ניהול מידע אישי הוא פעילות מרכזית בתהליך הלמידה, במהלכו תלמידים בוחרים, שומרים, מעריכים, ממיינים ומאחזרים פריטי מידע, הקשוריםלנושאים אותם הם לומדים. מחקרים קודמים מעלים את הצורך לבחון ניהול מידע אישי בהקשר של משימות למידה, אך עדיין מעטים המחקרים שבדקו זאתבאופן אמפירי. מטרת מחקר החלוץ היא לבדוק את הסוגיות המרכזיות העולות מניהולו של מרחב מידע אישי בתהליך הלמידה. המאמר מציג ממצאיםראשונים אודות ההיבטים הפונקציונאליים, הקוגניטיביים והאפקטיביים של ניהול מרחב מידע אישי בהקשר של למידה, סגנונות שונים לניהול מידע אישישל תלמידים במהלך משימות למידה, זיקות בין משימות למידה שונות לניהול מידע אישי, והבדלים בניהול מידע אישי בין תלמידי תיכון לבין סטודנטיםבאוניברסיטה. כמו כן, מוצגת מסגרת מושגית בעקבות המבוססת על ממצאים אלו ומתארת את הזיקות בין מאפייני הלומד ומאפייני סביבת הלמידה לביןמאפיינים שונים בניהול מידע אישי. המסגרת המושגית תשמש במחקר ההמשך ( נחמיאס, רפי, יפה-הרדוף, שרון).

מאמר זה מציג מבט רחב על פורטפוליו אלקטרוני במטרה להבין את ערכו של הכלי הטכנולוגי הזה ומדוע מחנכים ומרצים להוטים כל כך להשתמש בו בעבודתם. הכותב מפרט סיבות מעשיות רבות לשימוש הרווח בכלי זה ולרצון להרחיבו עוד יותר. בראש הרשימה נמצאת המגמה להפוך את הלמידה לממוקדת יותר בלומד. אבל לדעת הכותב חשוב לבחון תופעה זו ברמה המושגית, שכן לדעתו הפורטפוליו הוא בעיקרו שיטה לשיפור הלמידה המתאימה לעידן הדיגיטלי ( Trent Batson ) .

המחקר הנוכחי השווה בין תפיסת הלמידה של מורים שנערכה בשתי סביבות למידה פורמאליות ואַ-פורמאליות ובאמצעות שני סוגי תקשורת: מקוונת ופנים אל פנים ,פא"פ ובדק כיצד משפיעה האינטראקציה בין סביבת הלמידה וסוג הלמידה על תפיסת הלמידה. מורים המלמדים בבית ספר יסודיים העריכו את תפיסת הלמידה שלהם בסביבה מקוונת (השתלמות מורים מקוונת, פורום מורים) ובסביבת פנים אל פנים (השתלמות מורים או חדר מורים) באמצעות שאלון מקוון או שאלון" נייר ועיפרון" . נמצא אפקט עיקרי לפורמאליות: תפיסת הלמידה בסביבת הלמידה הפורמאלית, בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט החברתי גבוהה יותר מאשר בסביבת הלמידה האַ-פורמאלית . כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג התקשורת: תקשורת מקוונת הביאה לתפיסת למידה קוגניטיבית גבוהה יותר והביאה לרגשות חיוביים יותר מאשר תקשורת פא"פ . נמצאה השפעה משולבת של שני המשתנים על מרכיבי תפיסת הלמידה במרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והרגשיים שליליים. בנוסף, נמצאו מתאמים חיוביים גם בין מידת ההשתתפות לבין מרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והחברתיים של תפיסת הלמידה . בעקבות זאת מציעים המחברים מודל המסביר את אפקט ההשתתפות כמשתנה מתווך מדכא. לפי מודל זה, מעבר להשפעה ישירה של סביבת למידה (פורמאלית לעומת אַ –פורמאלית) וסוג התקשורת (מקוונת לעומת פא"פ ) על תפיסת הלמידה, הן משפיעות גם על מידת ההשתתפות אשר אף היא בתורה משפיעה על תפיסת למידה ( אבנר כספיאריאלה לונברג).

מטרת המחקר הינה להשוות בין מאפיינים של למידה מתוקשבת – בבית לעומת בכיתה. לצורך מטרה זו, כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים תועדו בקובצי יומן, ונותחו באמצעות שיטות של כריית נתונים ברשת. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהלמידה המתוקשבת מתרחשת הן בכיתה והן בבית, ומכאן ניתן להסיק כי הרחבה של גבולות הזמן והמקום של הלמידה וכן יצירת רצף של למידה כיתה-בית ניתנות להשגה. אף-על-פי-כן, הממצאים מצביעים גם על הבדלים בין הלמידה בכיתה לעומת הלמידה בבית: התלמידים נוטים להקדיש זמן רב יותר ללמידה בבית, 30% יותר מאשר ללמידה בכיתה. כמו כן, קצב הלמידה שלהם בבית איטי יותר והביצועים שלהם טובים יותר (יש להם פחות תשובות שגויות). עוד נמצאו במחקר הבדלים בהתנהגויות למידה בין גילאים שונים, בכיתה ובבית, בהיבטים של משך זמן הלמידה, כמות המשימות שבוצעו וכמות התשובות השגויות ( רחל מינץ ,רפי נחמיאס, משה לייבה, גלית בן-צדוק).

אחת הסוגיות שגורמות מחלוקת בתחומי הפיתוח של תקשוב החינוכי היא האפקטיביות של משחקי וידאו ומשחקי מחשב חינוכיים על למידה. בשנתיים האחרונות נשמעים יותר ויותר טיעונים של מומחי תקשוב כי משחקי מחשב חינוכיים יש בהם כדי להעמיק את התהליכים הקוגניטיביים בלמידה , אך דעות אלו מתקבלות לעתים בהסתייגות ע"י מורים ואנשי חינוך הטוענים כי עידן משחקי המחשב החינוכיים לא שייך לגבולות ביה"ס. לאחרונה פורסם ב Massachusetts Institute of Technology (MIT) דו"ח מחקר חדש אשר מחזק את עמדתם של המצדדים בפיתוח משחקי מחשב חינוכיים ללמידה פעילה בביה"ס. עפ"י הדו"ח , כאשר מפתחים בצורה נכונה את המשחקים הלימודיים המתוקשבים ובזיקה לתוכנית הלימודים יכולים התלמידים להבין טוב יותר תהליכים ותכנים הנרכשים במסגרת תוכנית הלימודים. משחקים חינוכיים בהם הושקעה חשיבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על מסע השיווק החדש של חברת "עת-הדעת" בטלוויזיה ובעיתונות. בתוכנית אולפן שישי של ערוץ 2 הוקרנה בלילה תוכנית שהוקדשה ללמידה אישית באמצעות מחשבים ניידים. הכתבתה עסקה בחברת "עת הדעת", שמפתחת לומדות ללמודים בכיתות ה' ו' בשני מקצועות ליבה: עברית ומתמטיקה וכן באנגלית. "אני מוכרחה לומר שאינני מכירה את הלומדות לעומקן ולא את החברה. אבל ממה שראיתי והבנתי הלומדות משמשות בעיקר לתרגול אישי, בקצב ההתקדמות של התלמיד. התלמיד מקבל משוב אישי מהלומדה על הצלחותיו ( וכשלונותיו) וגם המורה יכולה לעקוב אחרי כל פעילות למודית שהתלמיד עושה. על פניו נראה לי שהלומדות הללו הן מעין "מכונות למידה" המאפשרות לתלמיד לתרגל ולהצליח." יחד עם זאת , מומחי תקשוב אחרים המכירים מקרוב את מערכת עת-הדעת ( ראה למטה הערה של טובה מיטלמן-בונה) רואים בחיוב, מבחינה פדגוגית, את תרומת מערכת עת הדעת על הלמידה בכיתה וסבורים כי מדובר בהחלט בפריצת דרך.

חברת הסטארט-אפ הישראלית "עת הדעת" מפתחת מערכת למידה מתוקשבת שמטרתה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. החברה, שמקפידה לשמור את פעילותה בחשאי, מפתחת מערכת ללימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת, אך גם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו. בעתיד, מקווים בחברה, גם שיעורי הבית יבוצעו באמצעות המערכת. המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת. התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך לא חסרות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים.