בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר" פוּתח מודל המכונה "דיאלוג יצירתי". "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה-למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל ארבעה שלבים עיקריים:.עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים.רפלקציה, הערכה ומשוב. רמות חפר, הנו בית-ספר תיכון ניסויי. 5 שנות ניסוי מקיים בית-הספר מרכז השתלמויות ניסויי, במטרה ללמד ולהעביר את הניסיון החדשני למערכת החינוך. בית-הספר פיתח במשך שנות הניסוי, דרך למידה, המבוססת על דרכי הוראה והערכה חלופיים. בעזרת אגף הניסויים ובעזרת המפקחים על המקצועות השונים, ממירים ברמות חפר את בחינות הבגרות הרגילות בדרך היבחנות אחרת, התואמת את דרך הלמידה.

המאמר חוקר את הגישה הקיימת בשני המקצועות, הוראה וסיעוד, להתמודדות עם דילמות אתיות תוך השוואה ביניהם. הספרות המתייחסת לדילמות אתיות בהוראה מונה דילמות בתחומים שונים: המתח בין התייחסות אכפתית לאחרים לבין עמידה בקודים פורמליים, המתח בין הקניית ערכים לבין הספק של ידע הנדרש על פי הקוריקולום או המתח בין סדר היום של בית הספר לבין זה של משפחת התלמיד. גם אחיות ניצבות בפני דילמות אתיות שונות. למשל, בחירה בפעולה או בטיפול שעלול לפגוע או להזיק למטופל היא דילמה אתית. דילמות אלה מיוחסות לאיוש לא מתאים, לחלוקת תקציבים שגויה, או לקבלת החלטות טיפוליות שעומדות בסתירה לרצון החולה ו/או משפחתו. מה נמצא במחקר? במחקר נמצא דמיון רב בדילמות האתיות בשני המקצועות. הממצאים העלו חמש קטגוריות של דילמות של מורים ושל אחיות. תוצאות המחקר באשר לדמיון הרב בין דילמות אתיות של מורים ושל אחיות בישראל מצביעות על כך שדאגה לרווחת הזולת (התלמידים/החולים) היא אחד הערכים החשובים ביותר בקרב העובדים העוסקים בקבלת החלטת אתיות. כתוצאה מכך הקשר המקובל ביותר המדווח בסיפוריהם במחקר הוא מורה/אחות – תלמיד/חולה. המחקר מצביע על כך שהן למורים והן לאחיות חסרים כלים מספקים להתמודדות עם דילמות אתיות העולות במהלך עבודתם. הבהרה של תחומי האחריות וחיזוק הסטאטוס עשויים לשפר את היכולות בתחום זה ( .Shapira-Lishchinsky, L ) .

נייר העמדה מתייחס לשאלה אם מורים מאמצים את העקרונות, הרעיונות והגישות המוצגים להם בהתפתחות המקצועית ועושים בהם שימוש בעבודתם. שאלת המחקר:" האם מערכת הפיתוח המקצועי לסגל הקיימת היום יעילה במונחים של שימוש המורים בידע המוקנה?" מנהלים המפתחים מערכת ייעלה של התפתחות מקצועית צריכים להכיר בכך שמערכת כזו דורשת תשומת לב למורכבויות ולצרכים של כלל בית הספר. התפתחות מקצועית המתקיימת רק מחוץ לבית הספר, המתבטאת כהדגמות, בסדנאות ובהרצאות, אינה יכולה להיות בעלת השפעה מתמשכת על ההוראה הממשית בכיתות. עליה להיות רלוונטית לצרכי בית הספר ומעוצבת כך שתיענה לתוצרים ייחודיים של התלמידים הלומדים בו. הדבר מחייב חזון ברור ותכנון של ההתפתחות המקצועית המתחיל בשאלות הקצה ובהן: לאילו תוצרי תלמידים מצפים? מה צריכים מורים לדעת לצורך זה? כיצד משפיעים הקוריקולום והסטנדרטים על מה שמורים צריכים לדעת? ( Bingham, L.G., Gill, P. Sherman, R., Vaughn, V, & Mixon, J).

בתקופה שבה הולך וגדל הפער בין למידה מתוקשבת ובין הערכה באוניברסיטאות ובמכללות נדרשת תפיסה אחרת ליישום ההערכה המתוקשבת. לדעת , כותבי המאמר נדרש שינוי תרבותי בלמידה ובהוראה שיסלול את הדרך לשילוב הערכה מתוקשבת במכללות ובאוניברסיטאות . השינוי התרבותי לשילוב הערכה מתוקשבת מבוסס על הנחות היסוד וההמלצות של החוקרים הבריטיים (Gibbs and Simpson (2004/5) ליצירת שינוי מהותי בדרכי ההערכה במכללות ובאוניברסיטאות באנגליה. לדעת המחברים, הליכים מערכתיים אלו יש בהם כדי להעביר את תהליכי הלמידה מהערכה מנותקת להערכה מתוקשבת המשולבת בלמידה והתומכת בה לאורך כל הדרך ( Henk Eijkman).

המאמר מציג ממצאי מחקר דו-שנתי שנערך בבתי ספר בדווים בנגב. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת מרכיבי תכנית הסטז' העיקריים- החונך וסדנת הסטז'- למתמחים בהוראה בשנתם הראשונה, תוך כדי השוואה בין קבוצות מורים: מורים מקומיים (ערבים בדווים מהנגב) לעומת צפוניים (ערבים שבמקור הם מערים ומיישובים בצפון הארץ ובמרכז) , מורים לעומת מורות, מורים המלמדים ביישובים מוכרים לעומת כאלה המלמדים ביישובים לא מוכרים. נמצאו הבדלים מובהקים בהערכת תרומת הסטז' בשלושת התחומים לפי מקום מגורי המורה והמגדר שלו, אך לא נמצא הבדל בין הערכות המתמחים המקומיים לצפוניים ביישובים המוכרים והלא-מוכרים. מניתוח האינטראקציה בין המרכיבים ובין המתמחים עלה , שתרומתם של המרכיבים גבוהה יותר במישור המקצועי אצל המקומיים, אך אין הבדלי הערכה בין המקומיים לצפוניים במישור הרגשי. למתמחים יש הערכה רבה כלפי החונך, אך המקומיים מעריכים אותו יותר מהצפונים (רוידה אבו ראס ).

מחקר חלוץ זה בא לשפוך אור על עמדות המנהלים ביחס להערכת מורים על מנת להבין את מידת החשיבות שהם מייחסים להערכת מורים כחלק מתפיסת התפקיד שלהם, מהן המטרות של הערכת המורים? כיצד הם עושים זאת ומהם הגורמים החוסמים או המסייעים למנהלים בכל הקשור להערכת מורים? תפיסותיהם של 12 מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים בבתי הספר היסודיים , במגזר היהודי באזור הצפון , נחקרו באמצעות ראיונות עומק. ממצאי המחקר מצביעים על פער בין תפיסה לבין ביצוע: בין תפיסת המנהלים את הערכת עבודת המורים כחשובה וכתורמת להתפתחותם המקצועית, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, לבין פעולות ההערכה עליהן הם מדווחים. נמצא שלרוב ההערכה אינה מקצועית, אלא חד-כיוונית, והעדות היחידה לביצועי מורים נאספת ברובה על ידי המנהלים. אלה מרבים באופן יחסי לעשות שימוש בהערכה סמויה, מניפולטיבית, אינטואיטיבית, ומזדמנת וממעטים יחסית לעשות שימוש בתהליכי הערכה שיתופיים, עקביים ושיטתיים הכוללים כלים וקריטריונים מובנים , תקפים ומהימנים. נראה שפער זה קשור לממצאי המחקר הנוכחי המצביעים על חסמים פנימיים, שמקורם במנהלים עצמם, וחסמים ומגבלות חיצוניים, שמקורם בקובעי המדיניות ( קורלנד, חנה ).

המאמר מתמקד בתכנון ובארגון התפתחות מקצועית של מורים כחלק מפרויקט מחקר ארצי באנגליה (SoNS) שיזם ה- TDA. הניתוח התמטי של הנתונים שפותחו מסקירות ספרות, ממחקר איכותי (12 בתי ספר)ומסקרים הוביל לזיהוי של ארבעה נושאים הראויים לתשומת לב בהקשר זה: א) חוסר תכנון אסטרטגי של התפתחות מקצועית מתמשכת האמור לאזן בין צרכי למידה אישיים ומוסדיים לבין העדפות מדיניות לאומית – תוכניות ההתפתחות המקצועית המתמשכת מושפעות ישירות מהקשר, מתרבות, ממבנה בית-הספר ומהיסטוריה שלו ומשפיעים על התפיסות וההתנסויות של המורים בתהליך זה ( Pedder, D., Opfer, V.D) .

