-
סיכום
תמיכה במתכשרים להוראה היא מאמץ משותף למורים מאמנים, למדריכים פדגוגיים ולסטודנטים עצמם, אולם כל אחד מהמשתתפים מעריך (appraises) את המאמצים ואת ההתקדמות בהתכשרות להוראה מזוויות ראייה שונות. המאמר בוחן הערכות של שיעורים בהתנסות המעשית ע"י מספר מעריכים. הערכות שיעור של 51 משתתפים (17 משולשי הדרכה) נותחו במונחים של: מטרת ההערכה, מושא ההערכה, שיטות הוראה מועדפות, מוקד ההערכה והקריטריונים להערכה. הממצאים מראים וריאציות משמעותיות במטרות ובפרספקטיבות של המעריכים. הבדלים ונקודות דמיון בין המעורבים פורשו כתורמים לחשיבות של הערכה רבת פנים של הישגים. נראה כי יש עדיין צורך בפיתוח ובחיזוק גישה אינטגרטיבית וכוללת להערכה במסגרת ההכשרה שתקדם את איכות ההוראה. (Tillema,H. H)
-
לינק
הרצאתה המרתקת של ניבה פרי מתיכון עירוני ה' בחיפה כפי שהועברה ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , ניבה פרי דיווחה על המחקר המתמשך שלה בביה"ס תיכון עירוני ה' להפעלת תלמידים באמצעות בלוגים חינוכיים. הבלוג החינוכי מהווה הזמנה לרב שיח באינטראקציה בין הבלוגר לקהל הקוראים (תלמידים ומורה). שיח זה הוא לב ליבו של תהליך הלמידה המתועד בבלוג בכל שלב. מודל הלמידה בעזרת הבלוג החינוכי כלל יצירת טבעת בלוגים כיתתית מקושרת לבלוג המורה (רשימת הבלוגים של התלמידים כקישורים קבועים בכל בלוג), ממשק ידידותי לתלמידים, סרגל כלים פשוט ומותאם ללמידה, יכולת העלאת תכנים פשוטה וזמינה, שימוש ביישומי מדיה מתקדמים כולל יישומי ווב 2, ממשק ניהול פשוט למורה. מטלות הלמידה תועדו בבלוג האישי כמחברת מקוונת בלמידה מהבית בהנחיית המורה. מאפייניה הייחודיים של למידה זו במגוון תחומי דעת מושתתים על תרבות הקריאה/כתיבה ברשת תוך יצירת שינוי משמעותי להרחבת הלמידה מעבר לכותלי הכיתה בעזרת שיח מקוון בבלוג.
-
לינק
במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.
-
לינק
הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.
-
מאמר מלא
הרצאתו המרתקת של ד"ר אליעזר יריב ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009 . אין כל עדות שכל כמות שהיא של שיעורי בית אכן משפרת את ההישגים של תלמידים בבית הספר היסודי'. הציטוט הזה, שלקוח מבדיקה קפדנית של ממצאי מאות מאמרים (בארצות הברית, לא אצלנו), מוביל למסקנה המאכזבת – הפרקטיקה השכיחה הזו, שאיש כמעט אינו נותן עליה את הדעת, אינה מועילה. בהרצאה 'האם שיעורי בית נחוצים?' מביא ד"ר אליעזר יריב מקצת מהממצאים ממחקר שערך עם תלמידיו במכללת גורדון. ביחד עם סקירת מחקרים שנערכו בעולם הוא משרטט את גבולות התועלת וגם את הנזקים (יש לא מעט כאלה) של התרגול בבית. הממצאים מעוררים שאלות אבל גם רומזים על כמה כיוונים פחות צפויים לשיפור המצב.
-
תקציר
הטיעון העיקרי של המאמר הוא כי מנהיגות פדגוגית היא לב לבה של המנהיגות הבית-ספרית ולכן הוא מציע מאפיינים מרכזיים ותחומי פעולה אפשריים ומשמעותיים למנהיגות פדגוגית בביה"ס. אחד הדברים שאנו יודעים היום הוא שמנהיגות אפקטיבית היא לא בהכרח זו הניגשת ישירות להתמודדות עם הדברים אלא קשורה לדרך שבא המנהל מתייחס לדברים, מניע את המורים שלו, בגישתו הכללית לאנשים ולעבודה חינוכית ולאופן שבו המנהל פועל ונוכח. האפקטיביות של מנהיגות פדגוגית תלויה אפוא בפעולותיה העקיפות( אריאל לוי) .
-
סיכום
זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).
-
סיכום
בהתנהלות של רפורמות חינוכיות נסתרת בדרך כלל עמדת המורים הנוטלים חלק מהותי ביישום הרפורמה בבית הספר. עם זאת , יש לזכור כי הצלחתן של רפורמות חינוכיות תלויה ברמת ההזדהות של המורים המלמדים בביה"ס עם מטרות הרפורמה וערכיה . על רקע זה , נעשה ניסיון ראשוני לבדוק את עמדת המורים המשתתפים ברפורמת "אופק חדש" . הממצאים הראשונים (שעדיין לא נותחו לעומק) מלמדים על קשיי הסתגלות של מורים רבים לתהליכי השינוי "באופק חדש". עומס העבודה שהוטל על המורים הולך וגדל וניכרת לעתים אזלת יד מצד הנהלות בתי הספר. במקומות שהנהלות בית הספר תמכו במורים וגילו מדיניות עקבית וגמישה ניכרת רמת הזדהות גבוהה יותר של המורים. ראייה נוספת של הממצאים עשויה לסייע לחוקרי חינוך לפרש ולנתח את רפורמת "אופק חדש" בעתיד ועדיף עוד בהווה . הממצאים נאספו על ידי צוות פורטל מס"ע באמצעות כמה וכמה מנועי חיפוש באינטרנט אשר התמקדו בפורומים חינוכיים של מורים .
-
סיכום
החוקרות בנו קבוצת חונכות לגיל הרך כדי לפתח פורום של תמיכה למתחילים בוגרי תוכניות התואר השני וכדי ליצור תהליך של חקר והערכה של ההכשרה שקיבלו המשתתפים להוראה. השנה האקדמית הראשונה ניהלו החוקרות פגישות תחקיר חודשיות שהוקלטו ושוקלטו. פגישות אלה נשאו אופי של חשיבה רפלקטיבית על הדינאמיקות של הקבוצה, על נושאים שהועלו ועל דרכי ההשתתפות של החוקרות עצמן בהתנסות. התעתיקים קודדו ונותחו כדי לגלות נתיבים מקבילים בין התהליך שעברה הקבוצה על דרכי התמודדות עם אתגרים מקצועיים בתמיכה בילדים ובמשפחות לבין התהליך שעברו החוקרות בתמיכה במורים חדשים ובשיפור הפרקטיקה שלהן כמכשירות מורים. (Puig, V. I. & Recchia, L. R.)
-
סיכום
ורד עמית כתבה סקירה תיאורטית מועילה על אסטרטגיות למידה בהקשר של תלמידים בבתי ספר תיכוניים ופעילות המתנהלת במרכז היל"ה ברמת גן. תפקידו של החינוך צריך להיות בצד הפצת ידע בסיסי גם הקניית המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש, זאת במטרה לפתח אדם אוטונומי המסוגל ללמידה מתוך הכוונה עצמית. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים : מכוונות עצמית בלמידה, אסטרטגיות למידה, מיהו הלומד המיומן בשימוש באסטרטגיות למידה ?, השפעת אסטרטגיות למידה (מטה-קוגניטיביות וקוגניטיביות) על הישגים. הפעלה מושכלת של אסטרטגיות למידה נמצאה במחקרים רבים כגורם המבחין בין תלמיד מיומן בעל הישגים גבוהים לבין תלמידים מתקשים, ומכאן שהוראה אינטנסיבית וישירה של אסטרטגיות למידה הכוללת אימון בוויסות עצמי תוכל לסייע לתלמידים לסלול את דרכם להצלחה בלימודים (ורד עמית ) .
-
תקציר
מדריכות פדגוגיות הן הדמויות המשמעותיות ביותר בתהליך ההכשרה של סטודנטים להוראה. עם זאת, קיימת עמימות רבה לגביהן. עמימות זו באה לידי ביטוי באופנים רבים, ונזכיר כאן רק כמה מהם: ריבוי ההגדרות לתפקיד והשונות ביניהן, העובדה שאין תבחינים ברורים ואחידים באשר למי יכולה להתקבל לתפקיד ומהו מסלול ההכשרה הנדרש ממנה. מה חייבת המדריכה לעשות במסגרת תפקידה, וכן אילו תכנים היא מחויבת ללמד ובאילו דרכים עליה להדריך את המתכשרים להוראה. האם העמימות הזו טובה? או שאולי היא פוגעת במילוי התפקיד? האם וכיצד החופש שניתן למדריכה הפדגוגית קשור לתחושת המסוגלות המקצועית שלה? נקודת המוצא של המחקר, שחלק מממצאיו יובאו במאמר הנוכחי, הייתה לבחון את מקורות תחושת המסוגלות המקצועית של מדריכות פדגוגיות. הספרות מלמדת, שאדם בעל תחושת מסוגלות גבוהה הוא אדם יעיל יותר, המשיג הישגים גבוהים יותר ולכן יש חשיבות רבה באיתור המקורות הבונים את תחושת המסוגלות שלו. עם זאת, מתברר כי בתחום ההדרכה הפדגוגית לא נחקרה שאלת מקורותיה של המסוגלות המקצועית. ממצאי המחקר מציעים התבוננות חדשה על שאלה זו בזיקה לתפקיד המדריכה הפדגוגית, והם מעלים למחשבה נוספת ולדיון מחודש את סוגיית החופש האקדמי בהקשר זה (אפרת קס).
-
לינק
החוקר, מומחה, יועץ ומפתח שיטות הערכה, ניצל את הפרויקט ובחר לבדוק מקרוב אם ההוראה בעזרת מחשב נייד משפיעה על הערכת המורים את הכתה. במקומות בהם המורים היו ברורים ועקביים לא ניכר קושי- כמו למשל בעניין המשמעת. להבדיל, במקומות בהם העבודה הייתה פתוחה מידי והיעדים לא הוגדרו בברור, נמצא קושי. כמו כן היו חסרים מעקב ומשוב על התקדמות התלמידים בפרויקטים שניתנו והייתה התייחסות רק לתוצר הסופי. המורים התעלמו מרמות הידע השונות של התלמידים ביישומי המחשב ולא הכירו בחשיבותה של עבודת הצוותים. בעוד שהשינוי הוא בעל עוצמה, המורים לא הכירו את סביבת הלימוד החדשה, המתוקשבת ברשת. מורים חייבים להיות ברורים בהגדרת המטרות והצבת היעדים קודם כל בפני עצמם, אחר כך בפני התלמידים. עליהם לשים יותר דגש על מתן משובים לתלמידים במהלך העבודה ולא להמתין למסירת התוצרים הסופיים (Beaudry J. S. 2004 ).
-
תקציר
המאמר מתאר את הרציונאל להפעלת מערכת מתוקשבת באינטרנט בשם Inquiry Learning Forum שנועדה לתמוך בפרחי הוראה בארה"ב המתמחים בהוראת המדעים. המערכת המתוקשבת שנועדה לאתגר את פרחי ההוראה בהתמחות בהוראת המדעים בארה"ב נועדה לחשוף את פרחי המורים לאירועים אמיתיים מתועדים ומצולמים מחיי הכיתה באמצעות צילומי סרטי וידאו המשובצים במערכת המתוקשבת באינטרנט ובאמצעות דיון מתוקשב שמתפתח בין פרחי ההוראה סביב האירועים והמקרים האמיתיים המוצגים בפניהם באופן שיתופי. המערכת המתוקשבת באינטרנט נועדה לגבש תהליכי חשיבה ורפלקציה וגם להפנים אצלם מתודות נכונות להתמודדות עם דרכי הוראה ( למידת חקר) בתחומי המדעים. ביסודה משמשת המערכת המתוקשבת פורום משותף גם של מורי מדעים המלמדים בשטח (Barnett, Michael ).
-
סיכום
המאמר בוחן את תפיסותיהם המקצועיות של מרצים דיסציפלינריים המלמדים את מקצועות המדעים במכללות לחינוך. ממצאי המחקר מלמדים, כי מרכיבים אובייקטיבים של המציאות המכללתית, וביניהם אילוצים שונים והאופן שבו הם נתפסים בעיני המרצה, נקלטים באופנים שונים על ידי מרצים שונים ומשפיעים על תפיסת תפקידם. ניתוח הממצאים העלה חמישה טיפוסים שונים של מרצים דיסציפלנריים: "המדען", "המחנך לערכים", "המומחה להוראה", "מטפח הלמידה" ו"הנכנע לאילוצים", המובחנים זה מזה בתפיסותיהם במגוון נושאים הקשורים לתפקידם ולנטיותיהם האישיות (לאה אקשטיין, עמוס דרייפוס)
-
לינק
ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ). דיוויד פרקינס מדבר על המאפיינים של הוראה טובה , על שבעת היסודות שגיבש להוראה טובה, על חשיבות ההתמקדות של המורים על "החלקים הקשים " בחומר. בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו : Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה. לדעתו, מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר.
-
לינק
ביה"ס עמל עמק חרוד הקים לאחרונה (2008 ) רשת חברתית ידידותית וגמישה על תשתית של NINg. מדובר בפלטפורמה פתוחה, שתורגמה לעברית בידי סוזן צעירי, שגם דאגה להתאמות הדרושות לצרכים הייחודיים של בית הספר. מנהלת ביה"ס, אילנה לוסטיג, הבינה הבינה שהקשרים שיכולים להיווצר בתוך רשת חברתית מקוונת עשויים לקדם את התרבות הבית ספרית והעבודה השיתופית של מורי בית הספר. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי הניסיון הזה ולראות איך הרשת תתרום לתרבות הבית ספרית, לקשרים החברתיים בין אנשי הצוות ולעבודה השיתופית שלהם.
-
מאמר מלא
רותי בן ישי היא מורה להיסטוריה , מחנכת, רכזת ניסוי "מחשב נייד לכל תלמיד", בי"ס המשלב את נושא התקשוב בכל תחומי ההוראה. היא מספרת בבלוג שלה באתר אדיורשת כיצד הצליחה לגוון שיעור בהיסטוריה הנלמד בכיתה משובצת מחשבים ניידים של התלמידים. בהיסטוריה לומדים כעת בכיתה על יוון העתיקה. השיעור נפתח בהצגת האתר youtube . זו מדיה המדברת אל לב הילדים. גם האנגלית אינה קשה במיוחד. כמו כן , מתארת רותי בן ישי את תהליך הלמידה השיתופי של בדיקת שיעורי הבית באמצעות הצגה ותיקון של אחד התרגילים של התלמידים במחשב הנייד על גבי מסך "הברקו" המרכזי לעיני כל הכיתה.
-
סיכום
פדגוגיה דמוקרטית היא פדגוגיה של מפגש. היא עוסקת בהוראה ולמידה הנובעות מרעיונות החינוך הדמוקרטי ומהפרקטיקות הנוצרות במסגרתו. אם בחינוך הקונבציונלי הידע נמצא במרכז מעשה ההוראה והלמידה ובחינוך הפתוח הילד נמצא במרכז, הרי שבחינוך הדמוקרטי מה שנמצא במוקד המעשה ההוראה הוא המפגש – מפגש בין מבוגר משמעותי לילד (או קבוצת ילדים) . המפגש הזה יוצר תהליך של למידה משמעותית סביב הידע . ההתמקדות במפגש משנה מהותית את התפקידים שהשחקנים – המורה , הלומד ( או קהילת הלומדים) והידע – צריכים למלא בו ואת הגדרת הלמידה עצמה . כך נוצר תהליך של הוראה-למידה מיוחד בדינאמיות שלו ובהתאמתו לאישיות הייחודית של כל תלמיד ומורה (רויטל יהלום , רביב רייכרט , יעל ביבר-אביעד, טלי אשר , עמוס בר , יולי חרומצ'נקו ).
-
סיכום
המאמר כולל ניתוח מקרה המדגים חונכות למורים מתחילים שהוכשרו להוראה בדרכים חלופיות. המטרה היא להבין טוב יותר את דרכי החונכות ההולמות מורים אלה. הניתוח משווה בין חונכות מסורתית לבין חונכות הנקשרת להכשרת מורים במסלולים חלופיים. המסקנה המרכזית היא שמורה מתחיל בוגר מסלולי הכשרה חלופיים זקוק לצוות חונכים בבית הספר ואינו יכול להסתפק בחונך אחד כמקובל. (Smith, E.R. & Evans, C.)
-
סיכום
החוקרת, שהיא מורת-מורים, מקימת בעבודתה מהלך של כתיבה תיאורית ואנאליטית לצורך רפלקציה על מצבי הוראה שעולים במהלך עבודתה. השאלה היא כיצד ניתן לקיים את הרפלקציה הזאת בדרך הטובה ביותר וכיצד יכול המחקר להיות "מיוצג, מועבר ומממומש בשיח המקצועי?" מסקנות המחקר הן בבחינת תוספת לגוף הידע העוסק במחקר-עצמי בשתי רמות מובחנות: רמת הפרקטיקה של החוקרת עצמה ורמת הפרקטיקה של הסטודנטים. (McClanahan, L.G.)
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין