הממצאים במחקר זה מלמדים כי דרוש שינוי תפיסתי בשדה ההכשרה להוראה. מבחינת המרצים וראשי המחלקות, אין להטיל את האחריות המלאה על הסטודנטים משום שהכישלון שלהם, הוא הכישלון של המערכת. לשון אחרת, כל סטודנט שנושר מהווה החמצה של מורה ומחנך של דור שלם. סטודנטים אשר מתקשים להסתגל למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתם הראשונה צפויים לפרש את החוויה הסטודנטיאלית כשלילית וסיכוייהם לנשור מתעצמים מדי שבוע. מכאן, הם זקוקים לסיוע מיידי ויעיל ולסביבת לימודים מותאמת, בטוחה, פורייה ורצינית.

ככל שמוסדות ההכשרה להוראה שואפים לקבל מועמדים נוספים ולשלבם בכוח ההוראה, דרושה הכרה בחסמים המעיבים על חוויותיהן של מתכשרות-אימהות. שכן, תהליכים ביולוגיים-סוציולוגיים טבעיים, כגון היריון, לידה והורות, מונעים מהן לסיים את התואר ולעבות את כוח ההוראה העתידי. בהקשר זה, זיהוי הקשיים הקיימים עשוי לאפשר לתוכניות ולמחלקות להיערך מראש, להקים מבנים תומכים ולהקל על האוכלוסיות המאיישות את מוסדות ההכשרה.

המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.

מתוך שאיפה להעצים את שוק התעסוקה ולהגדיל את התוצר הלאומי גולמי, נעשים מאמצים כבירים לשפר את האיכות של הוראת ה-STEM בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב. הגם שמירב המאמצים מופנים לשדה ההכשרה להוראת STEM, חשוב מאוד לבחון, עוד לפני כן, כפי שעושה מאמר זה, את האתגר המכריע של גיוס מורים להוראת STEM, ובפרט בבתי ספר קשים לאיוש.