היותו של המורה דמות מרכזית ומשמעותית מאוד עבור התלמידים בכלל ותלמידים בעלי לקויות למידה בפרט, לא ניתן להפחית בחשיבותם עבור אלה האחרונים. בהיותם מומחים בתחום הלמידה יש למורים משמעות כפולה עבור תלמידים לקויי למידה: הם מאתרים ומאבחנים אותם. רק מורה הבא במגע מעמיק ומתמשך עם תלמידיו יכול ליצור ידע שעשוי לסייע להם. התלמידים מאותתים לו – בהפסקות, בשיעורים, בתוצרי הבעה בכתב ובעל פה, ועליו להיות רגיש לאיתותים אלה ולנתחם בפרשנות מושכלת ( לוי שמעון, שני) .

בחינות בגרות מתוקשבות עשויות לסייע לתלמידים לקויי למידה לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. כך עולה מממצאי ניסוי בבחינת בגרות מתוקשבת ללקויי למידה, שנערך בשנת הלימודים שעברה, תש"ע. הניסוי לווה בהערכה. עוד עולה מהניסוי, כי הבחינות המתוקשבות עשויות לשמש פתרון מרכזי לבעיה הלוגיסטית של מחסור בבוחנים ובמורים לעריכת ההתאמות לתלמידים הזכאים להן בבחינות הבגרות, המהווים לעתים 25% מהשכבה הנבחנת הניסוי נערך בבחינת הבגרות בתנ"ך, ברמת שתי יחידות לימוד. ממצאי ההערכה של הניסוי מוצגים במאמר שחובר על ידי מנהל אגף הבחינות במשה"ח, דודו הלוי, ויעקב שוורץ, מיכל שמש וטלי פרוינד ממטח, במסגרת כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה של האוניברסיטה הפתוחה, שהתקיים לאחרונה.

הערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה: נייר שהוכן על ידי הוועדה המשותפת הלאומית בארה"ב לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities). הוועדה המשותפת הלאומית לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities ) בארה"ב תומכת בהערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה על-ידי צוות רב תחומי לצורך זיהוי ואבחון של תלמידים בעלי לקויות למידה. הערכה מקיפה של תלמידים פרטניים דורשת שימוש במקורות מרובים של נתונים. מקורות אלה עשויים לכלול מבחנים מתוקננים (standardized tests), מדדים בלתי פורמליים, תצפיות, דיווחים עצמיים של התלמידים, דיווחים מצד ההורים ונתונים לגבי ניטור ההתקדמות (progress monitoring data)

לא רק מחקרים מצביעים על חשיבותו של המחשב בסיוע ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב. גם משרד החינוך כבר מפתח דרכי היבחנות ממוחשבות לבחינות הבגרות של תלמידים הזקוקים להתאמות. "תלמידים עם הפרעות קשב שעובדים עם מחשב מספרים שהם ממוקדים יותר ויכולת ההקשבה שלהם עולה. המחשב גם עוזר להתארגן ולא לאבד חומר. יש לומדות שיוצרות המון גירויים ונותנות משוב מידי. תלמידים עם הפרעות קשב זקוקים לכך. מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מפתח תוכנות נפלאות ואפשר בעזרתן ללמוד קריאה, לשון ומתמטיקה. למי עוד המחשב יכול לעזור? "לתלמידים עם דיסלקציה. המחשב מקריא להם את הטקסט – הם רואים ושומעים את הטקסט בעת ובעונה אחת. גם ברוב המקרים של דיסגרפיה מוטורית המחשב עוקף את הקושי ( נאוה דקל).