32 מורים מתחילים דיווחו על אודות אירועים בולטים משנתם הראשונה בהוראה בשנה בה התפשט נגיף הקורונה. השינויים הדרמטיים הרבים הובילו לטשטוש הגבולות בין הבית לבין בית הספר, להחרפת הכעסים והחרדות התוך-משפחתיות ולמתחים בין שיקולים מקצועיים לבין אילוצים בריאותיים. חרף הקשיים האלו, ההתמודדות המזדמנת עם הדילמות, האתגרים וההזדמנויות שנבעו ממשבר הקורונה הניעו את המורים המתחילים לבחון ולגבש את תפיסותיהם, ערכיהם, עמדותיהם ואמונותיהם. באמצעות כך, רובם הצליחו לעצב את תפקידם הערכי וזהותם המקצועית – כמורים וכאנשי חינוך.

לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.

מחקר זה בחן את הקשר בין שנות הניסיון של המורים לבין איכות ההוראה שלהם. נתוני המחקר נאספו באמצעות תצפיות על ההוראה של 80 מורים בכיתות א' עד ג'. הממצאים לא תמכו בטענה שמורים מתחילים (3-0 שנים בהוראה) מראים כישורי הוראה נמוכים יותר ממורים בעלי וותק. ירידה באיכות ההוראה נצפתה בקרב מורים עם 5-4 שנות ניסיון, במיוחד בתחום של ארגון כיתה, אקלים כיתה, ניהול התנהגות ושיטות למידה והוראה.

מנהיגות של מורים היא התהליך שבו מורים באופן פרטני או באופן קולקטיבי משפיעים על עמיתיהם, על מנהלי בתי ספר ועל חברים אחרים בקהילות בית ספריות, כדי לשפר את ההוראה ואת פרקטיקות הלמידה ובמטרה לקדם את למידת התלמידים ואת הישגיהם.
מיזם I-IMPACT לפיתוח מנהיגות של מורי מדעים כלל בתחילת דרכו שתי קבוצות של מורי כימיה ומורי פיזיקה בארצות הברית,

נוירו-מיתוסים חינוכיים הם אמונות שגויות אודות התפקוד של המוח והתודעה בהקשר של למידה והוראה. אמונות שגויות אלה תורמות לשימוש בשיטות הוראה לא יעילות. המחקר הנוכחי בדק את השכיחות של נוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד ואת הסבירות שהם ישתמשו בשיטות הוראה לא יעילות המבוססות על אמונות שגויות אלה. הממצאים מצביעים על כך שסטודנטים להוראה בחינוך המיוחד נוטים להחזיק בתפיסות מוטעות לגבי מוח ולמידה. פערים אלו בידע קשורים לכוונתם לעשות שימוש בשיטות הוראה לא יעילות.