הוראת אוריינות המדיה בתוכנית הלימודים בתקשורת לחטיבה העליונה

אלט, ד' (2013). הוראת אוריינות המדיה בתוכנית הלימודים בתקשורת לחטיבה העליונה. עיונים בחינוך, 8-7, 336-306.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

חוקרי הוראת התקשורת (Hobbs, 2010; Thoman, 1999) מציעים כלי לסיווג וארגון המיומנויות של אוריינות המדיה ודרכי הוראתן שנקרא "מודל הלמידה הפעילה" או "מודל ספירלת ההעצמה". המודל מוגדר כתהליך העצמה שמטרתו הקניית ארבע מיומנויות: נגישות למקורות מידע, אנליזה (דה קונסטרוקציה של מסרים תקשורתיים), רפלקציה ופעילות תקשורתית החותרת לשינוי חברתי. הפדגוגיה הביקורתית מגולמת במרכיב ההתנסות שהוא מרכיב מרכזי במודל ומשפיע על כל אחד מארבעת המרכיבים האחדים. מודל הלמידה הפעילה מנחה את הוראת אוריינות המדיה במדינות שונות בעולם.

על אף שמודל ארבע המיומנויות של אוריינות המידע אינו מהווה ציר מרכזי העומד בבסיס תוכנית הלימודים בתקשורת בישראל, דרכי ההוראה נוסחו ברוח מודל הלמידה הפעילה (למיש, 2002). עם זאת, מיפוין והערכת ישומן בכיתות הלימוד טרם נבחנה. לפיכך, מטרת המחקר היא לבחון כיצד מיושמת הוראת אוריינות המדיה בהנחיות להוראת תוכנית הלימודים בתקשורת ובכיתות הלימוד בבית-הספר העל יסודי בישראל ולהדגים את יישומה.

תוכנית לימודים זו כוללת שלוש יחידות לימוד עיוניות ושתי יחידות לימוד נוספות, הכוללות הפקה של מסר תקשורתי. היחידות העיוניות כוללות נושאים כגון, יסודות תקשורת המונים, יסודות תיאורטיים של העיתונות הכתובה והמשודרת, תקשורת ודמוקרטיה, כלי התקשרות והחברה, ותיאוריות בסיסיות של הסמיולוגיה ושל הנרטיב. יחידות הלימוד בנושא ההפקה כוללות שני פרקים: ראשית, רכישת מיומנויות בסיסיות בתחום ההפקה בכלי תקשורת אחד, ושנית, התנסות בהפקת מסר תקשורתי כגון, תוכנית רדיו אישית, סרט תיעודי או סרט עלילתי קצר.

איסוף הנתונים נערך במסגרת שיעורי תקשורת עיוניים ושיעורי הפקה ברדיו ובווידיאו, בארבע חטיבות עליונות, השייכות לחינוך הממלכתי ביישובים עירוניים במרכז הארץ. במחקר השתתפו ארבע כיתות י"ב, כל כיתה כללה כ-20 תלמידים. המחקר כלל שש מורות: לשלוש מהמורות יש תואר ראשון, שתיים בעלות תואר שני ולמורה אחת השכלה מקצועית. נערכו כ-24 תצפיות לא משתתפות בשיעורים ונעשה שימוש בראיון חצי מובנה שנערך עם המורות.

כאמור, המרכיב המרכזי במודל הלמידה הפעילה הוא ההתנסות הלימודית. ההנחיות להוראת תוכנית הלימודים בתקשורת מדגישות שימוש בדיון המאפשר הבעת דעות שונות בזיקה לעולמם של התלמידים. כמו כן, יש התייחסות ברורה בקווי היסוד של תוכנית הלימודים למרכיב הרלוונטיות. שיטת ההוראה החוזרת ומודגשת בתוכנית הלימודים היא דיון כיתתי תוך התייחסות להיבטים אקטואליים, לצד הדגשת העברת ידע בנושאים חוקיים ופורמליים.

 תוכנית הלימודים מדגישה שיתוף פעולה בין התלמידים לבין עצמם ומעודדת חופש יצירה, והדברים מתבטאים בעיקר בהפקת פרויקט הגמר בכל אחד מהתחומים: וידיאו, רדיו או עיתונות כתובה.

במחקר נמצא, כי המורות משתמשות בשיטות הוראה שמעודדות שיתוף פעולה בין התלמידים לבין עצמם וחופש יצירה. עידוד חופש היצירה לווה ברמות שונות של הנחיה מקצועית ביצירת המסר התקשורתי לצד הכוונה הנובעת מתפיסת תפקידו של המורה כמחנך לערכים וכ"מבוגר אחראי" שתפקידו נוגע להבהרת קנה מידה ברור לערכים חברתיים. במהלך המחקר נמצא שהיבטים פורמליים העוסקים ב"העברת חומר" לקראת בחינת הבגרות, נתפסים בעיני המורות המלמדות את החלק העיוני של תוכנית הלימודים בתקשורת, ומעורבות גם בהנחיית פרויקט ההפקה (רכזות המקצוע) כמנוגדים לשיטת ההוראה הדיאלוגית העומדת בבסיס הוראת התקשורת.

מרכיב הנגישות עוסק בהקניית מיומנויות של אוריינות מידע. לפי ממצאי המחקר תלמידי מגמות התקשורת נחשפים בשיעורים העיוניים בעיקר למדיום הטלוויזיוני, ובמידה פחותה מזאת, לשידורי הרדיו. החשיפה לאינטרנט מועטה ומתבקשת בעיקר במטלות חיפוש אחר מידע, באופן דומה למוצע בתוכנית הלימודים. בנוסף לזאת, יש התייחסות רבה לאיתור חומרים ממגוון כלי תקשורת ולאיסופם, כמו גם לארגון מידע ביחידות המתייחסות לפרויקט הגמר.

עם זאת, לא נמצאה התייחסות בתוכנית הלימודים להדרכה בחיפוש אחר מידע. עוד נמצא במחקר, כי ההוראה הכוללת הדרכה ביחס לארגון מידע, המודגשת בהנחיות להוראת תוכנית הלימודים, מיושמת באופן דיפרנציאלי על ידי המורות בכיתות הלימוד. המורות, העוסקות בהפקה בלבד, הדגישו באופן חלקי בלבד מרכיב זה של מידענות, לעומת המורות המלמדות את החלק העיוני של תוכנית הלימודים בתקשורת, ומעורבות גם בהנחיית הפקת הסרט התיעודי.

דה קונסטרוקציה של המסר התקשורתי וניתוח השפעותיו על החברה, הוא נושא מרכזי בתוכנית הלימודים. ניתוח שפת המסר התקשורתי נערך תוך הדגשת המורכבות של חקר השפעות התקשורת, הבנת המבנה וארגון מוסדות התקשורת ודרכי השפעתם על העברת המסר, וניתוח יחסי הגומלין בין התקשורת לבין משטר ופוליטיקה, חברה ותרבות. המורות המלמדות את החלק העיוני של תוכנית הלימודים מבקשות לטפח באמצעות הקניית מיומנות זו בוגר שמסוגל לבחון בעין ביקורתית מסרים תקשורתיים ולנתח את האופן בו מיוצגת המציאות על ידי כלי התקשורת, תוך התייחסות לנקודות מבט שונות.

מרכיב הרפלקציה עוסק בהערכת מסרים תקשורתיים ובעימותם עם ערכים אשר מדריכים את היחיד ואת הקולקטיב בקבלת החלטות. ההנחיות להוראת התקשורת מדגישות נושאים דמוקרטיים בליווי מטרות ערכיות הלקוחות בעיקר מעולם התוכן הרב תרבותי. בדומה לדגשים בתוכנית הלימודים, גם בכיתות הלימוד הודגשו היבטים הקשורים לערכי הדמוקרטיה, לחופש הביטוי ולאתיקה עיתונאית. הערכים הללו לובנו במסגרת דיון כיתתי שעסק באירועים אקטואליים. התלמידים התבקשו לבחון מצבי קונפליקט שכמה ערכים משמשים בהם זה לצד זה, ולבדוק את יחסי הגומלין השוררים ביניהם.

מרכיב הפעולה בתוכנית הלימודים, שמטרתו לאפשר למשתתפים להביע רעיונות באמצעות מגוון כלי מדיה וליצור באמצעותם מהווה את אחד העקרונות המנחים את הוראת התקשורת. עם זאת, יחידת הניתוח העוסקת ביחסי גומלין עם הקהילה הכוללים פעולה ליצירת שינוי, אינה מודגשת. באופן דומה למוצע בהנחיות להוראת תוכנית הלימודים, ניתוח התצפיות והראיונות העלה כי בכל בתי-הספר שהשתתפו במחקר, התלמידים מפיקים תוצר תקשורתי באחד מתחומי העיתונות, ובבתי-ספר אחדים תלמידי מגמות התקשורת אחראים על עיתון בית-הספר, בנוסף לחובת ההפקה. עם זאת נמצא, כי האינטגרציה בין החומר העיוני להפקה אינה מודגשת, על אף הכרת המורות בחשיבותו, וכי קיים שיתוף פעולה חלקי בלבד בין מגמות התקשורת לארגונים בתוך בתי-הספר ומחוצה לו.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

למיש, ד' (2002). לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

Hobbs, R. (2010). Digital and media literacy: A plan of action. Retrieved November 5, 2012, from http://www.knightcomm.org/wp-content/uploads/2010/12/Digital_and_Media_Literacy_A_Plan_of_Action.pdf
Thoman, E. (1999). Skills and strategies for media education. Educational Leadership, 46, 50-54.