בהשכלה הגבוהה נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות הוראה מבוססות-רשת. שיטה אחת אשר נעשה בה שימוש נרחב היא הקלטה של הרצאות שמועברות במהלך הוראה פנים אל פנים של קורסים בקמפוס. ההקלטות הופכות לאחר מכן לזמינות באופן מקוון לסטודנטים והן מאוזכרות בדרכים שונות כלכידת הרצאה (lecture capture), פודקאסט וידאו (video podcasts) וכמערכת להקלטות הרצאות – לקטופיה (Lectopia). המחברים בחנו את הספרות לגבי הרצאות מוקלטות עבור קורסים בקמפוס מנקודת המבט של הסטודנטים, המרצים והמוסד (O'callaghan, Frances; Neumann, David; Jones, Liz; Creed, Peter, 2017).

בעוד ערוצי הטלוויזיה נמצאים במגננה מול האינטרנט, לרדיו הוא דווקא מעניק חיים חדשים, ומאפשר למאזינים לשמוע תכניות אהובות בזמן המועדף עליהם (לימור דומב, 2015).

הפודקאסט (Podcast), שהוא אחת מהטכנולוגיות שפותחו עבור בידור אישי או לצורך מידע, הפך לאחת הטכנולוגיות הגדלות במהירות הרבה ביותר בתחום הלמידה מרחוק במהלך השנים האחרונות. תוך שימוש במודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model) ותיאוריית דיפוזיית החידושים (Diffusion of Innovations) כמודלים בסיסיים, מחקר זה בוחן את ההיבטים הטכנולוגיים, האינדיבידואליים, והחברתיים המשפיעים על אימוץ הפודקאסט בחינוך (Merhi, Mohammad I. , 2015).

שימוש בפודקאסטים (podcasts) בסביבות למידה מקוונת הפך לנפוץ בהשכלה הגבוהה. המחקר בחן כיצד מרצים השתמשו בפודקאסטים כדי להעביר חומרים חינוכיים והתנסויות חינוכיות באמצעות פודקאסטים בקורסים מקוונים(Supanakorn-Davila, Supawan; Bolliger, Doris U. , 2014).

אלן לווין כותב בבלוג המעניין שלו כי הציפיות הגבוהות שהיו לנו לאנשי חינוך ולאנשי הפצת מידע לגבי הבלוגים הקוליים – פודקאסטים היו כנראה אופטימיים מדי ובניגוד להם, מתברר עתה כי הטכנולוגיה של פודקאסטים אינה תופסת ואפילו גורמת לאכזבה. במסגרת הציפיות היו הערכות שמרצים באוניברסיטאות ובמכללות יאפשרו לשדר את ההרצאות שלהם כפודקאסטים. כיום ברור, שפודקאסטים היא טכנולוגיה שמצליחה לעניין רק קבוצות שוליות בחינוך או בטכנולוגיה, גם בגלל העובדה שמשתמשים מעדיפים יותר לקרוא טקסט או לצפות בקטעי וידאו ולא בהכרח להאזין להרצאות או לקטעי קריינות. גורם נוסף להעדר השימוש הוא העובדה שקשה לאחזר קטעי קול באינטרנט ולכן אפשרויות החיפוש הן מוגבלות.