תוצאות חיפוש עבור: גיוס מורים
מיון:
נמצאו 41 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    תקשורת בריאה היא המפתח לשימור מורים ולטיפוח אקלים בית ספרי בריא. חינוך הוא תחום מבוסס-תקשורת אנושית בו הפנים, הקול והערכים של האינדיבידואל חשובים יותר מהכול. לכן, חשוב להקדיש זמן להכיר את המורים כבני אדם, לזהות את חוזקותיהם ולגרום להם לחוש מוערכים. שכן, מורים מחויבים, יצירתיים ומלאי מוטיבציה מדביקים את התלמידים ומצמיחים תלמידים מוכשרים ומבטיחים.

  • תקציר

    לא קל להעלות מורל של מורים. ההיפך הוא נכון, הספרות המחקרית מצביעה על מגמות מובהקות של שחיקה מתמשכת במעמד המורה והחמרה בבריאותו הנפשית וסיפוקו מהעבודה. אז, במצב הנוכחי, במאמר זה, נשאלת השאלה: מה אפשר לעשות כדי לתמוך בכוח ההוראה?

  • סיכום

    מטרות הסקירה בנושא אסטרטגיות לגיוס מורים ומורות במקצועות ה-STEM הן להתמודד עם בעיית המחסור במורים, להציע דרכים חדשות להגיע לקהלי יעד חדשים העשויים להגדיל את כוח האדם בהוראה ולהרחיב את היצע המועמדים להוראה, בייחוד במקצועות האלה: טכנולוגיה עילית (היי-טק), מדעים, הנדסה ומתמטיקה. בסוף הסקירה מופיעות תובנות והשלכות פרקטיות עבור מגייסים, בתי ספר, מנהלים, מפקחים, אנשים פרטיים או גופים פרטיים אשר עוסקים בגיוס להוראה.

  • סיכום

    בחודשים האחרונים עולות טענות למחסור אקוטי במורים לקראת שנת הלימודים תשפ"ג (2022/23), שיגרום לפגיעה בהוראה ובמוסדות החינוך. לעומתם אחרים טוענים שאין כעת בעיה מיוחדת שלא נתקלנו בה בשנים קודמות. על רקע מחלוקת זו ולבקשת ח"כ עופר כסיף, סקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הסוגיה הנדונה

  • סיכום

    מכון מופ"ת הקים צוות חשיבה לבחינה של תהליכי פיתוח ההון אנושי בבתי הספר. הצוות יבחן מודלים שונים הקיימים בעולם, יברר את הצרכים של צוותי ההוראה והחינוך בארץ, ויציע תוכנית להכשרת בעלי תפקיד מקרב שדרת הנהלת בית הספר, אשר ייתנו מענה לצרכים הללו. את תחום משאבי האנוש ניתן להגדיר בצורה הפשוטה ביותר כניהול הממד האנושי בארגון

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.

  • תקציר

    מתוך שאיפה להעצים את שוק התעסוקה ולהגדיל את התוצר הלאומי גולמי, נעשים מאמצים כבירים לשפר את האיכות של הוראת ה-STEM בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב. הגם שמירב המאמצים מופנים לשדה ההכשרה להוראת STEM, חשוב מאוד לבחון, עוד לפני כן, כפי שעושה מאמר זה, את האתגר המכריע של גיוס מורים להוראת STEM, ובפרט בבתי ספר קשים לאיוש.

  • תקציר

    בשנת 2013, פתח מחוז הלימוד טולדו, אשר באוהיו, ארה"ב, בתוכנית אסטרטגית לניהול הון אנושי. לשם כך, מפקחי המחוז ומנהלי בתי הספר הוכשרו לקבל החלטות על פי מנגנון פיקוח השם דגש על פיתוח הפוטנציאל האינדיבידואלי של המורים, מתן מענה לצרכים אישיים וטיפוח תרבות ארגונית. קובעי מדיניות, מפקחים ומנהלים המבקשים לבצע רפורמה כזו, יכולים לעבוד על פי קווי המנחה המוצגים בפריט.

  • סיכום

    הון אנושי של מורים מושפע ממנהיגות בית ספרית, מאקלים בית ספרי, מתחושת הביטחון בבית הספר ומהזדמנויות לצאת לפיתוח מקצועי. ניתן להעצים הון אנושי של מורים באמצעות פיתוח מקצועי, טיפוח אקלים בית ספרי, תמיכה מדרגי הפיקוח, הזרמת תקציבים, הגדלת ההיצע של המועמדים להוראה ופיקוח על מחלקות ומוסדות ההכשרה האקדמיים. בכוחו של מנהל בית הספר לטפח הון אנושי של מורים באמצעות הקרנת תחושת אכפתיות ויצירת אקלים נוח להביע דעות, לנסות, לחדש ולטעות. בנוסף, כדי לטפח את פוטנציאל ההון האנושי של המורים, על מנהל בית הספר להגדיר מראש את ציפיותיו, להציג חזון, לסמוך על מורים ביישוב בעיות משמעת ולוודא כי סגל המורים ממשיך להתמקצע ולחדד מיומנויות.

  • סיכום

    הצורך של בתי ספר ליישם ניהול משאבי אנוש הולך וגדל. ניהול משאבי אנוש יכול לסייע לשיפור הישגי התלמידים באמצעות הגברת המעורבות והמוטיבציה של המורים. מאמר זה מציע מסגרת מושגית לעיצוב ניהול משאבי אנוש בבתי ספר שיסייע ביצירת כוח עבודה איכותי ומחויב של מורים. המאמר מתמקד בגישת המחויבות לניהול משאבי אנוש ומציע פרקטיקות שעשויות לתרום ליצירה של כוח עבודה של מורים מוכשר ומחויב וכן מצביע על תהליכים ליצירת סביבה מיטבית שבה ניהול משאבי אנוש עשוי להוביל לתוצאות רצויות.

  • תקציר

    שילוב מערך של משאבי אנוש במחוזות הלימוד יכול לתרום למאמצי הגיוס להוראה, למנוע נשירת מורים, לשפר את תנאי העסקתם ולגרום להם להרגיש מוערכים. שכן, נציגי משאבי אנוש אינם מתמקדים בעמידה ביעדים, בהנעה להישגיות ובמרדף אחר ציונים. אלא, הם דואגים לרווחת העובדים, מבקשים לתגמל אותם, מעודדים את פיתוחם המקצועי ומנתבים אותם למסלולי הקריירה האפשריים.

  • תקציר

    מחסור במורים יכול להיות במערכת החינוך בכללותה, בפריפריה או במקצועות מסוימים. בישראל יש קושי רב לגייס מורים במתמטיקה, מדעים, אנגלית וחינוך מיוחד. סקירת מידע זו מציגה ומעריכה פתרונות שונים של הבעיה.

  • סיכום

    הסקירה נועדה לבדוק את סוגיית השמת המורים, גיוסם ושיבוצם בבתי ספר בעולם. בסקירה מוצגים מודלים שונים המשמשים מערכות חינוך במדינות שונות בעולם לצורך ניהול ותיאום בין מועמדים חדשים לבין משרות ההוראה הפנויות בבתי ספר. כמו כן, מפורטות המלצות להקמתה ולפעולתה של ועדה מיוחדת שתבחן לעומק את סוגיית גיוס המורים ושיבוצם בהקשר הישראלי.

  • סיכום

    מחקר זה מתאר נתיבים מקצועיים של מורי מורים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים. ראיונות חצי-מובנים נערכו עם 41 מורי מורים מאירלנד, ישראל, נורבגיה והולנד. הממצאים מראים שמורי מורים גויסו בעיקר מבתי-ספר ומאוניברסיטאות. עם כניסתם לתפקיד, הם קיבלו תמיכה מסוימת, אך לא רשמית. מחקר והוראה הם התחומים העיקריים להתפתחות מקצועית של מורי המורים. לרוב מורי המורים עמדות חיוביות כלפי המחקר. עם זאת, לתפיסתם, המוסדות שבהם הם עובדים אינם מעריכים מספיק את ההוראה. בעוד עמדות ההולמות את אידיאל הלכידות החברתית קיימות בקרב מורי מורים, הם בעיקר מגיבים למה שהם תופסים כציפיות אינדבידואליסטיות ופרגמטיות של המוסדות בהם הם עובדים. דבר זה בא לידי ביטוי אצל מורי המורים בהפקת פרסומים אקדמיים.

