הכל מדיד?

 

 

המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010

בישראל של ראשית המאה ה-21 מהווים המדידה, הכימות והדירוג חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה והחברה, והם מרכזיים גם בתחומי המדע, החינוך והיצירה האמנותית. למרות מרכזיותם, השלכותיהם המגוונות כמעט שלא זכו לבחינה ביקורתית שיטתית. השימוש התדיר בכלים אלה לצרכי שיפוט והערכה מבוסס על ההנחה כי מדובר בכלים ניטראליים בעלי אופי טכני בלבד ונעדרי כל היבט אידיאולוגי או ערכי. קובץ המאמרים בספר זה, בא להעמיד בסימן שאלה הנחות אלה. הוא בוחן את המדידה, הכימות והדירוג בהקשריהם הרחבים ומתוך ראייתם כתופעות תרבותיות וחברתיות תלויות מקום וזמן. תשומת לב מיוחדת ניתנת להקשר הישראלי ולאופנים שבהם משמשים כלים אלה למטרות של עיצוב פני החברה, ניהול ושליטה של אוכלוסיות וחלוקת משאבים או מניעתם.

המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עוסק בפיתוח והפצת ידע בתחום של הפרדיגמה האיכותנית על היבטיה האפיסטמולוגיים והמתודולוגיים.

יוחאי חקק הוא מרצה בכיר בביה"ס למדעי הבריאות והעבודה הסוציאלית באוניברסיטת פורתסמות' (בריטניה). מחקריו עוסקים בתחום הסוציולוגיה של הדת, מגדר ונעורים.

לאה קסן היא נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך ופרופ' במחלקה לעבודה סוציאלית על שם שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא הקימה את המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה ועמדה בראשו במשך שמונה שנים. פרסמה מאמרים וספרים בנושאים של עבודה קבוצתית, היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות וחולי ומחקר איכותני.

מיכל קרומר-נבו היא מרצה בכירה במחלקה לעבודה סוציאלית על שם שפיצר וראש המרכז הישראלי למחקר איכותני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרסומיה עוסקים בקשר שבין שיטות מחקר איכותניות וצדק חברתי.