מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

ד"ר צביה לוטן מתארת במאמרונה למידה שיתופית מקוונת – איזה דגמים אנחנו מכירים? את האופן בו באה לביטוי למידה שיתופית מקוונת וקוראת להצגת דגמים ללמידה שיתופית. בסקירה הקצרה מתוארות רמות שיתוף הפעולה, פעילויות לימודיות והתפתחות האמון (ראו תרשים במאמר ). חמש רמות מתוארות מהרמה הנמוכה ביותר דיאלוג ועד לרמה הגבוהה ביותר שיתוף פעולה סינרגסטי. לדברי סלומונס במונחים אבסולוטיים רמה אחת אינה טובה יותר מהשנייה ויש לשקול את ההתאמה של הרמה למטרות הלמידה , מבנה הקבוצה, זמן ושיקולים אחרים ( צביה לוטן).

בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.

סרט הווידאו באנגלית המציג איך תלמידי כיתה ה' מניו יורק ומתל אביב משתמשים בכיתה משותפת שמספקת מערכת "עת הדעת" ולומדים להכיר זה את זה ואת העיר שמעבר לים ולהתקרב יותר. הפרויקט הפך להזדמנות לתקשורת, למידה והיכרות לעומק. מדובר על פרויקט למידה מתוקשב שיתופי בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב ובני יורק. המורים בשני בתי הספר פיתחו את המתווה הלימודי המשותף המאפשר לתלמידי כיתות ה' להכיר באופן בלתי אמצעי תרבות אחרת ומאפייני תרבויות מעבר לים. הפרויקט המתוקשב לא רק עורר סקרנות בקרב התלמידים אלא גם שיפר את המיומנויות המידעניות שלהם לאסוף מידע ולהבנות אותו.

בעוד שההתייחסות ללמידה קולקטיבית היא לרוב באוריינטציה מבוססת חוסר (מציאת/פתרון בעיות והתגברות על כשלים), מחקר זה בוחן תפיסות מנהלים (נופי ידע) לגבי הרעיון והאסטרטגיה של למידה קולקטיבית מהתנסויות מוצלחות של חברי סגל. תכנית המחקר: המחקר השתמש במתודולוגיה איכותנית ממוקדת נושא כדי לחקור נופי ידע של מנהלים העוסקים בלמידה קולקטיבית מהצלחה בבתי ספר (חן שכטר).

הדעיכה של ז'אנר חקררשת – Webquest -בלמידה מתוקשבת בשלוש השנים האחרונות במערכת החינוך בארץ קשורה אולי לכניסה של אתרים מסוגWeb 2.00 (בלוגים , ויקי , רשתות חברתיות) , התפתחותם של משימות חיפוש ממוקדות יותר לשיעור אחד בלבד , אך יותר מכך מההשקעה הגדולה שצריכים המורים והתלמידים להשקיע בפעילויות מסוג חקר רשת . עם זאת חשוב לציין כי ניסיון בשטח וגם המחקר מצביע על חקררשת כפעילות קוגניטיבית אפקטיבית מאד. אותם מורים שממשיכים להפעיל תלמידים במבנה פעילות מסוג חקר רשת יודעים כי התרומה של הפעילות לאורך זמן היא משמעותית, הן מבחינת הרגלי העבודה של התלמידים, ההתמודדות הקוגנטיבית שלהם והן מבחינת הדפוסים של עבודה שיתופית בלמידה שיתופית באינטרנט( עבודת צוות). מערך שיעור זה המיועד ללמידה מרחוק מציג את התפתחות הז'אנר של חקרשת בארץ ובעולם , את המאפיינים העיקריים שלו , דוגמאות מעודכנות לפעילויות חקררשת שעדיין נחשפים אליהם תלמידים ופרחי הוראה וגם ראייה מחקרית של חקר רשת כפעילות של למידה שיתופית.

כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה . בסקירה השיטתית של ד"ר מירב אסף ממכללת קיי ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת. בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת .

מחקר זה עוסק בעקרונות שצריכים להנחות א מעצב המטלה השיתופית המקוונת בעת התכנון, הפיתוח והעיצוב של המטלה ובעת הגדרתה ללומד, וכן בדרכים להפעלתה ובמקומו של המנחה במהלכה. התהליכים והכללים המתוארים כאן מבוססים על הניסיון שנרכש באוניברסיטה הפתוחה בשילוב פעילויות שיתופיות מקוונות בלמידה מרחוק. במאמר זה נפרשה המורכבות של הפיתוח וההפעלה של מטלה שיתופית מקוונת. אם לרגע היה נדמה שלמידה שיתופית כרוכה בהעברת האחריות ללמידה ללומדים, ושלכן היא משחררת בפועל את מעצב המטלה ואת המנחה מאחריות על התהליך, הרי שכל הנאמר לעיל מבהיר עד כמה מרכזי ומהותי תפקידם של אלו- לפני, במהלך, ובתום המטלה. תכנון קפדני של המטלה השיתופית וניהולה המוצלח, תוך מתן מרחב תמרון ועצמאות ללומדים בהבניית הידע, מהווים גורמי מפתח ביצירת התנאים המתאימים להפעלה אפקטיבית ומוצלחת של תהליכי למידה שיתופיים מקוונים( מישר-טל, חגית).