בניית קשרי-גומלין בין ביה"ס להורים יכולה להתבצע בעזרת מספר מנגנונים. במאמרנו נתמקד באחד מהם שלהערכתנו, פחות רווח בזירת ביה"ס, ויש מקום ליישמו דווקא בזירת ביה"ס שהיא נגישה ורלוונטית לא רק למורים, אלא גם להורים. המנגנון המוצע הוא למידה משותפת של מורים והורים בנושאים מרכזיים המעסיקים אותם – הן כמורים והן כהורים. המודל המסורתי ההיררכי של המורה המומחה וההורה הנזקק – צריך לפנות את מקומו לדיאלוג בין שווים, מתוך אמון וכבוד הדדיים ( אבי צפרוני) .

מאמר זה סוקר את הגורמים האישיים, המוסדיים והטכנולוגיים המעודדים את השימוש של המורים בטכנולוגיה בתהליכי ההוראה והלמידה. המאמר סקר גם את הגורמים ברמת-המורה, ברמת בית הספר וברמת המערכת המונעים מהמורים להשתמש ב-ICT. חסמים אלה כוללים את העדר מיומנויות ICT בקרב המורים; העדר ביטחון אצל המורים; העדר הכשרה פדגוגית של המורה; מחסור בתוכנה חינוכית מתאימה; גישה מוגבלת ל-ICT; מבנה נוקשה של מערכות חינוכיות מסורתיות; תכנית לימודים מגבילה ועוד (Buabeng-Andoh Charles, 2012).

רשת עמל שמה לה למטרה לקדם את הלומדים בהם באמצעות שיפור וטיוב תהליכי ההוראה-למידה וההערכה בהתאם למיומנויות המאה ה 21 , וזאת באמצעות הטמעת כלים טכנולוגיים מתקדמים ולהוציא בוגרים המוכנים להתמודדות בעולם המאה ה 21 . האמצעי הטכנולוגי שנבחר הוא הלוח האינטראקטיבי, המשלב את יכולות המחשב והאינטרנט עם צורכי המורה, מזמן למידה אינטראקטיבית משתפת, מאפשר למורים להכין שיעורים בפורמט דיגיטלי, כדי למשוך את תשומת לבו של התלמיד, ולהתמודד עם סגנונות למידה שונים, ומתוך כך יכול להוות מנוף לשינוי פדגוגי נרחב ( גילי אלון , אתי כוכבי ) .

מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

מאמר זה בא להציג פיתוח של ערכה פדגוגית ל- Moodle , ערכה אשר מטרתה להרחיב ולהעמיק את ההכרות של המורה עם מערכת ה- Moodle בהתאמה לדגמים פדגוגיים שונים ולהוות כלי מארגן להוראה בסביבת .Moodle . התוצר: ערכה הבנויה על גבי פלטפורמת ה- Moodle . הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל מתודולוגיה בנפרד וללא קשר לנושאים האחרים ( נילי בלוך-מוזס, מיכל גלעדי ).

מערכת Moodle הנה אחת ממערכות LMS הנפוצות, בה משתמשים כיום כ 50- מיליון איש ברחבי העולם (זוסמן, 2010 ). המערכת מציעה מגוון אפשרויות של כלים לניהול תוכן ולניהול כיתה, לתקשורת, ללמידה מרחוק ודרכים להערכה. מערכת Moodle אומצה במערכת החינוך בחיפה כאתר מלווה למידה לזמן שגרה וחירום. על פי דיווחי המערכת השתמשו בחומרים הנ"ל במשך שנה (נכון ל 23.11.11- ) 10,200 תלמידים ו 289- מורים. על הפעילות בחיפה נערכו שני מחקרים נפרדים: כמותי (שאלון עמדות) ואיכותני- פרשני ( שמואל ארנון, לילי זאבי , גילי בר ) .

המסקנה המרכזית שעולה מן הממצאים היא שהאינדיקטורים לבדיקת הצלחת התכנית, דינמיים ומשתנים בהתאם לזמינות המשאבים למורה ובהתאם לפעולות המתרחשות בבית הספר. לכן על מנת להצליח בהגדלת היקף השיעורים המתוקשבים, יש להקל על המורה במהלך תכנון השיעורים וביצועם על ידי יצירת מקום אחד וירטואלי, קרי הפורטל הבית ספרי, המאפשר נגישות אל מוקדים אחרים, החיוניים והחשוביםלעבודתו ( רוני דיין, נגה מגן נגר) .

בית הספר, אומר סטיב דנינג, מוביל גישת הניהול הרדיקלי בארצות הברית, אינו בית חרושת אלא ארגון שעובד עם ידע. כדי לעבוד ביעילות עם ידע, יש לאמץ שיטות ניהול עדכניות ולהגדיר מחדש את מטרת ההוראה והלמידה . הבעיה הגדולה ביותר היא הניסיון ליישם בחינוך מודל חרושתי של ניהול, מודל שמארגן הכול לטובת יעילות "המערכת" ולמען צורכי הגדילה שלה, ושכופה על תלמידים, מורים, הורים ומנהלים להתיישר לפיו. גלגלי השיניים של "המערכת" מסתובבים ומסתובבים, ועם הזמן גדלות העלויות שלה, יעילותה פוחתת, והתלמידים, המורים וההורים כאחד מרימים ידיים ( אנתוני קודי ) .

לפני כ־15 שנה הקים משרד החינוך במסגרת המזכירות הפדגוגית את גף ניסויים ויוזמות בניהולה של גנית ויינשטיין (ויינשטיין וגל 2008). במוקד העשייה עומד בית הספר הניסויי, המוגדר "מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית או ארגונית". ההשקעה הגדולה בפיתוח בתי ספר ניסויים יורדת לטמיון משום שמשרד החינוך אינו "ארגון לומד" המסוגל ללמוד מבתי הספר הניסויים ולהפיק מלמידה זו מדיניות חינוך . ( דוד חן ) .

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .