המאמר מדגים מהי קוהרנטיות כמושג שלם דרך מעקב אחר מורה אחת, ומציע לקבל את תכונת הקוהרנטיות כאחת מתכונות המורה הטוב. המחברות עורכות השוואה בין קוהרנטיות לתכונות אחרות ולבסוף מציעות יש לחשוב הן על הצורך בתכונת הקוהרנטיות של המורים המכשירים והן על דרכים לפתח קוהרנטיות במורים לעתיד. בשלב שבו מגבש המתכשר להוראה את אישיותו המקצועית רצוי ללמד את הידע התיאורטי ואת הידע הפרקטי בהתייחס לאמונות המקצועיות שפיתח לעצמו המתכשר עוד לפני תהליך ההכשרה. (רחל טלמור ואלה שובל)

בעשור האחרון מורי מורים התחילו לחקור באופן שיטתי תהליכים הקשורים למאמציהם לשפר את דרכי ההכשרה. מחקר-עצמי זה שנעשה ע"י מורי-מורים תרם תרומה גדולה להתפתחות המקצועית של המורים. אולם למורי מורים רבים חסרים משאבי זמן וידע לערוך מחקרים כאלה. לאור זאת כותבי המאמר ניסו להציע אסטרטגיות מחקר אחרות כדי לתמוך בהתפתחות המקצועית של מורי מורים. את שלושה המחקרים המוצגים במאמר ניתן לתאר כמחקר עם מורי מורים. לסיכום, ובהתבסס על רפלקציה על שלושה המחקרים, מוצגים חמישה מאפיינים של מחקר יעיל עם מורי מורים. (Luneberg, M., Willemse, M.)

היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).

המחקר בודק זכרונות של צעירים את מוריהם תוך התמקדות במורה המעולה ובמורה הגרוע. מטרת המחקר היתה למצוא מהן התכונות או האפיונים שבשלם מורה נזכר כמורה מעולה או גרוע. הבדיקה נערכה בשני ניסויים על שתי קבוצות שונות של נבדקים. הראשונה קיבלה מטלה "סגורה" של הזכרות בשלושה מורים: מעולה, גרוע ובינוני, והערכתם על פני מערכת מימדים מאפיינים; הקבוצה השניה קיבלה מטלה של היזכרות חופשית בשני מורים, מעולה וגרוע, שלימדו אותם, ומתן תיאור שלהם. החוקרות מציעות כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית-ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. (רחל ארנון, גרינספלד חווה, טלי זייגר, פנינה פרנקל, עדנה רובין)

המאמר מציג מחקר שהתפתח במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה לבין בתי ספר במחוז אחד ועניינו דרכי הוראה של מורים בשנת עבודתם הראשונה. המחקר מחפש קשרים בין תצפיות בהוראה של המורים המתחילים לבין רמת בית הספר (יסודי, חט"ב או חט"ע) וטיפוסי ההכשרה (מסורתית לתואר ראשון או לא-מסורתית לתואר שני ו/או לתעודת הוראה אחרי התואר הראשון). המחקר נעשה במהלך שלוש שנים רצופות. התוצאות מצביעות על כך שמורים מתחילים כקבוצה הצליחו בהוראה. ניתוח רמות בתי הספר גילה שניהול הכיתה הטוב ביותר היה בבית הספר היסודי. בחינת טיפוס ההכשרה העלתה כי יכולות ניהול כיתה גבוהות יותר היו בקרב מורים שלמדו בתוכניות הכשרה מסורתיות. הפוטנציאל של האינטראקציות בין רמת בית הספר וסגנון ההכשרה לא היה חד-משמעי אך מצביע על כך שנדרש מחקר נוסף על ההתאמה בין סגנון לבין רמת/סוג בית הספר אליה מוכשר הסטודנט. (.Good, T.L et al)

ספר זה בא לתת בידי המורים כלים מגוונים לניהול שיחה אישית עם תלמיד, עם הורה או עם איש צוות. הוא פונה ישירות אל המורה ומנהל עמה דיאלוג. עמדה מנחה בכתיבת הספר היא פסיכולוגיה החיובית המזמינה לחקור את האדם תוך שימת דגש על הכוחות החיוביים שבו. הוא כתוב כמעין סדנה אישית-התנסותית שתאפשר למורה במהלך הקריאה לשפר כלים קיימים ולפתח כלים חדשים בניהול דיאלוג. הכוונה היא לשכלל יכולות כמו הבנת העולם הפנימי, שלה ושל הזולת, ולחזק מיומנויות של הקשבה, אמפתיה, הכלה, ניהול שיח מתכוון ואימון ( צוות שפ"י , דפנה בראשי-אייזן, מאירה לוטנר-טמיר, מיכל עוז, חנה שדמי).

מרכז משאבים ממוחשב מקיף לתחומי ההוראה השיתופית (Collaborative Learning) הכולל, מאמרים ספרים וכתבי עת המתארים מחקרים ואסטרטגיות למידה בתחומי התקשוב החינוכי. המאגר האקדמי מתייחס בעיקר לתחומי החינוך הגבוה וההוראה המתוקשבת במכללות. המאגר כולל מאמרים רבים אודות חקר אסטרטגיות הוראה שיתופיות שפותחו בעולם, תכנון מטלות בסביבה מתוקשבת, חקר תהליכים קוגניטיביים וקבוצתיים בלמידה מתוקשבת ולמידה מאותגרת בעיות בסביבה מתוקשבת. המאגר הוא חלק מפרויקט הערכה בחינוך הגבוה שפותח ע"י אוניברסיטת Central Queensland University באוסטרליה.

ה- The ICT Mark הוא מדד אינטגרטיבי להערכת יישומי תקשוב בחינוך שפותח לאחרונה באנגליה. באמצעות סטנדרטים אלו של הערכה עצמית יכולים בתי ספר, מרכזי הכשרה ומכללות להעריך את רמת הבשלות וההתקדמות שלהם בתחומי יישומי התקשוב. מערכת הערכה עצמית זו היא חלק ממסגרת ההערכה העצמית של Becta שנועדה לאפשר לבתי הספר להעריך באופן עצמאי ועצמי את רמות ההטמעה והבשלות שלהם ביישומי התקשוב החינוכיים. ערכת ההערכה המקוונת העצמית שפותחה בשיתוף פעולה עם רשות ההערכה הממלכתית Ofsted מאפשרת בחינת היעילות והאיכות בתקשוב החינוכי עפ"י 8 קטגוריות עיקריות: מנהיגות וניהול, תכנית לימודים, הוראה ולמידה, הערכה מתמדת, התפתחות מקצועית, עידוד וטיפוח הזדמנויות ללמידה, משאבים חינוכיים והשלכות על הישגי התלמידים. השימוש בערכה המקוונת אינו כרוך בתשלום, אך ביה"ס נדרש לשלם עבור שכירת מעריך חיצוני. בתי ספר ברחבי בריטניה רואים בהשגת מדד ה- The ICT Mark כסמל איכות בחינוך ועל כן עושים כל מאמץ ליישם את מתודולוגיית ההערכה של. נכון לשנת 2006 מעל 500 בתי ספר בריטיים כבר השיגו את אות ההערכה האיכותי של The ICT Mark, תהליך המחזק את יוקרתם באזור ומשפר את ההיערכות להטמעת יישומי המחשב בבתי הספר.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), גיבשה במהלך שנת 2006 מתכונת מעודכנת של הערכה ארצית, שביסודה ההבנה שמבחנים אינם מטרה כשלעצמה אלא כלי בשירות הלמידה. מתכונת זו נועדה לתת מענה מקצועי הולם בתחום המדידה וההערכה החינוכית לכל בעלי העניין, ובפרט לבתי-הספר. המיצ"ב יתקיים החל מהתשס"ז לקראת סוף שנת הלימודים (במקום בחודשים נובמבר-דצמבר). בחינת מיצ"ב חיצונית בכל תחום דעת הנכלל במיצ"ב תתקיים פעם בארבע שנים (במקום פעם בשנתיים). בתי-הספר שבשנה נתונה לא ישתתפו במבחן מיצ"ב חיצוני יקבלו את מחברות הבחינה ואת השאלונים, יחד עם מחוונים ועם חומרי עזר נוספים, לצורך העברה עצמית (מיצ"ב פנימי). בתי- הספר לא יידרשו לדווח על תוצאות המבחנים בהעברה עצמית, והשימוש בהן יהיה לצרכים פנימיים.