כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

מאמר זה חוקר את התנסויותיהם של מורי בתי ספר בתמיכה בתלמידים ואת דאגתם לדרך שבה תלמידים מחפשים ומעריכים מידע כאשר מנועי החיפוש הפכו לטכנולוגיה של אוריינות בבתי הספר. על ידי קביעת טכנולוגיות של אוריינות כסוציו-מטריאלית (sociomaterial), המטרה של מאמר זה היא לנתח ולדון בהתנסויות ובהבנות אלה כדי לאתגר השקפות דומיננטיות של חיפוש במחקר של אוריינות מידע (Sundin, Olof; Carlsson, Hanna. , 2016).

המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).

התלכדות מדיה (media convergence) היא תהליך המאפיין את השנים האחרונות ואשר כתוצאה ממנו ניתן לבצע מספר פעולות שונות במכשיר אחד, וכן להעביר מידע מסוים בין סוגי מכשירים שונים – למשל, סרטון המופץ במחשבים, בסמארטפונים ובטלוויזיה. תהליך זה, לצד השימוש המרובה במכשירים המחוברים לרשת, מחולל שינויים בדרך שבה הדורות החדשים לומדים וניגשים למידע. לפיכך, בני דור ה-Z (ילידי שנות ה-2000) חייבים לרכוש מיומנויות דיגיטליות חדשות אם ברצונם להתמודד עם אתגרי החברה הדיגיטלית. מחקר כמותני זה, שנערך בקרב מדגם של 678 תלמידי בית הספר היסודי, נועד לספק מצע אמפירי בעניין רמת המיומנויות הדיגיטליות של תלמידי דור ה-Z.

המטרה של מאמר זה היא לספק לחוקרים המדעיים ולסטודנטים סיוע לגבי מהימנות המידע שעשוי לשמש במהלך חיפוש ואחזור מידע לצורך מחקר אקדמי בהתבסס על ההתנסות של המחברת כחוקרת בינתחומית וכספרנית באוניברסיטה. המאמר מורכב מהמשגה קצרה של המושג מהימנות המידע, וממדריך מעשי הכולל שלושה תהליכים להשגת מידע מהימן: ידע של אינדיקטורים ביבליומטריים, הערכה של מקורות מידע וניתוח התוכן של פרסומים ששוחזרו (Colepicolo, Eliane, 2015).

המטרה של מאמר זה היא לחקור האם התפיסות של סגל ההוראה את ויקיפדיה השתנו במהלך תקופה של חמש שנים. לאחר הסקר, המשתתפים שהשאירו פרטי התקשרות רואיינו לגבי התפיסות שלהם ו/או לגבי המשימות/פרויקטים שלהם שעירבו שימוש בויקיפדיה. המחקר הראה שהתפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל יוצרים משימות מעניינות וייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה (Soules, Aline, 2015).

מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .

בעוד שיזמות להערכת תכניות לימוד בחינוך הגבוה, מתמקדות בדרך כלל, בביצועי והישגי הסטודנטים, קיים עניין הולך וגובר במדדים מכווני סטודנטים, כמו, שביעות רצון, כמדד לאיכות התכנית. התמקדות זאת, בשביעות רצון של הסטודנטים נגזרה, לפחות חלקית, מההיסט לכיוון אימוץ מודלים של שירות ללקוח בחינוך הגבוה, אשר זיהו אפקטים מועילים של מידת שביעות רצון סטודנטים על הנוכחות והיכולת לשמור בזיכרון. מעבר לכך יש רציונל פדגוגי, כי שביעות הרצון של הסטודנט משפיעה על הביצועים והיכולת האקדמית. מחקר זה שנערך על בסיס שימוש בתוצאות סקר שבוצע ברשת , מגלה את תפיסות הסטודנטים על תכניות לימודי המוסמך שלהם באוריינות מידע, בשש אוניברסיטאות בקנדה. מובאים שאלוני שביעות רצון המכסים את התחום הפדגוגי והמדעי ( Cherry, Joan M , Freund, Luann . Duff, Wendy M).

במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .

מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).