-
לינק
המחקר של ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר ארנון הרשקוביץ בדק את השימוש של מורים ותלמידים בישראל בפייסבוק, הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער בישראל. במהלך המחקר הם קיימו ראיונות עומק עם חמישה מורים המייצגים קשת רחבה של מודלים לתקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, החל ב"חברות" מלאה עם התלמידים באמצעות הפרופיל האישי, עבור בפתיחת פרופיל מקצועי לתקשורת עם תלמידים נוסף על הפרופיל האישי וכלה בחוסר תקשורת מוחלט ומכוּון עם התלמידים ברשתות חברתיות ואף אי־שימוש מוחלט בפייסבוק ( אלונה פורקוש-ברוך , ארנון הרשקוביץ) .יצויין כי מאז פרסום המאמר בדפוס חל כבר שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך כלפי השימוש בפייסבוק.
-
סיכום
פרופסור יולי תמיר מציעה לחנך בוגר הניחן ביכולת להתאים את עצמו למציאות המשתנה במהירות. במאה העשרים ואחת אדם בוגר – שחיי העבודה שלו יתארכו בעשור נוסף לפחות – יחליף מספר רב של מקצועות. כמו כן ייתכן שחלק גדול מחייו המקצועיים הוא יעסוק בעבודה שאינה מבטיחה סיפוק רגשי ואינטלקטואלי, וייאלץ לחפש את הרכיבים החשובים האלה מחוץ למסגרת העבודה ( יולי תמיר ) .
-
לינק
היישום Padlet מאפשר יצירת קיר שיתופי מקוון, חינמי, פשוט ונוח לשימוש של מורים ותלמידים בכל זמן ובכל מקום. המורה יכול ליצור מגוון משימות לתלמידים, תוך הצגת תהליך העבודה, תוך צירוף של קבצים שונים החל מקבצי תמלילן וכלה בסרטונים או בצילום עצמי בווידאו. הקיר הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה ( ברטה פיסטרוב ושלומית פתיחי).
-
לינק
באורט החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"א תכנית חדשנית לחטיבת הביניים בנושאי ערכים, מוסר, טכנולוגיה ומדע בראי הפילוסופיה. התכנית היא יוזמה משותפת של רשת אורט ישראל, הוצאת די-נור ובנק הפועלים, שמופעלת זו שנה שלישית בכמה בתי ספר של רשת אורט. לאחרונה ביקר בביה"ס "אלונה" הפרופסור אוסקר ברניפייה , הפילוסוף הצרפתי שפיתח שיטה להוראת הפילוסופיה לילדים ובני נוער, "לכל תשובה שאלה" , שיטה ייחודית הנלמדת במספר מדינות בעולם ועוסקת בהקניית פילוסופיה מעשית ( אורנה לוי) .
-
סיכום
כדי להציג את מורכבותו הפוליטית של אידאל "המימוש העצמי" ואת פוטנציאל הדיכוי אשר טמון בו, מבקש מחבר המאמר לבחון את הגיונם האידאולוגי של שני מודלים פדגוגיים אינדיבידואליסטיים קלסיים המבוססים על יומרה אינטרינזית: המודל הביולוגי לפי הנוסח של ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) והמודל הפרוגרסיבי לפי הנוסח של ג'והן דיואי (John Dewey). כחלופה להגיונו האקסטרינזי, הסמכותני והמנוכר של החינוך האורתודוקסי-כנסייתי שהיה נהוג בזמנו של רוסו, הוצעה פרדיגמה פדגוגית חדשה המבוססת על העמדת הפרט במרכז, על חינוכו החוויתי בטבע ועל דחייתם של היסודות החיצוניים ( צבר בועז) .
-
לינק
מעורבות (engagement) תלמידים בשיעור הוא נושא שנחקר קונצפטואלית ואמפירית לנוכח תרומותיו להסבר של התנהגויות תלמידים ושל תופעת הנשירה. המאמר מתמקד במעורבות של תלמידים מנקודות המבט של המורים ובתגובותיהם לכך. תפיסות מורים את ההתנהגויות הבין-אישיות שלהם, את תחושות המסוגלות העצמית וההבנות של חשיבות היכולות דידקטיות והפדגוגיות קשורות לתפישתם את מעורבות התלמידים. ניתן לבנות פרופיל של מורים התופסים את תלמידיהם כמעורבים. על בסיס זה ניתן לשוחח עם מורים בשאלות שונות ובהן: מהן הגישות שלהם ליכולות שונות? כיצד הם תופשים את ההתנהגות הבין-אישית שלהם ומהי תחושת המסוגלות העצמית שלהם? כיצד נראה להם הפרופיל זה של מורה מסוים עפ"י המחקר? האם יש מרכיבים המשפיעים על מעורבות תלמידים הניתנים לשיפור ע"י המורה? ועוד ( Van – Uden, J.M., Ritzen, H., & Pieters, J.M.).
-
לינק
המחקר בוחן את האינטראקציות בין שיח כיתה, בייחוד שאלת שאלות על ידי המורה, לבין מעורבות קוגניטיבית של התלמיד בשיעור מדעים בחטיבת הביניים. התוצאות מצביעות על כך שקיימים מתאמים חיוביים בין המעורבות הקוגניטיבית של התלמיד לבין ההיבטים של שיח בכיתה: רמת שאלת השאלות, מורכבות השאלות, דפוסי התקשורת, והאינטראקציות בכיתה (Julie B. Smart; Jeff C. Marshall, 2013).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
במחקר זה, החוקרים בחנו 271 תלמידי כיתה ו' ב-13 כיתות בבית ספר יסודי למדו שתי יחידות של למידה מאותגרת בעיות. לאחר מכן, המורים זיהו תלמידים שהפגינו את הפוטנציאל האקדמי החבוי במהלך הלימוד של יחידות הלמידה מאותגרת בעיות. החוקרים השוו את הקבוצה בעלת הפוטנציאל האקדמי המתקדם הן לתלמידים שזוהו כמחוננים תוך שימוש בקריטריונים מחוזיים והן ליתר תלמידי כיתות ו'. תוצאות ההשוואות תומכות בזיהוי של המורה את התלמידים בעלי הפוטנציאל האקדמי המתקדם כקבוצה המובחנת הן מהתלמידים שזוהו כמחוננים באופן מסורתי והן מהתלמידים של החינוך הכללי (Gallagher, S., & Gallagher, J. , 2013).
-
לינק
מאמר זה עוקב אחר תהליך מחקר בתכנון ופיתוח של סביבה ללמידת מדעים הנקראת WiMVT (חוקר מבוסס רשת עם טכנולוגיית ויזואליזציה ודיגום).מערכת ה- WiMVT מתוכננת כדי לסייע לתלמידי בית הספר התיכון לבנות הבנה מתוחכמת של קונספציות מדעיות, ואת תהליך חקירת המדע, כמו גם לפתח מיומנויות למידה ביקורתיות באמצעות גישה לחקירה שיתופית מבוססת מודל. המערכת מכוונת לתמוך בחקירה שיתופית, באינטראקציה חברתית בזמן אמת, בדיגום מתקדם, ולספק מקורות מרובים לפיגום עבור התלמידים (Sun, Daner; Looi, Chee-Kit, 2013).
-
לינק
בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .
-
לינק
מחברת המאמר טוענת שהיא יכולה להיפרד מהעולם עכשיו, אחרי שראתה למידה פעילה בכיתה מודרנית של המאה ה-21. הלמידה ממש מבעבעת דרך הקירות הפיזיים של הכיתה. הלמידה מוגברת על ידי כמות האנשים המשתפים פעולה, המתנסים, המתרגלים, המתקשרים והיוצרים. הלמידה הפעילה היא לא על כלים טכנולוגיים אלא איזה שימוש יכולים תלמידים לעשות בהם כדי ללמוד דרכים חדשות. הלמידה היא על משימות אותנטיות, המאפשרות לתלמידים לתרום באופן אישי ועצמי ולהביא אותם להכרה שחומרי הלמידה שלהם נמצאים בעולם האמיתי ( Silvia Rosenthal Tolisano ) .
-
לינק
במסמך של מרכז המידע והמחקר בכנסת ( 2013 ) מוצגים נתונים על משמעת תלמידים ונדונה מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה. ובתוך כך להתנהגות תלמידים בבית הספר, יש חשיבות רבה ביצירת -סביבה שמאפשרת למידה ותורמת לבניית אופיו המוסרי והערכי של התלמיד. מחקרים מצאו קשר בין התנהגות נאותה של תלמידים בבית הספר ובין הישגי תלמידים. נתונים בנושא התנהגות תלמידים מעידים כי בשנים האחרונות חל שיפור ברמת המשמעת של תלמידים בישראל.
-
לינק
לאחר שאביב צמח , מטובי המורים בישראל המשתמשים בתקשוב חינוכי , נחשף להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, הוא חשב איך לשלב את העניין אצלו בכיתה. הוא בחר לקחת משימה מקוונת שביצע כבר בעבר – כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותו לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתו).
-
לינק
זה למעלה מארבע שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך לשימוש נבון באינטרנט בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת סמינר הקיבוצים, לבין השדה, בתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם, תיכון אורט טכניקום בגבעתיים. המיזם החל את דרכו בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, צוות המדריכים הפדגוגיים של המכללה ומספר בתי ספר תיכוניים. משתתפים במיזם סטודנטים להוראה במסלולי לימוד שונים, תקשורת וקולנוע, מחשבים, מנהל עסקים וחשבונאות, עיצוב, אומנות בשנים א', ב' ו ג' בסמינר ( צייכנר אורית, רבקה ודמני, אורלי מלמד ) .
-
סיכום
ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את הדילמה שמהדהדת יותר ויותר במערכות חינוך בארץ ובעולם. הדילמה נוגעת לשימוש של תלמידים בטלפונים ניידים בכיתה או בקורס. כותבת ד"ר מירב אסף : " אני מציעה להם (למורים) לבקש מתלמידים לשים את הניידים על השולחן (במצב שקט). אני מציעה זאת משתי סיבות – הראשונה היא שכשהטלפון על השולחן רואים מה התלמידים עושים אתו והשנייה היא שכשהטלפון על השולחן ניתן להשתמש בו ללמידה – הצבעות על סקרים, חיפוש באינטרנט, צילום והסרטה לשם חקר וכולי, שהרי לבתי ספר רבים מערכת אינטרנט אל-חוטית ולתלמידים רבים תכניות גלישה ללא הגבלה ( מירב אסף) .
-
לינק
-
לינק
המאמר מציג מחקר שהתמקד בקשר שבין דרכי הוראה בכיתה (שיטות, טיפוסים או צורות, מבחן פתוח או מבחן רב-בררה ועוד) לבין הישגים בהבנת הנקרא של תלמידים בהתבסס על מסגרת תיאורטית קיימת . תוצאות המחקר מראות תמיכה מעורבת במסגרת התיאורטית שנבחרה(Brookhart, 1997 ) ולפיה הקשרים בין השימוש שמורים עושים בצורות שונות של הערכות לבין העמדות וההבנה של התלמידים משתנים בין המדינות שנבדקו ובין שלושה היבטי ההישגים שהוזכרו במאמר . 2) ייתכן שהממצא החשוב ביותר מהמחקר הוא שסוגים שונים של פעילויות הערכה עשויים לתרום ללמידת תלמידים ושהשימוש בשיטות הערכה אופטימליות אינו אוניברסלי אלא קשור למדינה זו או אחרת ( Hao, S., Johnson, R.L) .
-
לינק
במחקר ניסויי למחצה עם תלמידים בכיתות ו' עד ט', המחברים חוקרים את ההשפעות על העמדות של התלמידים כלפי טעויות כהזדמנויות ללמידה בשני תנאים: התרבות הכיתתית של סובלנות לטעות, והתנאי הראשון יחד עם הוראה נוספת של אסטרטגיות לניתוח הטעויות.הממצאים מראים השפעות חיוביות של התרבות הכיתתית לגבי סובלנות לטעות על הרמה הרגשית, בעוד שהתלמידים לא הושפעו מהתמיכה הקוגניטיבית. (Rach, S., Ufer, S., & Heinze, A. , 2013)
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין