האנגלית היא עדיין חסם עבור אוכלוסיות מסוימות בישראל, והשליטה בה משקפת את הפערים שבין תושבי המרכז לבין תושבי הפריפריה. סקירה זו בוחנת את המדיניות והפדגוגיה של הוראת האנגלית הדבורה בישראל, בדגש על תלמידי חטיבת הביניים, ובוחנת את האפקטיביות של תוכניות ההתערבות והכלים הטכנולוגיים והאחרים שפותחו בהקשר זה.

קריאת טקסטים אקדמיים באנגלית יכולה להיות מסובכת, קשה ומרתיעה. אבל שימוש במשחקי ידע למידתיים יכול להגביר את הביטחון העצמי, המוטיבציה, הסיפוק, הריכוז, המיומנות וההישגים סטודנטים לתואר ראשון.עם זאת, החינוך הטכנולוגי כולל קשיים טכניים שעלולים להוביל לתסכול, לחץ, חרדה וחוסר השתתפות.

קריאה היא קרוב לוודאי אחת הדרכים השכיחות ביותר ללמידה בבית הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. קריאת באנגלית הפכה לחשובה במיוחד עם עלייתה של האנגלית כשפה גלובלית. אולם, סקרים שנערכו מאז שנות ה-90 בקרב מורים וסטודנטים לאנגלית בישראל הצביעו על העדר דגש במוסדות אלה על הוראה מפורשת של הקריאה. למעשה, הנחקרים ענו שהם מכירים או מלמדים מעט מאוד אסטרטגיות קריאה. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתה של הוראה מפורשת של אסטרטגיות קריאה על ידי החוקרת באמצעות חשיבה בקול – מתודולוגיה איכותנית שאינה מוכרת לתלמידה: סטודנטים במכללה לחינוך המתכשרים להוראת אנגלית. הממצאים הצביעו, בין השאר, על השפעה משמעותית של הוראה זו על הידע האסטרטגי הקודם של התלמידים, על תפיסותיהם המשתנות בכל הנוגע לתהליכי הקריאה ולעצמם כקוראים, ובעקבות זאת על המסוגלות העצמית שלהם ללמד את תלמידיהם העתידיים אסטרטגיות קריאה באמצעות אותה מתודולוגיה. התלמידים אף הציעו שינויים שלדעתם יש לחולל בתוכניות להכשרת מורים לאנגלית (רחל שגב מילר).

האזנה היא מיומנות שפה משמעותית לפיתוח בלמידת שפה שנייה (second language learning). למרות חשיבותה, לומדי השפה מתייחסים להאזנה כמיומנות השפה הקשה ביותר ללימוד. מכיוון שתפקידה של הבנת הנשמע בהוראת שפה הודגש שוב ושוב, מורים רבים אינם מקדישים תשומת לב מספקת לחשיבות שלה בכיתותיהם. במאמר זה, החוקרים סוקרים מספר סוגיות חשובות הנוגעות להבנת הנשמע כדי לספק בסיס לפיתוח מיומנות האזנה בהוראת השפה האנגלית (Gilakjani, Abbas Pourhosein; Sabouri, Narjes Banou, 2016).

מאמר זה מתאר מחקר עיצוב שחקר את השימוש בסביבת למידה מקוונת אותנטית בקורס של שפה אנגלית בלימודים במכינה לאוניברסיטה. הממצאים מציעים שהשימוש ביסודות ביקורתיים של פעילויות אותנטיות הוא המפתח להשגת למידה אותנטית בהקשרים אלה. תוצאה חשובה של המחקר הייתה הפיתוח של מסגרת מושגית עבור עיצוב פעילויות אותנטיות אשר ניתן להשתמש בהן בהוראת שפה זרה, הכוללת 11 עקרונות עיצוב (Ozverir, Ildeniz; Herrington, Jan; Osam, Ulker Vanci, 2016).

מאמר זה מכוון לסקור, באופן ממוקד התפתחותית, מספר חומרים אותנטיים שמורים יכולים להשתמש בהם בכיתה ולדון במגוון המקורות שתלמידים יכולים לפנות אליהם לשימוש פרטני. מאמר זה יספק דוגמאות מעשיות של טקסטים מקוונים שהותאמו לרמה של התלמידים ומגוון של פעילויות הנגזרות מהתאמה זו, ולפיכך מתאימות מבחינת פעילויות הקריאה, הכתיבה, הדיבור או אוצר המלים (Constantin, Andreea – Raluca , 2015).

קריאה נרחבת היא קריאה ככל האפשר, להנאה עצמית, בדרגת קושי שבה ניתן לקרוא באופן חלק ומהיר. מאמר זה חוקר את ההשפעה של קריאה מספרים אלקטרוניים, באמצעות שימוש במספר אפליקציות לקריאה שניתן להורידן למכשירים האלקטרוניים של הסטודנטים, בניגוד לקריאת ספר בהקשר של לומדי אנגלית כשפה שנייה. המאמר מכוון לספק תשובות לגבי האופן שבו קריאת ספרים אלקטרוניים משפיעה על קצב הקריאה של הסטודנטים, על הבנת הנקרא שלהם, ועל עמדותיהם לגבי קריאה (Akbar, Rahima S; Taqi, Hanan A; Dashti, Abdulmohsin A; Sadeq, Taiba M, 2015).

המחקר בודק עמדות והישגים של תלמידי תיכון לגבי למידת מחזה באנגלית בסביבת הפייסבוק. במחקר השתתפו שלושים תלמידי כיתה י"ב שלמדו אנגלית ברמה מוגברת בבי"ס תיכון במרכז הארץ במשך חודשיים וחצי. חשיבותה של יצירת קבוצת למידה סגורה נדונה בספרות על בניית קהילת ידע שיש לה מטרה משותפת, ידע קודם דומה, נגישות למשאבים ולתקשורת ומכוונת לבניית תוצרים משותפים . ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון של התלמידים מחוויית הלמידה שלהם בפייסבוק, וכן שיפור מובהק בעמדות אחרי סיום הלמידה. עמדות כלפי הלמידה בסביבת הפייסבוק, לא נמצאו קשורות עם הישגים לימודיים במבחן הסופי, מאידך נמצא מיתאם בין העדפת תלמידים ללמוד לבד, ולא בקבוצה, ובין ציונים טובים יותר באנגלית ( ריקי רימור , פרלה אריה) .

מחקר זה בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת, במסגרת שיעורי אנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת אוטנטית בין התלמידים ובין עצמם ועם המורה. כחלק מהדרישות הלימודיות בקורס, התלמידות קיבלו משימות שונות כדוגמת דיווח מה הן עושות עכשיו, ותגובה על ידיעות שהעלתה המורה. לתלמידות הועבר שאלון לפני תחילת התכנית והתבצע ניתוח של ה"ציוצים" של הקבוצה. מתוך ניתוח ה"ציוצים" שכתבו התלמידות והמורה עולה, שהטוויטר מזמן תקשורת רב כיוונית בין כלל המשתתפות באופן שאיננו מתקיים בדרך כלל במסגרת שיעור בכיתה רגילה. בנוסף, נמצאה השפעה הן של הקשרים החברתיים שבין התלמידות והן של היקף העידוד של המורה על אינטנסיביות ההשתתפות בכתיבת "ציוצים". יחד עם זאת לא נמצא שהשימוש בטוויטר תורם למימוש פוטנציאל הלמידה בכל מקום ובכל זמן ( מור דשן) .

מטרת מאמר זה היא להצביע על המגבלות של התכנית הארצית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך, במיוחד בכל הנוגע להיעדר רציונל תאורטי ומחקרי הולם, ולהציע תכנית חלופית המאופיינת ברציונל כזה והרלוונטית לצורכיהם האקדמיים של הלומדים. מוצע כי תכנית ההוראה החלופית תכלול בעיקר את הנושאים הבאים:1. הוראה מפורשת של אסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות הנדרשות לביצוע מטלות הקריאה (באנגלית ובעברית) והכתיבה (בעברית) של טקסטים אקדמיים 2. אפיונים של הטקסט האקדמי.גישה חינוכית עדכנית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך תבוא לידי ביטוי גם בדרכי הוראה הולמות כמו חונכות קוגניטיבית, שהיא הוראה הממקמת את הלומדים בסיטואציות אותנטיות של למידה ובדרכי הערכה העולות בקנה אחד עם תכנית זו ( שגב-מילר , רחל ) .