פרופ' חנן יניב, פדגוג דיגיטלי. חוקר ומפתח מודלים תיאורטיים ויישומים של למידה תוך שילוב טכנולוגיות קצה. פסיכולוג מחקרי עם דוקטורט בטכנולוגיות של למידה. עסוק בפיתוח סביבות וכלי למידה וחשיבה במסגרות שונות. למידה התנסותית ע"פ ג'ון דיואי היא תנאי ללמידה משמעותית, טוען חנן יניב. למידה משמעותית היא למידה לשם העברה ויכולת יישום בכל תחום תוכן . סביבות של מציאות מדומה כמו סקנד לייף, מאפשרות לנו להביא את הלומד , מיוצג ע"י אווטאר אל כל מקום וזמן ולשחק תפקיד בהתרחשויות היסטוריות או מדעיות כאילו היה שם בעצמו. בימים אלה, כאשר סביבות מציאות מדומה מזומנות לכל לומד, אפשר ליישם למידה התנסותית ברוח דיואי בדרכים שגם הוא לא יכול היה לחזות.

תיאור המקרה שלפנינו עוסק בשני ימי זיכרון לאומיים: יום הזיכרון הישראלי ויום הנכבה הפלסטיני כפי שהם מצוינים בבית-ספר דו-לשוני בישראל, "צומח". יום הזיכרון הוא אחד הימים המורכבים ביותר בבית הספר, והוא מגלם בתוכו את שיאו של העימות הלאומי בין שתי הקבוצות. מטרתה של עבודה זו לזהות היבטים של זהות לאומית הבאים לידי ביטוי במהלך הימים האלה ולבחון אם המפגש בין קבוצות הלאום בבית הספר מחריף את הקונפליקט ואת הפערים בזהות, או יוצר זהות דיאלוגית מורכבת יותר. בית הספר מעניק מקום לנרטיבים של שתי הקבוצות ולזהות הלאומית של שתי הקבוצות. על אף הקונפליקט בין הנרטיבים, יש תחושה של שותפות והיא מובילה לתקווה לחיי דו-קיום במדינת ישראל. אולם נראה שהקרבה מושגת על ידי הימנעות של הצד היהודי מדיאלוג משמעותי עם הצד הפלסטיני על הזהות הלאומית. לאור זאת עולה השאלה עד כמה, אפילו במסגרות כמו בית-ספר דו-לשוני, אפשר לקיים דיאלוג מסוג זה ( חביב-ברק, איילה, צבי בקרמן ויורם בילו).

ראיון עם ד"ר ג'וליה רסניק, מרצה במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית ספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. "תלמידים מפתחים תודעה גלובלית – הם כבר אזרחים בעולם "השטוח" – אך תכניות הלימודים הן לוקליות, לאומיות, כך שגם מבחינה זו המרחק בין התלמידים לבית הספר גדל ובית הספר הופך ללא רלוונטי. התלמידים חושבים ומרגישים גלובלית, ותכניות הלימודים מנסות להחדיר בהם פטריוטיזם לוקלי. לאירופה, בעלת התודעה הבין־לאומית והרב־תרבותית, אנחנו נראים כמו שריד של עולם שבטי עתיק. הם מתקשים להבין אותנו. אנחנו הולכים לקונפליקט בין הזהות הלוקלית־לאומית לבין הזהות הגלובלית־בין־לאומית. אנחנו בעיצומו של הקונפליקט הזה. הזהות של הצעירים עוברת גלובליזציה מואצת והם מתרחקים מהמקום הלאומי ומהקונפליקטים שלו".

ספינת הדגל של ביה"ס הניסויי הפתוח בחיפה היא תכנית התנהגות חברתית : "ילדים מלמדים ילדים במפגש תרבויות לשון ותקשורת", בה ילדים מלמדים ילדים, בה כל ילד וילדה חונכים ילד קטן מהם ונחנכים ע"י ילד גדול מהם שעה קבועה פעם בשבוע. תלמידים ומורים משמשים כבוררים מגשרים ויועצים בסיטואציות חברתיות, בה ילדים משמים כעוזרי הוראה בכיתות בשיעורים השונים. כל כיתות בית הספר משתתפות בניסוי החינוכי הייחודי – פעם בשבוע יש לכל כיתה (מגן ועד כיתה ו') שיעור חונכות ובו כיתה בוגרת חונכת כיתה צעירה ממנה. כל תלמיד חונך כ- 2-1 תלמידים.התכנון, הביצוע והתוצר של מפגש החונכות הוא באחריות הבלעדית של החונך, כאשר יש מורה שמלווה את הכיתות בזמן השיעור ובנוסף מתקיים שיעור "חונכות עיונית" עם מחנך הכיתה על מנת להעלות רעיונות, הצעות ולבדוק בעיות ביחד ( דניאלה אלקון חורי).

המאמר מתאר את הוויכוח הניטש בארה"ב בין התומכים בלמידה באמצעות קורסים מקוונים למתנגדים לכך. לפי הערכה אחת, למעלה ממיליון תלמידים בארה"ב מגן עד כיתה י"ב, לומדים קורסים מקוונים באינטרנט. התומכים בקורסים מקוונים טוענים שקורסים כאלה מאפשרים לבתי הספר להציע לא רק קורסי השלמה (makeup course), תחום ההולך וגדל במהירות, אלא גם תפריט עשיר יותר של קורסי בחירה וקורסי הכנה לקולג' (Advanced Placement classes), כאשר אין מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתה. אבל המבקרים טוענים כי ההשכלה המקוונת מונעת למעשה על-ידי הרצון להוציא פחות כסף על בניינים ומורים, במיוחד כאשר משברי התקציב המקומיים והארציים מאלצים קיצוצים כבדים בהשכלה. המבקרים מציינים שלא קיים מחקר מבוסס המראה כי ניתן להשוות את הקורסים המקוונים ברמת K-12 ללמידה פנים אל פנים (Trip Gabriel).

השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה. לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים : א. תהליך הכתיבה משתפר. ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי. במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי

לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .

לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

בימים אלו כאשר שומעים על סכנות הפייסבוק האורבות מכל עבר, נעים לשמוע על מיזם חינוכי חדש העושה שימוש מושכל ברשת חברתית לצורך חונכות ומחויבות אישית. מדובר בפיילוט למיזם משותף של קבוצת עמל ותוכנית קרב, בארבעת בתי הספר התיכונים של קבוצת עמל בדימונה. "נפגשים ברשת", נתפס בטבעיות כמקום השמה נוסף המתמקד בפעילות התנדבותית. מדובר בנערים המבלים חלק ניכר מזמנם ברשתות חברתיות, ואשר מצאו דרך לנדב את כישרונם ולהדריך חניכים מרחוק. אחת לחודש נפגשים החונכים עם החניכים פנים אל פנים, ועוסקים בפעילות קהילתית משותפת. לצורך הפרויקט הוקמה ע"י הגב' סוזאן צעירי רשת חברתית ייחודית בפלטפורמת קוד פתוח של ELGG ". "הפרויקט מחבר את תלמידי בתי הספר היסודיים עם התיכונים בעיר ונותן להם תחושת ביטחון של "אח גדול", מספרת רותם פורת, ראש תחום מחשבים בתוכנית קרב, ומוסיפה: "מנהלות בתי הספר היסודי, גילו שיש ילדים רבים, שכאשר חונך או חונכת מתפקדים בעבורם כאח בוגר, הדבר מועיל להם ברמה החברתית והרגשית לא פחות מהלימודית.