לאחרונה התפתחו כמה וכמה כלי עזר יעילים באינטרנט המסוגלים לסייע לנו רבות ביצירת מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות שיתופיות באינטרנט, לצוותי עבודה, לצוותי פיתוח ולצוותי פרויקט משותפים של סטודנטים או מורים. ליזי כהן, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן וחברת ועדת המקצוע באגף תוכניות לימודים (מדעי המידע) ממליצה במיוחד על כלי עזר חדשני רב-שפות בשם Mindomo. מדובר בתוכנה המאפשר ליצור מפה מושגית או נושאית לצורך סיעור מוחין או ארגון קווי מיתאר של סקירה או מאמר. השימוש בתוכנת MINDOMO הוא חינם והיא מאפשרת לצוות מרוחק ומבוזר לבנות ביחד באינטרנט מפה מושגית או נושאית על כל החלוקה לענפי משנה וקשרים ביניהם. החידוש של התוכנה הוא האפשרות לנהל, לשנות ולעדכן את המפה המושגית ע"י צוות פרויקט באמצעות דפדפן רגיל באינטרנט.

הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)

בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.

בלמידה מבוססת על בעיות, המורה פועל כעין מדריך ומכוון, יותר מאשר מקור ל"פתרונות". למידה מבוססת על פתרון בעיות דורשת לבצע פתרון בעיות וחשיבה ביקורתית. הסקירה הנוכחית מציגה את האסטרטגיה של למידה מאותגרת בעיות (PBL) מנקודת המבט של הלומד. כלומר, מדובר על תדריך ללומד כיצד לבצע הלכה למעשה הליכי למידה עצמאיים ולהתמודד עם שיטת למידה מאותגרת בעיות. למידה מאותגרת בעיות מתאימה ללומדים מבוגרים ולסטודנטים במכללות, אך מחייבת הכנה מראש של הלומדים לשינוי המורכב המצופה מהם. תדריך זה יש בו כדי לסייע למרצים ולמורי מורים הנערכים לשלב למידה מאותגרת בעיות בכיתה או בקורס.

תכנית זו מיועדת לכיתות בבתי ספר רגילים, במטרה לשפר הרגלי למידה של כלל התלמידים, ומסייעת למורה לייעל את התמיכה המחזקת בהרגלים אלה. התכנית מופעלת בהצלחה במספר כיתות בבתי ספר יסודיים בפתח תקווה. • דגל נודד מוצב על שולחן של תלמיד/ה שתפקודו/ה גבוה ביותר בזמן נתון בשיעור. • הדגל מועבר על ידי המורה כל מספר דקות לתלמיד/ה המבצע/ת את כל הנדרש והתנהגותו/ה ללא רבב. • תלמיד שהדגל מוצב על שולחנו לזמן העולה על דקה, מסמן ?-ליד שמו בלוח המיועד לכך.יתרונות התכנית: נוחה להפעלה בכיתות גדולות; מגבירה תנועת המורה בכתה; מגבירה מוטיבציה ללמידה (VI).

לצערנו הרב, בחיי בית הספר מורים מעריכים את תלמידיהם לא אחת כטובים או רעים, כמתאימים או בלתי מתאימים, כמוכשרים או בלתי מוכשרים – לא בהתאם לאישיותם, אלא לפי ציוניהם. הם מוערכים לא כבני אדם, אלא כבעלי ציון זה או אחר. מאמר זה מבקש להציג מערכת שונה לחלוטין של יחסים בין מורים לתלמידים. מערכת של יחסים אישיים, שבה המורה פונה אל תלמידיו כבן שיח אל בני שיחו. מערכת יחסים שמושתתת על שלושה מודלים משלימים של דו-שיח: דו-שיח שוויוני, דו-שיח גישורי ודו-שיח ביקורתי. שלושת הדגמים של הדו-שיח שנבחנו הם, כפי שניתן לראות, קשורים זה בזה ומשלימים זה את זה. הדרך הטובה ביותר לממש אותם בכיתה היא למידה שיתופית, הווה אומר תהליך למידה דמוקרטי המתבצע בקבוצות קטנות תוך כדי יחסי גומלין והידברות בין הלומדים לבין עצמם ( אבינון, יוסף).

תמיד נראה לנו יותר מעניין ללמוד תוך כדי תנועה, ועכשיו אנו מתחילים להבין גם מדוע? באוניברסיטת רוצ'סטר הראו החוקרים שתלמידים שלמדו אלגברה עם מחוות ידיים זכרו את החומר הנלמד אחרי 3 שבועות פי 3 יותר מאשר תלמידים שלמדו את החומר רק באמצעות דיבור. מעניין שבחקר ההתנהגות אכן הראו שמחוות ידיים קשורות עם העברת מסרים מתוחכמת יותר מאשר למשל הבעות פנים.

המחקר האיכותני הנוכחי בדק את המעורבות של צוותי מורים בתכנון וגיבוש תוכניות לימוד בית- ספריות בכמה וכמה בתי ספר שם. הממצאים נאספו על ידי ראיונות מובנים למחצה וגם על ידי תיעוד בצילום וידאו של התמודדות המורים והשתלבותם בצוותי הפיתוח. ממצאי המחקר מלמדים כי התהליך של התכנון המשולב (PER mode) מעצים את ההתפתחות המקצועית של המורים המעורבים בתהליך. עם זאת, סבורים, המחברים, כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבדוק האם יכולים המורים להתמודד עם המורכבות הרבה הכרוכה בתכנון בית-ספרי (Edmond Hau-Fai Law; Maurice Galton; Sally Wai-Yan Wan)