תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
נמצאו 2381 פריטים
פריטים מ-861 ל-880
  • לינק

    בשנים הספורות מאז יצאו הטאבלטים לשוק, הם הפכו לתוספת פופולרית בכיתות מכל הרמות ובכל נושאי הלימוד. באמצעות השימוש במכשיר זה, ניתן לתפוס את תשומת לבם של המורים ושל התלמידים, ליצור אינטראקציה עם התוכן ברמה אישית יותר, ולפקח על הלמידה בזמן אמת. המחברים Nancy Frey, Doug Fisher ו-Alex Gonzalez משיאים עצה מעשית לגבי שימוש אפקטיבי בטאבלטים כחלק מהעברת אחריות רבה יותר מהמורה לתלמיד (Nancy Frey, Doug Fisher & Alex Gonzalez, 2013).

  • לינק

    המחבר מעלה הצעות לגבי חניכה אפקטיבית של סטודנטים להוראת מדעים בבית הספר התיכון כדי לסייע להצלחתם ולהתפתחותם המקצועית (Larkin D. B. ,2013).

  • לינק

    מערכת תכנון הכשרת המורים באנגליה התקלקלה ומסתכנת במחסור עתידי של מורים, אומר צוות חשיבה אוניברסיטאי. משרד החינוך האנגלי החליף כ-9,000 מקומות הכשרת מורים מאוניברסיטאות ישירות לבתי ספר תחת תכנית הזיקה הישירה (School Direct programme).אולם מחקר מיליון+ (Million+) מנבא, שהואיל ורק 45% מהמקומות יתמלאו, יהיו פחות 3,000 מורים באנגליה שיוכשרו עד 2014.( Hannah Richardson ).

  • לינק

    ברפורמת "אופק חדש" גלום פוטנציאל של פדגוגיה פרטנית (פרסונלית) רב ממדית – בהוראה, בתכנון לימודים ובהערכה, בניהול עצמי ובמסגרות ארגוניות ופיזיות קטנות. האתגר הגדול שעומד בפני הוגי הרפורמה ומיישמיה הוא למצות את הפוטנציאל הזה. חינוך פרוגרסיבי. אבות החינוך הפרוגרסיבי ביקשו לחזק את נטיותיו וכישוריו הטבעיים של התלמיד. גישה זו חייבה התאמת תכנית הלימודים לצרכים משתנים של קבוצות של תלמידים בעלי עניין משותף תוך מיקוד בדיסציפלינות הלימוד המסורתיות ( עמי וולנסקי)

  • סיכום

    מאמר זה חוקר את ההשפעה של תכנית התפתחות מקצועית דו שנתית, חדשנית, למורים בבית הספר היסודי, על גישות למדעים בסיסיים, תחושת הבטחון וההתאמה שלהם להורות מדעים, וגישות התלמידים למדעים בבית הספר היסודי. שלא כמו הגישה המסורתית במודל התפתחות מקצועית הגורסת שאותה מידה מתאימה לכולם,"one size fits all" , המודל להתפתחות מקצועית WSSP, Western Seaboard Science Project שפותח באירלנד, המוגדר כמודל התערבות, מטרתו להביא לשינויים מתקדמים רציפים בידע התכן המדעי של המורים, התמחותם בהוראה בכיתה ובגישה שלהם למדע ( Greg Smith).

  • לינק

    באנגליה הכריז שר החינוך מייקל גוב על צעד נוסף שיהפוך את הבחינות הארציות שבהן נבחנים תלמידי תיכון באנגליה לקשות יותר – לאחר מהלך שנמשך שנים, שבו בתי ספר באנגליה הגבירו את עומס הבחינות ההשוואתיות ושיטות ההערכה המתוקננות, שנועדו לשפר את האיכות וליצור גרסה כלשהי של תקן לאומי. במקביל, קיבלו בני גילם בסקוטלנד תכנית לימודים שמבטלת את הבחינות הארציות לבני 16 (דפנה מאור , ליאור דטל).

  • לינק

    במאמר זה מוצג ומוערך מודל הכשרה פרופסיונאלית המתאים להכשרת אקדמאים להוראה. המודל מבוסס על תכנית הכשרה אינטגרטיבית-תמאטית שיישומה מותנה בשיתוף מובנה ומוקפד בין מוסד ההכשרה האקדמי לבין מסגרות ההתנסות המעשית. המודל מוצג על רקע הביקורת הקיימת על המודלים המסורתיים להכשרת מורים ועל רקע הטענה כי הכשרה פרופסיונאלית צריכה להתמקד בחינוך ובאימון לתפקידי חינוך והוראה בהיקף נרחב יותר מהמקובל בתכניות ההכשרה המסורתיות ( שלומית אבדור ) .

  • לינק

    מורים בבית ספר תיכון באזור כפרי בדרום-מזרח מישיגן דנו לאחרונה בהתנהגות המוזרה של שכבת כיתות י"ב. נראה שתלמידי ה-י"ב התנהגו בנימוס רב יותר לשכבת כיתות י"א במסדרונות. נשף הסיום היה גם שקט יותר ומנומס יותר מאשר בשנים הקודמות. מעורר תמיהה עוד יותר, נשף הסיום הסתיים, זה היה אמצע מאי, ותלמידי שכבת י"ב היו עדיין עסוקים בלמידה. ההסבר של המורים: למידה מבוססת פרויקטים ( Thom Markham).

  • תקציר

    ההערכה נדרשת בעת הזאת להיות חלק בלתי נפרד מתרבות הארגון בבית הספר. הצורך הגובר בהערכה בבית הספר והדרישה שזו תהיה טבועה בתרבות הארגונית שלו מעלים את השאלות מהי "הערכה" ומהי "תרבות ארגונית של הערכה". מטרתו של מאמר זה היא לנסות להשיב לשאלות אלו, להציג את ההערכה המעצבת (בכיתה) ולהצביע על הדרכים להטמעתה בתרבות הארגונית של בית הספר ( פרידמן , יצחק) .

  • לינק

    מחקר זה עסק בהערכת הגישה החינוכית של בית הספר הדמוקרטי-הפתוח ״כנף״ בצפון הארץ מנקודת המבט של בוגריו. אוכלוסיית המחקר מנתה 78 בוגרים של בית הספר אשר סיימו את לימודיהם בשנים 2007-1995, וגודל המדגם הנו 30 מתוכם. ההערכה התבססה על גישת המחקר המשולבת (Mixed method) וכללה כלים כמותיים ואיכותניים. כלי המחקר אשר נעשה בו שימוש הוא שאלון, אשר כלל שאלות הנוגעות לשירות הצבאי או הלאומי, שאלות על לימודי המשך, על תעסוקה ועל תפיסה אישית ( עירית ששון . ורסנו-מור כרם).

  • לינק

    מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .

  • לינק

    כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה) , הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים… כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן ( Trucano, M) .

  • תקציר

    תכניות הוראה לפרחי הוראה מדגישות את חשיבות האפקטיביות של איסטרטגיות הוראה, דרך קורסים בשיטות הוראה, התנסות מעשית ואימון בטכנולוגיות הוראה. מחקרים אחרונים הדגישו והבליטו שצעד חשוב ביכולת להטמיע אסטרטגיות הוראה אפקטיביות היא היכולת לזהות את ההוראה האפקטיבית הזאת במורים אחרים. המידה שפרחי הוראה יכולים להפנים ולאמץ איסטרטגיות הוראה לשימושם הפרטי הינה בעלת השפעת מפתח להצלחתם העתידית בכיתה. מחקר זה מחפש להבין את האפקטיביות של הטמעת הערכה סטנדרטית המבוססת על וידאו בתכניות הכשרת מורים לצורך הערכת יכולת של פרחי הוראה לזהות התנסויות הוראה אפקטיביות. ( Wiens, Peter D.; Hessberg, Kevin; LoCasale-Crouch, Jennifer; DeCoster, Jamie ).