מאמר זה מתאר מחקר הבוחן אפשרות של שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת וירטואלית כדי לשפר את ההערכה מעבר לשיטות הישנות להערכה הנפוצות כיום. יש צורך בהתקדמות כזו בהערכה משום שהשיטות הנוכחיות של בחינה והערכה אינן מדדים תקפים למדידת ביצועים פסיכולוגיים ואינטלקטואליים מתוחכמים. שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת כדי להעביר גרסאות ממוחשבות של מבחנים המבוססים על פריט אינו מראה את כוחו של ה-ICT לגבש הערכה באמצעות התנסויות עשירות ומגוונות שמאפשרות לצפות ולנתח את ביצועי התלמידים. כדי להדגים גישה זו, המחברים מתארים מחקר מוקדם שלהם לגבי שימוש בטכנולוגיות מוטמעות כדי לפתח הערכות ביצוע מתוקשבות. ההערכות המתוקשבות שהמחברים יוצרים משלימות ולא מחליפות את המדדים המתוקננים הקיימים על-ידי הערכת המיומנויות שלא ניתן לבחון באמצעות מבחני נייר ועיפרון או הערכות ביצוע מעשיות בעולם האמיתי ( Jody Clarke-Midura, Chris Dede).

במחקר זה, שבו נבדקו תוכניות קליטת מורים מתחילים בשלשו מדינות בארה"ב (אילינוי, אוהאיו, וויסקונסין) התייחסו החוקרים להיבט של מירכוז וביזור בשלוש שאלות המחקר הבאות: כיצד מנווטות שלוש המדינות בין דרישות מרכזיות לבין אוטונומיה מקומית? כיצד הן מבטיחות נגישות שוויונית לתוכניות קליטה ולאיכות בכל מקום? במה דומות ובמה שונות הגישות שנקטו שלוש המדינות שבמחקר? שלוש המדינות הנזכרות במחקר נאבקות בצורך לאזן בין הוראות מן המרכז ואוטונומיה מקומית (ברמת המחוז) בהקשר של תוכניות לקליטת מורים חדשים. בכל המדינות אמרו מרואיינים מתוך קובעי המדיניות כי קיים מתח בין שתי מגמות אלה. המחוזות זקוקים למטרות ברורות ולהנחיות ברמה ארצית, אך אין הם רוצים בגישה מרשמית המגבילה אותם ( Bartlett, L., Johnson, J.S ).

מחקר זה התמקד בהתפתחות המקצועית של מורים למחוננים הצועדים את צעדיהם הראשונים בחמישה מרכזי הכשרה בישראל. מטרתו לרכוש הבנה עמוקה יותר של תהליך ההתפתחות המקצועית וההתנסויות של המשתתפים, בהתייחס למטרות המוצהרות של התכנית ולסטנדרטים לחינוך מחוננים בארה"ב. סטנדרטים אלו היוו בסיס תיאורטי למחקר זה. נמצא כי בתפיסת המורים את הסיטואציה של למידה-הוראה במסגרת מחוננים הושפעה מהשתייכותם לקבוצה, כמו כן נמצאה השפעה של אוריינטציה תרבותית על בתפיסתם את התכונות הרצויות של המורה. מורי יום העשרה, ויותר מכך אלה מן הקהילה הערבית, נמצאו שונים באופן מובהק ממורי ההכשרה והמורים הרגילים בתפיסתם את שני האספקטים. מורי יום העשרה מן הקהילה הערבית נמצאו קולקטיביסטים במידה הרבה ביותר. כמו כן נמצא מתאם בין רמת הקולקטיביזם והערכת תכונותיו הפדגוגיות של המורה, וככל שרמת הקולקטיביזם עלתה כך פחתה הערכת תכונותיו הקוגניטיביות ( חנה וידרגור) .