  • תקציר

    שאלון עליו השיבו 264 תלמידי תיכון בארה"ב הצביע על תפיסות דו-משמעיות לגבי מקצוע ההוראה. מחד, התלמידים העריכו את תחושת השליחות של המורים וסיפרו כי הם יודעים להטות אוזן קשבת, להעניק פידבק חיובי, להנהיג את הכיתה ולתרום לזולת. מאידך, הם טענו שהחברה אינה מכבדת מורים, שיחס התלמידים למורים אדיש או מזלזל, שמורים נאלצים להתמודד עם בעיות משמעת ולהסתפק בשכר נמוך.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את המניעים, המטרות, הקשיים ודרכי הפתרון של רפורמה לשיפור הישגי תלמידים ומורים בבתי ספר בסין – שנמשכה ארבעה עשורים. הכותב סוקר שינויים שיושמו בתכנית הלימודים, בהכשרת המורים ובפיתוח מקצועי והובילו את מערכת החינוך בסין למקומות הראשונים במדדי ה-OECD, במחקר TALIS ובמבחן פיז"ה.

  • סיכום

    במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.

  • סיכום

    מאמר זה בוחן אם ובאיזה אופן מבנה התוכניות להכשרת מורים והתמיכה המוצעת במסגרת תנאי הלמידה משפיעים על ממדים מהותיים של שחיקה ושביעות רצון של הסטודנטים גם לאחר פיקוח של המאפיינים האישיים שלהם. המאמר מתאר מחקר, שבו השתתפו 3892 מתכשרים להוראה בשנתם הראשונה ב-13 אוניברסיטאות בגרמניה, שבחן את הופעתם וייצוגם של גורמים שונים שקשורים לסביבת הלמידה של מתכשרים להוראה ושל תפיסות הקשורות אליה. המחברים מסיימים את המאמר בציון מספר השלכות בכל הנוגע לעיצוב סביבות הלמידה בהכשרת מורים כדי למנוע ולמזער שחיקה אצל המתכשרים להוראה והמורים לעתיד:

  • תקציר

    סקירה זו מבקשת לעסוק במחקרים על אודות תרומת תארים מתקדמים של עובדי הוראה לקידום איכות ההוראה, בדגש על תואר שני יישומי או תאורטי, במטרה לבחון סוגיות שעניינן תמיכה ממשלתית בלימודים מתקדמים של עובדי הוראה.

  • תקציר

    דוח 'מחר 98 'הוא פרי עבודתה של הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי שמונתה בשנת 1990 על ידי שר החינוך והתרבות דאז, מר זבולון המר. בראש הוועדה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. על הוועדה הוטל לבחון את המצב של הוראת המדעים והטכנולוגיה בישראל, ולהציע תכניות חדשות ומיזמים מיוחדים במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה-21. הדוח היה תחילתה של תקופה חדשה בהוראת המדעים במדינת ישראל (תשע"ב, 1992). תמצית הדוח היא ראייה של מדע וטכנולוגיה כמכלול, של הטכנולוגיה כהיבט יישומי של המדע והדגשת עקרונות מדעיים לכל התלמידים בכל שכבות הגיל ('מדע לכול'). סקירה זו עוסקת ביישום הדוח במשך השנים ובהשלכותיו בשני נושאים שהם אבני בניין להגשמת הדוח, ואכן הוקדשו להם המלצות רבות בדוח: א. חטיבת הביניים – לימודי מתמטיקה ולימודי מדע וטכנולוגיה ב. המורים – הכשרה ופיתוח מקצועי (שרה קליין).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין