סביבת ההוראה-למידה הרצויה לפרחי הוראה בלשון – ישום תפיסות הקשריות של קהילה לומדת

Teaching and Learning in the Language Teacher Education Course Room: A Critical Sociocultural Perspective, RELC Journal, Vol. 37,No. 2, 149-175
 
מאמר זה דן במאפיינים הרצויים של הוראה ולמידה של פרחי הוראה המתמחים בהוראת לשון במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה אוסטרלית. הרציונל הפדגוגי: התבססות על מודלים ללמידה הקשרית (Laveand Wenger) ותפיסת הלמידה המשתפת עמיתים (המודל של ויגודצקי Vygotskian models). תפיסות פדגוגיות אלו הן נקודת המוצא לתכנון הלמידה בקורס המכשיר מורים ללשון כסביבת למידה דינאמית. יש חשיבות רבה לשינוי דרכי ההתארגנות בכיתה בה לומדים פרחי ההוראה כיצד להיות מורים ללשון וזאת על מנת לגבש את הזהות החברית-מקצועית של פרחי ההוראה ללשון. חשוב לארגן את הכיתה של פרחי ההוראה ללשון כקהילת מעשה /קהילה לומדת (Community of Practice) דינאמית בה פרחי ההוראה מעורבים ביצירת פעילויות ותכנוני הוראה תוך כדי אינטראקציה פעילה עם עמיתיהם לכיתה ותוך כדי איסוף ועיבוד ממצאים וחומרים מדגימים. הכיתה בה לומדים פרחי ההוראה ללשון צריכה להיות זירה פעילה של התמודדויות ושיתופי פעולה בין פרחי ההוראה. זו צריכה להיות מסגרת דינאמית ותוססת שבה פרחי ההוראה יגבשו את זהותם החברתית-תרבותית תוך כדי יצירת התכנים בעצמם ותוך כדי שימוש בכלים מתאימים לשיתוף ידע. הכיתה של פרחי ההוראה ללשון צריכה לפעול באופן דינאמי כזירה לחילוקי דעות ולהידברות בין צוותים לומדים של פרחי הוראה. בסביבה דינאמית כזו של התמודדויות ושיתופי פעולה בין צוותים פעילים יש למורי המורים תפקיד אחר בעיצוב תרבות הלמידה של פרחי ההוראה. הם צריכים להוביל את פרחי ההוראה לפעול ולתפקד כקהילה לומדת המתמודדת עם דילמות והמגבשת תוך כדי כך את זהותה המקצועית.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya