-
לינק
-
לינק
-
לינק
המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).
-
לינק
אנחנו בישראל קוראים את הספרים של יאנוש קורצ'אק כשעננת הגז של המחנות רובצת עליהם. זאת טעות שנמשכת כבר שנים וחבל, כי הספרים מלאי כוח. לא נכון לקרוא אותם עם המשקולת הזאת. ספריו של קורצ'אק והמסר שלו אוניברסליים. הילדים, גם היום, הם קבוצת אוכלוסייה נטולת זכויות ממשיות. קורצ'אק בספריו רצה לתת להם כוחות ועצמאות. במידה מסוימת בתי הספר הניסויים שפועלים היום בארץ הם ממשיכי דרכו הישירים של קורצ'אק. "בבתי הספר האלה הבינו בדיוק את מה שקורצ'אק הטיף לו – אי אפשר לחנך ילד בניגוד לרצונו" ( משה גלעד) .
-
לינק
-
לינק
בפוסט האחרון שלו מ10 ביולי 2012 מארק גליסון , מורה מתוקשב בביה"ס יסודי באוסטרליה סוקר את חשיבות הפעלת פורטפוליו דיגיטאלי כסביבה לימודית צומחת בכיתה. הוא מציג את ההתלבטויות שלו האם להשתמש בבלוג כאמצעי עיקרי ליצירת סביבת פורטפוליו דיגיטאלי בכיתה עבור התלמידים. הוא מונה את היתרונות והחסרונות של בלוגים כסביבה פעילה ומתמשכת ליצירת הפורטפוליו בכיתה. בין הטיעונים המרכזיים בעד : הבלוג כסביבת אינטרנטית לניהול תוכן מאפשרת לתלמיד להמשיך לעבוד מהבית ולערוך כל הזמן את התכנים והחומרים , כאשר הוא יכול גם להיעזר בהורים בבית.
-
לינק
ג'יי הורוויץ סוקר גישות עכשוויות לסוגיה של הכנסת מכשירי פלאפונים לביה"ס ולכיתה בארה"ב. שימוש בטלפון סלולארי בעת השיעור איננו שווה ערך להעברת פתקאות בכתב יד על נייר. ההזמנה להיסח הדעת באמצעות הטלפון הסלולארי גדולה בהרבה מזאת של אמצעים יותר מסורתיים. חנה ולדן מגיבה, גם בבלוג של בריטג, וגם במאמרון בבלוג שלה . בתגובה שלה בבלוג של בריטג היא מודה שקיימת בעיה אמיתית של היסח הדעת, אבל היא מזכירה לנו שמדובר בבעיה רווחת בכל תחומי החיים, ועל תלמידים, וגם מבוגרים, ללמוד להתמודד איתה. בבלוג שלה ולדן מרחיבה על הסוגיות פדגוגיות שמתעוררות בעקבות השימוש האפשרי של טלפונים סלולאריים בכיתה.
-
לינק
לעתים אנו רואים יוזמות ברוכות של מורים בארץ הפועלים לגיוון דרכי ההוראה והלמידה תוך שימוש ביישומים דיגיטליים חדשניים ומתקדמים. כך לדוגמא, המורה לאזרחות שי גלבוע כותב על התנסות אחרת בהוראת אזרחות. התלמידים נשלחו להכין פוסטר דינמי (שמהר מאוד זכה בכיתה לכינוי "גלוגית") שיציג את דרכי הביטוי של הפלורליזם במדינה. לצורך כך הוא השתמש באתר גלוגסטר Glogster והכין עבור התלמידים סרטון הדרכה קצר בן חמש דקות ובו הכרות עם העבודה באתר. ( שי גלבוע ).
-
לינק
אלפרד אדלר, 1870–1937, עמיתו של פרויד ואבי הפסיכולוגיה החברתית ההומניסטית, שעל עקרונותיה מבוססים בתי הספר להורים בישראל ובמקומות אחרים, טען שהתנאי הפסיכולוגי החשוב ביותר ללמידה של תלמידים הוא תחושת ערך; תלמיד פנוי ללמידה ואף שמח בה רק כאשר הוא מרגיש שיש לו ערך, שהוא רצוי, יכול, שייך. תחושת השייכות מקנה ערך – אנשים שאני מוקיר צריכים אותי, שואלים עליי, חשים בחסרוני, מייחסים לי ערך. חוויה של ערך הנובעת מחוויה של שייכות היא הדלק המניע בני אדם – גם את הלמידה. כאשר תלמיד מרגיש לא שייך, לא רצוי, לא שווה – הוא אינו לומד; הוא עסוק בחוסר הזה ומנסה לפצות עליו, לעתים קרובות על ידי יצירת "בעיות משמעת" ( נאוה כהן).
-
תקציר
המאמר מציג מחקר לגבי ההשפעות של תכנית האצה מתערבת, קוגניטיבית, בשעורי מדעים, על תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, באזור מערב אוסטרליה. תכנית "לחשוב מדע", הינה תכנית לימודים המוכנסת לכיתות חטיבות הביניים ברחבי אוסטרליה. המחקר נערך במשך שנתיים כחקר מקרה, בבית ספר עם תלמידים שמתחילים את בית הספר התיכון בשנה ה-8. ממצאים הראו הישגי למידה משמעותיים עם הישגים מקבילים בתוצאות מבחני המדעים הארציים במדעים, כאשר המשתתפים היו תלמידים מהשנה ה-9, בגילאי 13-14 ( Oliver, M., Venville, G., & Adey, P.).
-
לינק
מחנכות שכבת ו' בבית ספר יסודי ( ביה"ס הקהילתי "כרכור" ) החליטו לשלב ולבדוק את כוחה של התקשורת השיתופית בכיתה כמקדמת יעד זה. " היה ברור לנו שהדרך צריכה להיות אחרת, מעניינת, אטרקטיבית, אוטנטית, רלוונטית לתלמידים, מותאמת לעולמו הטכנולוגי של הלומד שלנו, ומייצרת מצבים של הוראה ולמידה שבהם תלמידים יוכלו לכתוב, לשכלל, לערוך, להעריך ולהפיץ את הטקסטים שהפיקו, ליצור עם התלמידים הלך רוח רפלקטיבי וביקורתי ולתת בידם כלים לרפלקציה, להערכה עצמית ולהבנת התהליכים שהם עוברים. החלטנו על פתיחת בלוג כיתתי."( עינת איריס).
-
לינק
מאמר זה מדווח על ההשפעות של טכנולוגיית המשחק על למידת המתמטיקה של התלמידים כפי שנחקרה בשני סטים של נתונים שנאספו בשני מקצועות שונים. התוצאות משני המחקרים הראו ששימוש במשחק המבוסס על טכנולוגיה בכיתה היטיב עם התלמידים בכל רמות היכולת בלמידת מיומנויות של חשבון (Shin, N., Sutherland, L. M., Norris, C. A., & Soloway, E. ,2012).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
מורים בארה"ב נוקטים בדרכים יצירתיות על מנת להניע תלמידים בבית ספר יסודי ובחט"ב לקרוא ספרים . אחת הדרכים היצירתיות עליה דווח לאחרונה היא שימוש בתוכנה המאפשרת לתלמידים ליצור מצרף תמונות ( קולאג') הקשורות ליצירה הספרותית אותה קראו לאחרונה. התוכנה בה נעשה שימוש עבור תלמידים הקוראים ספרים היא PicMonkey’s Collage tool והיא מסוגלת להניע תלמידים להמחיש את חווית הקריאה שלהם באמצעים ויזואליים .
-
לינק
בכינוס ISTE (הכינוס המקיף ביותר והחשוב ביותר ליישומי תקשוב בחינוך ) שנערך ביוני 2012 בסאן דייגו בארה"ב עלה הנושא של שימוש במכלולי תוצרים דיגיטאליים (eFolios ) באינטרנט כאמצעי לתיעוד ההתקדמות האמיתית של תלמידים בבתי הספר בארה"ב. ה- eFolio מייצג גישה אחרת ואותנטית שנועדה לאפשר הערכה ארוכת טווח של תלמידים מעבר למבחני ההישגים הסטנדרטיים . המרצים והחוקרים שדיברו על חשיבות eFolios הדגישו כי בתי ספר צריכים לנקוט מדיניות שתחייב את כל התלמידים להתחיל לצבור ולתעד עבודות ופרוייקטים מתוקשבים במעטפת אינטרנט משלהם .
-
תקציר
מטרת מחקר איכותי זה הייתה לגלות את הפוטנציאל הטמון בשימוש בסיפורים על מדענים שונים להרחבת התמונה הראשונית שתלמידים מקבלים על מדענים ופעילות מדעית. סיפורים על מדענים הבאים מרקע חברתי-תרבותי שונה, לדוגמה, יכולת פיסית, מין, מגדר, מוצא אתני, הוצגו לתלמידי כיתה י"א במשך 15 שבועות ברציפות ( Sharkawy, A) .
-
לינק
ד"ר פליק מציג טכניקות להתמודדות עם אי היענות, חוסר קשב, קשיי זיכרון, הפרעת שליטה בדחפים ותוקפנות באמצעות חיזוק התקשורת, ההעצמת המשפחה ושיפור האווירה הכללית, והדרכה במקום הכוונה של התנהגות המתבגר. השיטות כוללות חוזים התנהגותיים, תכניות ענישה התנהגותית, פרסים ועונשים וקווים מנחים לשינוי כללים וציפיות. זהו אחד הספרים המועילים והמקיפים ביותר להבנת הפרעת חוסר קשב והטיפול בה.( פליק, ג’ראד ל. ) .
-
לינק
בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. למעשה, בעידן הדיגיטאלי בכלל ובמרחב המקוון בפרט, אין כל אפשרות מעשית לשים גבולות ברורים כפי שנהוג אולי לחשוב, בין שירותים נטולי פרסומות לבין שירותים עם פרסומות מסחריות שאינן מאושרות, והאפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי ( אברום רותם ועידית אבני ).
-
לינק
בלימודי מוט"ב נדרש התלמיד להציג משימות אשר עוסקות במיומנויות שונות כחלק מתהליך הלמידה. חלק מהמשימות שהתלמיד מבצע הן אישיות וחלקן קבוצתיות. תהליך למידה משמעותי הינו תהליך של שיח בין המורה לתלמיד. בכנס מוט"ב 2012 הציגה ורד אביטל את דרך העבודה והציגה דוגמאות למשימות שהתלמידים מגישים לבדיקה ואת שיח שנוצר בינה לבין התלמידים. חשוב ביותר להדגיש ולחזק את החלקים הטובים בעבודתו של התלמיד ( ורד אביטל).
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין