תוכנית חדשה של משרד החינוך ומכללת לוינסקי תכשיר לעבודה כגננים וגננות בגני הילדים. סטודנטים מצטיינים, בעלי ציון פסיכומטרי של 630 ומעלה. בתמורה הסטודנטים יהיו זכאים למלגת לימודים חינם ו"דמי כיס" בסך 5,000 שקלים. בנוסף הלימודים יתנהלו במסגרת מקוצרת ויימשכו שלוש שנים בלבד ולא ארבע שנים כפי שמקובל כיום. בכיתת המצוינות, שתפתח בשנת הלימודים הקרובה, ילמדו בשלב הראשון כפיילוט כ-30 סטודנטים. בהמשך מקווים במשרד החינוך להרחיב את התוכנית, במטרה לבנות סגל איכותי של גננים וגננות שיעבדו בכל רחבי הארץ. אגב, עד כה תנאי הקבלה להכשרת גננות כללו תעודת בגרות בלבד. פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, הסבירה כי מדובר במהפכה שמטרתה לשים דגש על הכשרת הגננות לכל ילדי הגיל הרך – גילאי 0-6. "מחקרים בינלאומיים רבים מוכיחים כי על כל השקעה של דולר בגיל הרך, מרוויחים עשרה דולרים בגילאי הבגרות. בעזרת עבודה נכונה ניתן להטמיע בילדים הרגלי סקרנות וחשיבה, שמסייעים להם מאוד בהמשך לימודיהם".

מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות. ממצאי המחקר העלו כי מרבית הבוגרים עוסקים בהוראה, רובם בבתי ספר דמוקרטיים או בבתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי. על פי פרסומי הלמ"ס (2008), 56.9% מכלל מסיימי המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל משתלבים בהוראה. על רקע נתון זה, ניתן לראות את ההשתלבות בהוראה של מסיימי התכנית הדמוקרטית (כאמור, 70% מהנבדקים) כמוצלחת, לפחות באופן יחסי. ממצא נוסף העלה כי הבוגרים דיווחו שתפיסותיהם ביחס לחינוך הדמוקרטי ולאופן יישומו קשורות קשר חיובי להתנסות ב"חממה לטיפוח היזמות". השפעתה של ה"חממה" על הבוגר איננה מסתכמת בתקופת ההכשרה בתכנית, אלא ניכרת גם בעבודתו ובחייו האישיים לאחר סיום התכנית. מרבית הבוגרים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם סביבתם כתנאי הכרחי להצלחת קידום יישומו של החינוך הדמוקרטי. יתר על כן, הממצאים העלו כי הצלחה בשיתופי פעולה שכאלה מנבאת את תחושת המימוש העצמי של הבוגרים ואת מידת אהבתם לעבודה ( הס, איתי).

המאמר עוקב אחר ההיסטוריה של תהליך PRIME – A Process for Remediating Identified Marginal Education Candidates משנת 1996. הפילוסופיה של התהליך לא השתנתה מאז תחילתה של המערכת. הפרוצדורה מזהה פרטים שעשויים להיות בסיכון להשלמה מוצלחת של פרחי ההוראה בתכניות ההכשרה או שעשויים לפתח תכונות אופי העשויות להוביל לנשירה מהירה ממקצוע ההוראה. המודל מספק מערכת תמיכה כדי לסייע להם בקבלת החלטות ובמעבר מהאוניברסיטה לעולם העבודה בחינוך ובהוראה. המועמדים הראשונים עוברים הנחיה בתהליך של חמש רמות של התנסות הנעות ממסגרת של התנסות בהוראה בכיתה באוניברסיטה ועד להוראה בכיתה בבית הספר, כאשר כל התנסות משמשת כדי לחדד את המיומנויות שלהם לקבלת החלטות יצירתית לאורך הדרך ( RILEY GENA, NOTAR CHARLES, OWENS LYNETTA, HARPER CYNTHIA).

בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.

תוכנית חות"ם הינה תוכנית ייחודית שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. מדובר בתוכנית לגיוס סטודנטים מצטיינים להוראה תוך הכשרתם בתוכנית ייחודית. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב וזכתה שם להצלחה רבה, והופעלה מאז במספר רב של מדינות. לראשונה מצטרפת גם ישראל לתוכנית זו. הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה זכתה במהלך חודש מאי 2010 במכרז של הג'וינט ותוכנית חותם להפעלתה. במסגרת התוכנית יוכשרו במהלך סמסטר קיץ באוניברסיטת חיפה תוך לימודי פנימייה אינטנסיביים שבעים סטודנטיות וסטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות בישראל, אשר עברו שלבי מיון נרחבים ואשר שובצו לעבודה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ כבר בספטמבר הקרוב.

מכללת סמינר הקיבוצים מציעה מסלול ייחודי ומרתק להתמחות באמצעים חזותיים ופיתוחם. תכנית הלימודים מיועדת לאנשי מקצוע המעוניינים ברכישת מיומנויות לקידום רמת השימוש באמצעים חזותיים ופיתוחם, הן בסביבות ההוראה שלהם והן בסביבות ההוראה של המוסד החינוכי בו הם פועלים. במהלך הלימודים רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי ותובנות ביחס להיבטי השפה החזותית ומפתחים רגישות חזותית ויכולת לעשות שימוש מושכל וביקורתי בשפה זו למטרות חינוך והוראה. כמו כן, במהלך הלימודים מעמיקים הסטודנטים את היכרותם עם אפשרויות השימוש באמצעי המחשה ובעזרים חזותיים לצורכי הוראה – למידה בתחומי היצירה החזותית, משכללים מיומנויות התנסות בשימוש בהם ומתנסים ביצירה חזותית הנשענת על מחקר. ראש ומרכזת התכנית: ד"ר מלכה בן-פשט ( ד"ר בן-פשט הנה אחת המומחיות המובילות בארץ לנושאים חזותיים ולאמנויות ).