חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת עמדות של מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, הלומדים בכיתות משולבות בחטיבות הביניים. שבעים מורי חטיבת ביניים, המלמדים בכיתות רגילות, השתתפו בתכנית שנתית להסבה להוראה בכיתות משלבות, ולקחו חלק במחקר זה. מניתוח הממצאים עולה שהמורים תגמלו יותר והענישו פחות תלמידים אשר משקיעים מאמץ רב בלימודיהם, ללא תלות באבחון לקות למידה. כמוכן, המורים דיווחו על תגובה כעוסה גבוהה יותר כלפי חוסר השקעה מצד תלמידים שאינם לקויי למידה, ותחושת רחמים גבוהה יותר כלפי תלמידים לקויי למידה. המורים דיווחו על ציפיות גבוהות יותר לכישלון בלימודים בעתיד בקרב תלמידים לקויי למידה בהשוואה לתלמידים ללא לקות. במאמר יידונו השפעות אפשריות של התייחסויות אלה על מערכת החינוך. (טלי היימן)

מהירות שיום, זכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. הלוקים בדיסלקציה על רקע פונולוגי הם ככל הנראה בעלי רמת רגישות נמוכה למרווחי זמן במערכת התפישה השמיעתית. אצל הסובלים מדיסלקציה חמורה ומובהקת על רקע פונולוגי ניתן לראות קושי בהפרדה בזמן (רזולוציה) בין שני מופעי צליל, גם אם מדובר בצלילים שאינם לשוניים (נופר ישי-קרין)

לתלמידים זיכרון מילולי יוצא מן הכלל, אבל זיכרון חזותי דל. ילדים שסובלים מ NVLD הם בעלי כישורים לשוניים טובים ולעיתים קרובות, בעיקר בגיליים הצעירים, הם נתפשים כמבריקים בשל יכולות הזכירה, אוצר המלים והקריאה הגבוהות שלהם. מכיוון שהלמידה בבית-הספר נמדדת בעיקר לפי ההבעה הלשונית – כתובה ומדוברת – של התלמידים, לעיתים הקשיים שלהם לא נחשפים לעיני ההורים או המחנכים בשנות לימודיהם הראשונות, או שקשייהם מצטיירים כהפרעות התנהגותיות ורגשיות בלבד, ולא כביטויים של ליקויי למידה (גילדה פלטי ועירית כהן)

הגישה השלילית של המורים בחינוך המיוחד לחשיבות הכישלון הזמני במצבי למידה עלולה לפגום בהיערכות שלהם ליצירת אתגרים לתלמידים ולהביא להגנת-יתר (over-protection). נטיות כאלו מצד המורים פוגעות, בסופו של דבר, בתלמידים עצמם.המאמר מתאר תכנית התערבות בבתי ספר יסודיים בישראל שנועדה להפנים אצל מורי החינוך המיוחד את חשיבות ההתמודדות של התלמיד עם מצבי כישלון זמני (Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz ).