הלל קוברינסקי , תת אלוף במילואים ויזם הייטק, הקים השנה באור יהודה בי"ס על יסודי שבו מרבית הלמידה מבוססת על פרויקטים. ביה"ס פועל על פי מודל רשת בתיה"ס האמריקנית בסן דייגו HTH-HI TECH HIGH בהרצאה בכנס הבינלאומי ה 18- לחינוך דמוקרטי – IDEC , שהתקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים, סיפר קוברינסקי על ביה"ס. קוברינסקי ציין, כי בכוונתו להקים בישראל רשת בתי"ס במתכונת רשת HTH נושא ההרצאה היה High Tech High" כהשראה לרשת ישראלית חדשה". ביה"ס באור יהודה, ששמו "החממה" הוא בי"ס צומח, שבו לומדים השנה 70 תלמידי שכבת ט'. ביה"ס שייך לחינוך המוכר שאינו רשמי. התלמידים בביה"ס אינם משלמים שכר לימוד. ביה"ס ממומן מתרומות ומתקציב משה"ח. לטענת קוברינסקי , למידה מבוססת הפרויקטים היא השיטה היחידה המתאימה למערכת החינוך בישראל . הסיבות לכך; השיטה מתאימה לאוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים, מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם, מכיוון שכל אחד מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו.

סיכום של פעולות מערכתיות שננקטו ע"י מדינות מתקדמות בעולם, בעיקר אותן מדינות שהצליחו בתוכניות התקשוב שלהן . המדינות הנכללות בסקירה קצרה זו הן נורבגיה, הונג קונג, דנמרק, סינגפור, צרפת, פינלנד. נתוני מחקרים של IEA מלמדים כי השימוש במחשבים בהוראה מייעל את ההוראה . אמנם, לא משפר הישגים בממוצע , אך הוא כן מייעל את ההוראה בכך שהוא מקצר את זמן הלימוד. תוצאה שנייה , למידה מתוקשבת מעוררת יותר מוטיבציה ועניין אצל התלמידים. לומדים יותר ברצון. תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע (מידענות וחקר) משתלבים בצורה משמעותית יותר בשוק מודרני ומקדמים את המשק של המדינה בתחרות גלובלית. איסוף המידע נערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת כמענה ליוזמה של מנכ"ל משרד החינוך לבדיקת ההיערכות בעולם .

כלים מתוקשבים חדשניים כגון בלוגים יש באפשרותם לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. יצירת בלוגים בכיתה או בסביבה החינוכית יש בה כדי להעצים את קולו של התלמיד. בלוגים בחינוך יש בהם כדי לאפשר אינטראקציה בשתי רמות: אינטראקציה ישירה: גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב ולהעיר באופן חופשי. אינטראקציה מקבילה: כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות ביומן שלו, הבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו-שיח מקביל בין כמה כותבים. החשיבות של הדיאלוג בהקשר זה הוא ביצירת התודעה לדעות ולעמדות של אחרים. אנו מתייחסים לבלוגים אחרים ובכך מעניקים להם ערך, כך אפשר גם להקנות ערך לתלמידים אחרים המתבטאים בבלוגים שלהם. כאשר אנו מתייחסים למישהו אחר בבלוג שלנו אנו מעצימים אותו ומעניקים לו ערך ותשומת לב.

אסתי דורון מדווחת על יוזמה פדגוגית מתוקשבת בהוראת המדעים באחד מבתי הספר אותו היא מלווה ומדריכה. המורות למדעים חפשו דרך כדי לאפשר לתלמידים להבנות את הידע. כל התלמיד שמר את הייצוג שלו בשקופית כתמונה, והעלה אותה לאלבום תמונות שיתופי של הפיקסה באינטרנט. לצורך כך, המורות למדעים יצרו את האלבום מראש וקבעו סיסמא משותפת לכל התלמידים. המשימה הזו עונה על מספר עקרונות פדגוגיים: היא הייתה רלוונטית לתלמידים, עוררה בהם סקרנות ומוטיבציה, ענתה לשונות מאחר וכל תלמיד יצר את יצירתו בהתאם ליכולתו ולכישוריו ופיתחה חשיבה ברמה גבוהה.

המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה באוסטריה ביקש לבדוק האם שימוש בטוויטר במהלך קורסים אקדמאיים תורם למוטיבציה של הלומדים. הלומדים, מרביתם מורים שלמדו בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה , שילבו את חילופי המידע הלא פורמאליים באמצעות הטוויטר. במחקר הנוכחי , המורים המשתלמים למדו בקורס ליישומים דידקטיים בהוראה מקוונת. שיטת המחקר הייתה הן כמותית והן איכותנית ונועדה לבדוק האם חילופי המידע הלא פורמאליים בין משתתפי הקורס תרמו למוטיבציה של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה בקורס. ממצאי המחקר מוכיחים כי שימוש במערכת טוויטר לחילופי מידע בין קהילת לומדים בקורס מתוקשב תורם לצמיחה אישית של הלומדים ותורם ישירות למוטיבציה שלהם בכל שלבי הקורס ( Jutta Pauschenwein and Anastasia Sfiri).

כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.

שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים נבדקה במחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה בכמה וכמה קורסים מקוונים. חלק מן המחקרים מצא כי לנוכחות המקוונת יש השפעה משמעותית על הלומדים ומחקרים אחרים טענו כי ההשפעה היא לא מובהקת. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין המשתנים הנ"ל, תוך ניסיון לבדוק באופן ספציפי את שאלת המענה והתגובה המקוונת בקורס מקוון והשפעתם על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציה של הלומדים. ממצאי המחקר מצאו קשר ישיר בין רמת המענה והזמינות של המרצה בקורס ובין איכות הלמידה והמוטיבציה של הלומדים בקורס המקוון. עם זאת, ההשפעה של הנוכחות המקוונת של המרצה היא לא בהכרח בעלת השפעה קבוצתית אלא יותר השפעה פרטנית על המוטיבציה של כל לומד ולומד. מדיווחי הסטודנטים נמצא כי הנוכחות המקוונת של המרצים והשפעותיה החיוביות על הלומדים באה לידי ביטוי בעיקר בקורסים סינכרוניים מקוונים. המשמעות של המחקר היא שקורסים סינכרוניים מקוונים יש להם אפקטיביות גבוהה יותר מבחינת המוטיבציה של הלומדים הן בשל הנוכחות המקוונת של המרצה והן בשל המשובים שמקבלים הלומדים באופן מיידי ( Credence Baker).

המורה חניתה חן מדווחת בבלוג שלה באדיורשת על ההתמודדות שלה בשילוב בלוגים בלמידה בכיתה. המטרה שלה היא ליצור קהילה לומדת מתוך עניין, תומכת, רפלקטיבית, כשילדים מקבלים תגובות לכתיבתם, זה מגביר את המוטיבציה לכתיבה נוספת. בבית ספרה מעבדת מחשבים אחת אשר משרתת כיתות רבות פעילות, כל מפגש בחדר מחשבים נפתח בהצגת 2 בלוגים שונים שילדי הכיתה כתבו, המוקרנים במקרן. הילדים קוראים, הם משוחחים על הפוסטים שנשלחו והם מגיבים בעקבות הדיון. כרגע הילדים (בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה) "לומדים" את הבלוג, עסוקים בחקר וגילוי, מתמודדים עם מכשלות טכניות, פותרים בעיות ועוזרים לחבריהם ) . עם זאת, למידה בעזרת בלוגים במעבדת מחשבים אינה מאפשרת רצף לימודי . בכל מקרה , יוזמה זו המורה לללמד באמצעות בלוגים ראויה לשבח.