עד לפני שנתיים המושג של קהילות מקוונות התייחס ברוב המקרים לפורומים תחומים (שיש בהם חברים קבועים, לומדים בקורס מתוקשב או חברים מוגדרים על ידי סיסמה ). לאחרונה עובר תחום הקהילות המקוונות שינוי תפיסתי עם התפתחות קהילות כותבי הבלוגים שאינם קהילות ליניאריות ואינן בנויות על פורומים מוגדרים כאלו ואחרים. מאמרה החשוב של Nancy White שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצביע על כך כי השילוב בין בלוגים לקהילות עניין מציין שלב חדש בהתפתחות עולם הקהילות המתוקשב. כותבי הבלוגים הם המעניקים לקהילה המקוונת את סימני הזהות שלה, באופן שפריטי התוכן שלהם מעניקים זהות לקהילה וגם יוצרים אינטראקציה בין חברי הקהילה. חשיבותו של המאמר הוא בעובדה שהוא מתווה טקסונומיה משמעותית להיווצרות קהילות מקוונות בהקשר של יצירת תוכן .

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

המחקר בוחן את השפעת מבנה הסביבה הלימודית על אופי המוטיבציה של התלמידים בהתבסס על שלושת המבנים הלימודיים שמזהה איימס (Ames, 1992): פעילות ומשימות לימוד; דרכי הערכה ותגמול; חלוקת הסמכות והאחריות. הקשרים השונים בין מבנה הסביבה הלימודית לבין מטרות ההישג האישיות של התלמידים ודפוסי המוטיבציה שלהם שנמצאו בשתי סביבות ההוראה שנחקרו, מספקים עדות נוספת לחשיבות הסביבה הלימודית כמעודדת דפוסי מוטיבציה מסתגלים וכן לתפקיד של המטרות האישיות של התלמידים בתיווך תהליך זה. (רחל בן-ארי, ליאת אליאסי)

הספרות המחקרית העוסקת בקורסים מתוקשבים מנסה מזה שנים לבדוק את הקשר שבין האינטראקציה החברתית והנשירה הגבוהה בקורס המקוון. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ניסה להבין טוב יותר את המורכבות של תהליכי האינטראקציה החברתית בקורסים מקוונים וזאת על מנת לזהות את הגורמים המובילים לכישלון ולנשירה בהם. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את היחס שבין תכונות הלומדים המקוונים והאינטראקציה בקורס המקוון. המחקר בדק את דפוסי ההשתתפות והאינטראקציה החברתית של 140 סטודנטים במכללה לחינוך בארה"ב. נמצא שכל המכלול של אינטראקציה חברתית בקורס מקוון נותרת לגמרי באחריות הלומדים ללא כל לקיחת אחריות וללא כל מעורבות של מנחי הקורס ומעבירי הקורס. לכן, הלומדים המקוונים נוטים להסתגר בד' אמותיהם. כלומר, בוחרים לפתח אינטראקציה חברתית מוגבלת רק עם אותם לומדים מקוונים מעטים שלכאורה הם בעלי תכונות אישיות דומות. התוצאה: נוצר נתק בין הלומדים המקוונים והקהילה הרחבה יותר של הקורס. יתכן ואחד האמצעים לצמצם נתק זה הוא בלקיחת יותר אחריות מצד מנחי הקורס גם להיבטים של אינטראקציה חברתית. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ביולי בסן דייגו בארה"ב (Sophia Tan)

במאמר מוצגת תכנית למניעת אלימות בבתי הספר המבוססת על העקרונות אסטרטגיות "ההתנגדות הלא-אלימה" של גנדי. הערכה ראשונית של תוצאות התוכנית בבית ספר אחד נעשתה באמצעות שאלונים שמולאו לפני ההתערבות ולאחריה – שאלון "שחיקת מורים" ושאלון "אלימות בבית הספר" בנוסח למורים ובנוסח לתלמידים. בכל המדדים נמצא שיפור ניכר בתום השנה הראשונה ליישום התכנית. (חיים עומר, ריטה אירבאוך, הלה ברגר, רקפת כ"ץ-טיסונה)

החוקרים מצאו שלושה דפוסים מרכזיים המאפיינים את צוות בית הספר העובד עם אוכלוסיות בסיכון. אותם הם מכנים "הדפוסים המכשילים": חוסר אונים – לצוות אין כוחות להתמודד עם התופעות היומיומיות; זהות מדומה – בית הספר אינו תופס באופן מציאותי את האפיונים והצרכים של התלמידים ועקב כך גם לא מנסח לעצמו נכון את המשימה; אשמה והאשמה – שפה המתפתחת בין חברי הצוות ומקשה על התפתחות מקצועית. השאלה המרכזית – כיצד מנהל בית הספר משפיע על התהליכים המערכתיים המאפיינים מסגרות לאוכלוסיות בסיכון ומושפע מהם, ומהן אסטרטגיות הפעולה של מנהלים המשמרים או מחלצים את המערכת מדפוסיה המכשילים? ההרצאה מתארת את הדילמות המרכזיות שהמנהלים מתמודדים אִתן, ודרכים אופייניות להתמודדות עם דילמות אלו. (מיכל ראזר, בועז ורשבסקי)