  • לינק

    מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).

  • תקציר

    בכיתה של מורה והמחנכת Shannon Miller בארה"ב יש לכל תלמידי כיתה ב' מחשב נייד. כל תלמיד מפעיל בלוג משלו המשמש אותו ואת המורה כסביבה פעילה לניהול פורטפוליו דיגיטאלי . המורה Shannon משתפת אותנו בשיקולים שלה ליצירת סביבת למידה מתוקשבת זו ובדרכי ההערכה שפיתחה למעקב אחר התקדמות התלמידים. המורה Shannon Miller העדיפה לנקוט בגישת ההערכה המעצבת לצורך מעקב ההתקדמות של התלמידים בלמידה עם מחשב נייד. לא מדובר במדידה מדויקת , אלא במעקב רציף של המורה אחר תהליכי העבודה והעיבוד של התלמידים (Shannon Miller).

  • לינק

    המחקר מתאר אסטרטגיית הוראה מובנית של מתן משוב, הערכת עמיתים וניהול דיאלוג לימודי, בהתבסס על תבנית של פיגום (scaffolding), כמקור מידע לדיאלוג כדי לקדם את הלמידה ואת הביצוע של הסטודנטים בקורס אקדמי. מודל ה-SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים) שמקורו בתחום העסקי, אומץ ככלי מסייע (Rachel Cohen, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את תהליך הלמידה המעורב בהכנת פורטפוליו דיגיטאלי על ידי סטודנטים להוראה של הגיל הרך (Ronit Ben Hemo, 2013).

  • לינק

    המחברים טוענים כי המודל המתאים ביותר לרכישה אפקטיבית של מיומנויות החשיבה הוא המודל של "למידה שיתופית מבוססת בעיות" (Problem-Based Collaborative Learning (PBCL). לפי מודל זה, המטרות של למידה מוכוונת עצמי הן הגדרת הבעיה; יצירה שיתופית של מערך של רעיונות אפשריים לפתרון הבעיות ובחירה ברעיון הקונסטרוקטיבי; השגת המידע הדרוש לפתרון הבעיה הכולל מידע מנושאים מקבילים ובניית ידע מסדר גבוה יותר; ופעולות לפתרון הבעיה (Amgad Seif, Oleg Tilchin, 2013).

  • לינק

    המטרה של המחקר הנוכחי היא לתאר את אוריינות ההערכה של מורים מתחילים ולבחון את הקשר בין אוריינות ההערכה לבין שלושה משתנים של בהכשרת מורים הרלוונטיים לתחום זה.התוצאות חשפו אוריינות הערכה עלובה בקרב המורים החדשים, שבממוצע סיפקו תשובות נכונות ל-47% בלבד משאלות המבחן, מה שמראה על כישלון לעמוד בסטנדרטים המצופים. המשתתפים דיווחו על רכישת ידע מועט לגבי נושאים של הערכה במהלך ההכשרה, למרות העובדה שהסילבוסים שנותחו כללו נושאים אלה (Fadia Nasser-Abu Alhija and Adi Levy-Verd, 2013).

  • תקציר

    חלק שני של מאמרו של פרופסור Larry Cuban , מגדולי המומחים בעולם לרפורמות בחינוך, המחבר נהג לחשוב שרפורמות מבניות (למשל, יצירת בתי ספר ללא דרגות כיתה; מבני מנהל חדשים של מחוזות ואתרי בית ספר; טכנולוגיות חדישות; בתי ספר תיכוניים קטנים עם שעות לימוד במסגרת של בלוקים, יועצים, וקהילות לומדות של תלמידים) יובילו להוראה טובה יותר בכיתות. ועכשיו המחבר חושב שרפורמות מבניות כאלה, לכל היותר, עשויות להוות צעדים ראשונים הכרחיים לשם שיפור ההוראה אך לעיתים רחוקות הן (והיו) מספיקות כדי לשנות פרקטיקות הוראה מסורתיות ( Larry Cuban ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין