שותפויות בין נוער לבין מבוגרים יכולות להוות אסטרטגיה יעילה לבניית קהילה. בהקשר לקיימות סביבתית, שיתוף פעולה בין-דורי יכול להניב פירות ולתרום לפיתוח המודעות של הצעירים והמבוגרים כאחד. לא זו בלבד, הקשרים הבין-דוריים מעצימים את הלמידה המשותפת, מחזקים את מנגנון קבלת ההחלטות ומרחיבים את המכנה המשותף הקהילתי.

מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

שביל הגולן נחנך בשנת 2007 לרגל חגיגות 40 שנה להתיישבות הישראלית בגולן. המחקר בחן את המטרות של יזמי החינוך בתוכניות שהשתמשו בשביל במערכות החינוכיות והחברתיות של הגולן הפונות לאוכלוסייה המקומית. מאז נחנך שביל הגולן, הוא תפס מקום משמעותי מאוד במערכת החינוך האזורית. תוכניות הלימוד בשביל עשו שימוש במיתוג הסימבולי שלו כציר מחבר אזורית, במטרה לייצר זהות אזורית המדגישה את ייחודיות הגולן כאזור חשוב למגורים בהקשר היהודי־לאומי וכאזור טוב למגורים בהקשר האקולוגי־חברתי והביטחוני.

עידן הלמידה הניידת (M-learning), הכולל שימוש בטלפונים ניידים כחלק מתהליך ההוראה, הוכר זה מכבר על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה ובתי הספר התיכוניים, ואף על פי כן, יישומה בבתי ספר יסודיים אינו נפוץ. מאפיין/תכונת (feature) ה- GIS (מערכת מידע טכנולוגית, להלן: ממ"ט) המיושמת במוסדות להשכלה גבוהה מזה מספר שנים, ולאחרונה נכנסה לשימוש ראשוני גם בבתי ספר תיכוניים, עדיין כמעט ולא מיושמת בבתי ספר יסודיים (Hong. Et al., 2015). בתי הספר היסודיים הם האחרונים שנכנסו לעידן הלמידה הניידת ומיישמים את טכנולוגיית הממ"ט מסיבות שונות.

MOOC הם ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course, קורסים מקוונים הפתוחים בפני הקהל הרחב (להלן: קורסי מוק). קורסים אלה מאפשרים לכל אדם להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מהמוסדות האקדמים הטובים בעולם. קורסי המוק מבוססים בעיקר על וידאו וככאלה הם מציבים אתגרים בפני חלק מהמשתתפים. תמיכה חברתית ולמידה פנים אל פנים עשויה להגביר את הישגי הסטודנטים החווים קשיים ולהקל על המחסומים הניצבים בפני הרוצים לגשת לקורסים המקוונים.

33 חוות חקלאיות לימודיות הפועלות ברחבי הארץ הפכו להרבה יותר ממקום של שיעורי חקלאות. דוד קסלסי, מנהל חוות "שדה בועז" בבית שמש: "כשהילדים עובדים יחד בשדה, אין ויכוחים ואין מריבות. מה שהם חווים פה יהיו זיכרונות הילדות שלהם" . לימודי חקלאות היו מאבני היסוד של החינוך הציוני. עוד לפני קום המדינה נהגו ללמד חקלאות בבתי הספר היסודיים, והתלמידים התנסו בעבודה מעשית בגינות שליד בתי הספר. עם קום המדינה הוכרה החקלאות כמקצוע חובה, אבל בתוך זמן קצר יחסית, בגלל מחסור באדמות, הוחלט להעביר את ההתנסות המעשית לחוות חקלאיות לימודיות ( איילת פישביין) .

בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

מחקר זה מדגים את השפעתן של אסטרטגיות הוראה גמישות על תהליך החינוך הסביבתי. תלמידים למדו על מיחזור וסיווג מוצרים באמצעות אתר אינטרנט הדרכתי המבוסס על כלי ההוראה של חקררשת – WebQuest. במחקר השתתפו 103 תלמידי כיתה ו', אשר חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לאופי ההדרכה שקיבלה כל קבוצה: הדרכה מסורתית, הדרכה מסורתית בשילוב עם WebQuest והדרכה המשלבת בין WebQuest ליציאה למרחב הפתוח. תרומה מרכזית של מחקר זה היא הצגתה של שיטת הוראה חדשה, המאפשרת את השילוב הדינאמי של ה- WebQuest בתחום ההדרכה שמחוץ לכיתה. תוצאות המחקר מעידות כי השילוב של חקררשת מחוץ לכיתה אכן תורם לתהליך הלמידה. שתי תוצאות נוספות הינן: 1. כאשר כללו את ה- WebQuest במצבים אמיתיים, הוקנתה לתלמידים ההזדמנות לרכוש מידה רבה יותר של ניסיון וידע. 2. במהלך המחקר, השלימו התלמידים מטלות לימוד שונות והביעו את דעותיהם וחוויותיהם האישיות מלמידה באמצעות חקרשת, תהליך המטפח בקרבם חשיבה ביקורתית ועצמאית. ממצאים אלו יש בהם כדי לתרום להתפתחות הלמידה וההוראה תוך הבנה כי חקרשת ניתן לביצוע מחוץ לכיתה באמצעות אמצעי תקשורת שונים ; למשל, ביכולתם של מורים להעניק לתלמידיהם גישה למקורות מידע רשתיים נוספים כגון טלפונים סלולאריים מן הדור החדש, מחשבי לוח אישיים וכמובן אינטרנט, אשר ילוו אותם בסיורי שטח במוזיאונים, גני חיות וכולי, ובזאת ישפרו את חוויית הלימוד מחוץ לשטח בית הספר באופן ניכר ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang ).

סרט וידאו הסמכם בקצרה את המחקר של אורלי מורג בטכניון. המחקר בחן את הלמידה המתרחשת בסביבה הטבעית במהלך טיולים בית ספריים אשר מתוכננים ומודרכים על ידי ארגון חיצוני. נבחנו דפוסי ההדרכה, התפיסות וההשקפות של המדריכים והתלמידים ומאפייני הלמידה הייחודיים לסביבה הטבעית. כתוצר של המחקר פותחה מסגרת עבודה המאפשרת לארגונים המדריכים את הטיולים כמו גם לבתי ספר, לתכנן ולהעריך את הטיולים ( אורלי מורג).

בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).