מחקר זה קורא לאתר דרכים לשיפור והעצמת הוויסות הרגשי בקרב מורים וגורס כי ראוי להרבות בסדנאות אשר עובדות על הפן המנטלי ולהציע לסגל המורים התערבויות בתחומים של מסוגלות עצמית, חוסן וכושר עמידה. השתתפות בפעילויות מסוג זה, או אפילו קריאת חומרים בנושא של ויסות רגשי, יכולה לעורר את מודעותם לתופעה, להרחיב את מידת הגמישות והסתגלנות שלהם, לחדד את יכולתם לניהול משברים ולפתרון בעיות, להציב בפניהם יעדים חדשים, להיטיב עם בריאותם הנפשית ולחזק את כוח ההוראה.

מסמך זה מציע תוכנית פעולה עבור צוותי חינוך אשר עומדים בקשר מול הורים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים. מדריכון זה מציג את סדרי ההכנה, הניהול והמעקב הרצויים עבור גננות ומורים ואף תסריטי שיחה אפשריים במהלך פגישה או רצף פגישות עם הורי לומדים.

לגישה הרפלקטיבית פוטנציאל לייעל את המערכת הבית ספרית העתידית ברמה הפרטנית והכללית. שכן, זו מאפשרת למורי העתיד לגבש גישות פדגוגיות יצירתיות וחדשניות, והתמודדות ביעילות וביצירתיות עם קשיים ואתגרים קיימים ועתידיים. בנוסף, גישה זו מסייעת למורים להבין את עצמם טוב יותר, ללמוד להשתפר בכוחות עצמם, להשחיז את מיומנויות ההוראה, לפתח מיומנויות אוטונומיות ומוכוונות-עצמית ולפתח הרגל בריא של למידה לאורך החיים.

הכשרה תוך כדי הוראה היא שיטת הכשרה ופיתוח מיומנויות הלקוחה מעולם ניהול משאבי האנוש. בשיטה זו, המתלמד מבצע את עבודותיו ומטלותיו במלואן בתנאי אמת ובסביבת העבודה האמיתית. זאת להבדיל משיטות הכשרה מסורתיות, המתבצעות מחוץ למסגרות העבודה וכוללות למידה תאורטית מקדימה בכיתה, התנסות התחלתית והדרגתית, וכניסה לתפקיד רק בתום ההכשרה וההתנסות. שיטה זו דוגלת בלמידה באמצעות עשייה פרקטית, בכניסה מיידית לתפקיד, בעבודה תחת הנחיה צמודה, בהכשרה נקודתית (ולא רחבת היקף), ומשתדלת לתת מענה לצרכים ארגוניים וארציים (כמו מחסור במורי STEM) תוך ניצול מיטבי וכמותי של משאבי אנוש

למרות שבכוחה של הכשרה מוקפדת בנושא מעורבות משפחתית בחינוך להשפיע לחיוב על תלמידים, מורים והורים, נדמה כי תוכניות ההכשרה להוראה נוטות להתעלם מהיבט זה, למקמו בשולי סדר העדיפויות או ללמדו בצורה רשלנית או כללית. עם מבט לעתיד, בעוד שמחקר זה בחן את רשימת הפריטים הנלמדים, חשוב שמחקר עתידי יערוך תצפיות בכיתות בהן נלמדים קורסים בנושא של מעורבות משפחתית או יקיים ראיונות עומק עם המרצים או ראשי המחלקות.