ראיון עם ד"ר אהרון זיידנברג בגיליון "הד החינוך" מדצמבר 2009. אחרי 23 שנים בתפקיד מנהל מכללת בית ברל שלפניהן ובמהלכן הכשיר מורים באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, מגבש ד"ר אהרון זיידנברג תכנית מרחיקת לכת לארגון מחדש של הכשרת המורים בישראל. ד"ר זיידנברג מציע להפוך את הכשרת המורים לתואר שני. במקום הכשרה של ארבע שנים לתואר ראשון , הוא מציע שנתיים הכשרה לתואר שני. יש כיום מסה של צעירים בגיל 26-27 שלמדו היסטוריה, סוציולוגיה , ספרות, אמנות, פילוסופיה ועוד. מוצע לנצל את התהליך החברתי הזה לטובת ההוראה. מוצע לגייס אותם להוראה ולאפשר להם ללמוד לתואר שני. כך יהפכו כל בוגרי מדעי הרוח והחברה למאגר פוטנציאלי של עובדי חינוך. תהליך זה צריך להיעשות על ידי העברת לימודי ההכשרה להוראה לרמת תואר שני, או לפחות ללימודים פוסט-ב"א. התוכניות הללו יוכלו להתקיים באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך.

מכון חפ"ן הוקם בשנת 1975-6 ע"י הפרופסורים משה כספי, צבי לם ז"ל ויוסף באשי ז"ל, ונוהל שבע שנים ע"י פרופ' כספי כמכון עצמאי , במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. הלימודים במכון חפ"ן, הקיים מזה 20 שנה, במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים , מיועדים לאקדמאים המעוניינים להניע שינוי בתוכם ובמערכת החינוך. הנחת היסוד היא כי קודם לכל על המורה להיות אדם מתבנה ומתפתח כל העת. הדרך אותה הם מציעים כרוכה בנכונות להיפתח ולעבור תהליכי שינוי פנימיים – אישיים , באכפתיות ושיתוף פעולה , בגמישות פנימית וביכולת להתפנות לשנה של למידה אינטנסיבית. תכונות נוספות חשובות הן: סקרנות , אהבת למידה , מעורבות חברתית ,יצירתיות ועוד.

מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .

כ-1,200 מוסדות בארה"ב נותנים תואר בחינוך לגיל הרך, אך מחקרים אחרונים מציבים סימני שאלה על כוחם של הקשרים בין בוגרי התוכניות לבין היתרונות להתפתחות הילד וללמידה. עם זאת המיקוד המחקרי בהערכת איכות התוכניות הללו דל. מחקר אקספלורטיבי זה כוון לתת מידע תיאורי המתייחס לתפיסות של מובילי תוכניות את מאמצי השיפור שהם עושים, אתגרים ומקורות תמיכה. החוקרים בחנו את איכות התוכנית מנקודות המבט של חברי הסגל מובילי התוכנית ( 250 אנשים מ- 250 תוכניות במסגרות השכלה גבוהה), שהתייחסו לסדרי העדיפויות הקיימים בה ולגורמים שעשויים לקדם או לעכב מאמצים לשיפור איכות התוכנית ( Hyson, M., Tomlinson, H.B., & Morris, C).

במכללת סמינר הקיבוצים פועלת תכנית מיוחדת להכשרת סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים זו השנה ה11. מכללה זו היא המוסד הראשון להכשרת מורים שפתח את שעריו לתכנית ייחודית לטיפוח סטודנטים מצטיינים. בבסיס הרעיון שהנחה את הוגי התכנית, ואשר מנחה גם היום את האנשים העוסקים בה, קיימת האמונה כי ההשקעה באיתורם ובהכשרתם של סטודנטים בעלי כישורים אקדמיים גבוהים תעלה את קרנו של מקצוע ההוראה. התכנית תמשוך את המצטיינים, ובכך תקדם את המאמץ להפוך את מקצוע ההוראה למוערך יותר ולמבוקש יותר, בבחינת "הטובים להוראה", כראוי לתחום כה חשוב בחברה מתקדמת. את תכנית המצטיינים במכללה מלווה מיום הקמתה מחקר מעקב רב-שנתי , העוקב אחר פנים שונים ומגוונים של התכנית. המאמר הנוכחי מציג ממצאים הנוגעים להישגים הלימודיים של הסטודנטים המשתתפים בתכנית ולעמדותיהם ביחס ללימודים ( ציפי ליבמן. גילה זליקוביץ).

המחקר הנוכחי בדק את הגדרת מאפייני המורה המצוין בתכניות ההכשרה לסטודנטים מצוינים, ומה הם הדרכים הננקטות כדי להכשיר מורה מצוין המוגדר לפי מאפיינים אלה. המדגם כלל תכניות לימודים ייחודיות בשלוש מכללות: נבחרו שלוש מכללות שונות ככל האפשר: האחת ערבית בצפון (המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה), השנייה דתית לאומית (המכללה האקדמית הדתית לחינוך, מורשת יעקב – רחובות) והשלישית חילונית במרכז הארץ (המכללה האקדמית לחינוך, בית ברל). בכל אחת מהמכללות נבחנה תכנית הלימודים הייחודית של הסטודנטים המצוינים, שהיא כאמור כ20% – 25% מכלל שעות ההכשרה של הסטודנט במכללה עד תום לימודיו ( רמה קלויר. נחום כהן) .

הספר הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך מלווה את תהליך התפתחותה של תכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מאז הקמתה בתשנ"ט לאורך שמונה שנותיה הראשונות. בששת שעריו נחקרת התכנית על פניה השונות. חקר התכנית, שנעשה על ידי רבים משותפיה, נוגע במאפייניה של תכנית ייחודית זו וגם מעמיק בסוגיות מורכבות העומדות בבסיסה: האם וכיציד ניתן להכשיר סטודנטים "נבחרים" להיות מורים מצוינים ומנהיגים חינוכיים? מדוע דווקא אלה ולא אחרים יזכו להכשרה מיוחדת? מה הקשיים העומדים בפני תכנית שפניה אל טיפוח המצוינות של מורים ושל תלמידים? כיצד מתמודדות התכניות במכללות השונות עם קשיים אלה? מהם פירותיו של הטיפוח, ומהם מחיריו? (עורכים: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד ).

המאמר הנוכחי מתאר מחקר רב-שנתי מעניין בארה"ב שליווה את ההכשרה של פרחי הוראה בארה"ב לקראת הכנתם להוראה של תלמידים בעלי קשיי למידה/בעיות התנהגות. המחקר נערך בו-זמנית בכמה אוניברסיטאות בארה"ב שבהם הוכשרו הסטודנטים להוראה באמצעות מערכת חקר מקרים ממוחשבת במולטימדיה לקראת התמודדות עם תלמידים בעלי קשיי תפקוד/בעיות התנהגות. המחקר ליווה 251 סטודנטים להוראה בחמש אוניברסיטאות אמריקאיות שנחשפו לחקרי מקרים מתועדים ומצולמים בוידאו. המחקר המשולב ( איכותני וכמותי) בדק היבטים של שיטת ההעברה הטכנולוגית , התכנים, ההתנסות של פרחי ההוראה בעקבות הצגת המקרה , דרכי ההוראה והדיונים המתועדים באינטרנט בעקבות החשיפה לחקר המקרים המצולמים של אירועי הלמידה בבתי הספר. ממצאי המחקר הוצגו בצורת מפות נושאיות המראות קשרים בין משתנים שונים .

המאמר עוסק בנושא המצוי בוויכוח ודיון נוקבים בדבר הדרך הטובה/הנכונה להכשיר מורים כך שיביאו לשיפור הישגי התלמידים. יש הטוענים שהקלה בתנאי הכניסה להוראה חיונית למשיכת מועמדים ברמה גבוהה, ואחרים – שהשקעה בהכשרת מורים איכותיים תשרת טוב יותר את התלמידים. גם בין אלה הנוקטים בגישה האחרונה, יש הבדלים. הרוב מסכימים, עם זאת, שחסר בסיס מחקרי מוצק להבנת הדרך שבה יש להכשיר מורים שיעמדו באתגרים שמציבים בתי הספר העירוניים. העדר עדויות יוצר הזדמנויות להעלאת פוטנציאל עצום של "פתרונות" בדבר הכשרת המורה ומעט – בדבר דרכי הערכתם. מחקר זה מהווה צעד ראשון בפיתוח עדויות שיהוו בסיס לוויכוחים כהללו, תוך מבט מעמיק בדרכים שבהן מכשירים מורים ובהשתמעויותיהם ללמידת תלמידים ( Boyd, D., Grossman, P., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J ).

לא מעט נכתב בשנים האחרונות על חשיבות התלקיט הממוחשב בהכשרת מורים, אך מעט מחקרים בדקו את סוגיית היישום בראייה מערכתית. המחקר הנוכחי מנסה למלא את הפער בתחום חשוב זה בהכשרת המורים ובדק בצורה יסודית את היתרונות והעלויות של יישום תלקיט אלקטרוני בתחומי הכשרת המורים בארה"ב. במסגרת המחקר נבדקו היבטים ארגוניים, מערכתיים, כלכליים ומקצועיים של יישום התלקיט האלקטרוני ב-6 תוכניות שונות להכשרת מורים במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב. הקושי העיקרי שנמצא כמעט בכל תוכניות התלקיט הממוחשב הוא ההתמודדות עם עומס הזמן של מורי המורים ובמידה מסוימת גם ההעדר ההלימה לתפיסות העולם הפדגוגיות והצרכים של המרצים. שביעות הרצון של המרצים ומורי המורים משיטת התקליט הממוחשב היא בסופו של דבר פועל יוצא מתפיסת העולם הפדגוגית שלהם לגבי מרכזיותם של הסטודנטים להוראה בתהליכי ההכשרה וגם מנכונותם לוותר על סגנון הוראה כזה או אחר לטובת השגת יעדים כוללים של תוכניות חדשניות בהכשרת מורים. אין ספק כי תוכניות חדשניות מתנגשות לעתים עם החופש האקדמאי של המרצים , אך בראייה כוללת תוכניות חדשניות כגון תלקיט ממוחשב תורמים לא מעט להכשרת המורים ולמורים לעתיד (Neal Strudler and Keith Wetzel ).

נוכח ההתעניינות במערכת החינוך בפינלנד והישגיה במבחנים בינלאומיים החלו גורמים שונים בארץ ובעולם להתעניין גם במערכת הכשרת המורים בפינלנד אשר ללא ספק שותפה להצלחות של בתי הספר והתלמידים בפינלנד. המאמר הנוכחי חושף טפח מתפיסות היסוד וערכי היסוד של מערכת הכשרת המורים בפינלנד בעיקר באמצעות בדיקת עמדות הסטודנטים להוראה שם והתייחסותם לתפיסת היסוד המאפיינת את הכשרת המורים מבוססת המחקר בפינלנד (Research-based approach). המאמר מציג סקר מקוון שנערך בקרב סטודנטים להוראה בפינלנד הנחשפים לשיטות הוראה מבוססות מחקר והתנסויות מבוססות מחקר שהן יסוד מאחד של תוכניות רבות שם . הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה בפינלנד הלומדים תוך כדי עבודה בפועל מושפעים רבות מהגישות הפדגוגיות מבוססות המחקר להן הם נחשפים במהלך לימודיהם והכשרתם בפועל (, et alJyrhama,-Riitta ).

האוסטרלים פיתחו מסלול הכשרה חדש וייחודי להכשרת מורים לבתי ספר הנמצאים בשכונות מצוקה ובאזורי מצוקה. האוסטרלים הגיעו למסקנה כי פרחי ההוראה המתכשרים בתוכניות ההכשרה הרגילות אינם מצוידים להתמודד עם אוכלוסיות התלמידים וההורים בבתי ספר באזורי מצוקה ואוכלוסיות סוציו-אקונומיות בעיתיות. הנשירה של מורים רגילים מבתי ספר אלו היא גבוהה ועל כן יזמה מחלקת החינוך של New South Wales עם אוניברסיטת University of Western Sydney (UWS) מסלול הכשרה יעודי להכשרת מורים לבתי ספר באזורי מצוקה. תכנית Classmates מכשירה את פרחי ההוראה להתמודד עם קשיי אוכלוסיות תלמידים הטרוגניות ודרכי הוראה מותאמות לכך ( Tania Ferfolja ).