-
תקציר
במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).
-
לינק
עמי סלנט ליקט וסיכם מחקרים מעודכנים בחינוך ובפסיכולוגיה המוכיחים כי הכתיבה בכתב יד חשובה לאין ערוך להתפתחות קוגניטיבית של ילדים ולומדים מאשר כתיבה דיגיטלית. כתיבה בכתב יד אינה מיומנות מוטורית אלא מיומנות קוגניטיבית. ילדים בביה"ס וסטודנטים הכותבים בכתב יד מעוררים את האזורים הקוגניטיביים במוח המטפחים תכנון וחשיבה והתוצאה היא התפתחות טובה של השפה והחשיבה של הלומדים, אם בביה"ס או באוניברסיטה (עמי סלנט).
-
סיכום
למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).
-
לינק
-
לינק
רותי סלומון מפרסמת סקירה מעניינת העוסקת בפלטפורמות המוּדֶל (Moodle) וה-אֶדֶקְס (EdX): "שתיהן מערכות LMS: מערכות לניהול תהליכי למידה מקוונים. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים. שתיהן מבוססות קוד פתוח: המושג קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת" (רותי סלומון).
-
סיכום
-
תקציר
המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).
-
לינק
הספר מציע דיון באתגר שמהפכת המידע מציבה בפני מערכת החינוך. בית הספר עוסק בידע ובלמידה, אך לעתים רחוקות מתקיים בין כתליו דיון המתייחס למהות הידע, לצורת ארגונו ולקשר שבין אלה לבין תהליך הלמידה. מהפכת המידע של ימינו מחייבת התמודדות מחודשת עם סוגיות אלה, ומעלה את השאלה אם ניתן כיום להציע רציונל בר-הצדקה לתכנית הלימודית הבית-ספרית, לצורת ארגון הידע בה ולתהליכי ההוראה למידה שהיא טומנת בחובה. במוקד הספר חמישה מאמרים העוסקים במושגים מידע, ידע ודעת ובהשלכותיהם על כישורי חשיבה, על החינוך למשמעות, על הפליאה ועל הדמיון. שניים מהמאמרים עוסקים במחשבתם של הפילוסופים דלז וגואטרי ומישל סר ובוחנים את השלכות הגותם. על כל אחד מהמאמרים מגיבים שני אנשי חינוך נוספים (שלמה בק).
-
לינק
ג'יי הורוויץ עורך השוואה מרתקת בין קורסי המוּק לבין מפעל חינוכי אשר התנהל בארה"ב לפני כמאה שנים: "לא פעם אני קובל בדפים האלה על העדר הראייה ההיסטורית של התקשוב החינוכי ועל כך שכל יזם חושב שהוא ישחרר את החינוך מתרדמת מתמשכת וימציא את החינוך מחדש. אבל אין זה אומר שאני בקיא מספיק בהיסטוריה של החינוך. גם לי יש המון שאני יכול, וצריך, ללמוד. ולפעמים הלמידה הזאת חושפת אותי לפנינים בלתי-צפויות. כך קרה כאשר קראתי בבלוג Hybrid Pedagogy מאמרון של קית ברנן: The Victorian MOOC. ברנן מביא את הסיפור של ה-Society to Encourage Studies at Home, פרויקט לימודי/חינוכי שיזמו נשים מהאצולה של בוסטון בתקופה שההשכלה הגבוהה עדיין הייתה חסומה לנשים. בין השנים 1873-1897 פעילות האיגוד יצרו מערכת לימודית ענפה שאפשרה לנשים ללמוד במגוון רחב של תחומים" (ג'יי הורוויץ).
-
סיכום
מחקר מראה, שמתן משוב הוא אחת מאסטרטגיות ההוראה האפקטיביות ביותר לשיפור ביצועי תלמידים ולצמצום פערים בהישגים לימודיים. למרבה הצער, לא הרבה תלמידים מוכנים לקבל משוב. אחת הסיבות לכך היא נטייה סלקטיבית שיש לתלמידים, כמו לכולנו, לאתר משוב חיובי, שמשיא את הדימוי העצמי. כך, תלמידים יטו לדחות הערות שליליות. ממילא גם שני סוגים אלה של משוב אינם מיידעים את התלמיד באשר לפעולות שהם צריכים לעשות בעתיד. המאמר מציע שלוש דרכים לסייע למורים במתן משוב שייקלט על-ידי התלמידים (John Hattie, Douglas Fisher and Nancy Frey).
-
לינק
בשנת 2006, במסגרת ועידת TED, הרצה חוקר החינוך הנודע קן רובינסון על הנושא "איך בית הספר הורג את היצירתיות". בתוך זמן קצר הפכה ההרצאה לנצפית ביותר בתולדות TED, עם יותר מ־37 מיליון צפיות. בהרצאתו טען רובינסון שמערכת חינוך הממוקדת בהישגים וציונים מונעת ממרבית הילדים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. בבתי ספר יצירתיים חוזר רובינסון אל אותה הרצאה מפורסמת ומפרט את הפתרונות לבעיה שהציג בה: מה עלינו לעשות על מנת שכל ילד, בכל בית ספר, יוכל לגלות את הכישרונות והתשוקות החבויים בו ולהפיק מהם את המיטב (קן רובינסון ולו ארוניקה).
-
תקציר
במחקר זה המחברים בוחנים את הגורמים המובילים תכניות חינוכיות להשיג את תוצאותיהם, במקרה זה סיוע למשתתפים לשפר את הוראתם באמצעות הפיכה לאנשי מקצוע רפלקטיביים וממוקדים יותר בלמידה. בהשוואה לתוצאות מתכניות בעלות מטרות דומות עם ראיות מהתכנית הנוכחית, המחברים מצאו שלסביבה הפדגוגית של מורים יש תפקיד מכריע בהשפעה על מעבר הידע של התכנית להוראה של המשתתפים. סינתזה של תוצאות ממחקר זה ומתכניות אחרות מציעה שעירוב משתתפים במחקר פעולה יכול להיות דרך אפקטיבית לסייע להם להתגבר על מחסומים בהקשר הפדגוגי שלהם (Pleschova, Gabriela; McAlpine, Lynn, 2016).
-
לינק
-
לינק
בעקבות המלצת הקריאה של ג'יי הורוויץ', רותי סלומון מציעה בבלוג שלה תרגום לעברית למאמרון מאת פרופ' רוג'ר שאנק (Roger Schank): "אז גם אני קראתי את המאמרון של שאנק וכמו ג'יי לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, החלטתי לטובת העם והאומה לתרגם אותו (במילים שלי ולא באופן מדויק) ולשמוע מה לכם יש לומר.. מציינת מראש שלא הכל רלוונטי לנו (יש כאן קצת אמריקה), ולא עם הכל אני מסכימה.. אך בהחלט מסכימה עם רוח הדברים" (רותי סלומון).
-
מאמר מלא
כשאנחנו נכנסים למבנה או לחדר כלשהוא יש לו השפעה עלינו. לכולנו יש סביבות בנויות שאנו מרגישים בנוח להיות בהן וסביבות בנויות אחרות שקשה לנו לשהות בהן. זאת מאחר שעיצוב הסביבה יכול להעביר מסרים שונים ולהשפיע על התנהגותנו. לסביבה הפיזית יש השפעה מכרעת הן על תחושתנו במקום מסוים הן על אופן התפקוד והתפיסה האסתטית שלנו. כאשר סביבות למידה מעוצבות נכון (Landscape for Learning) הן תורמות הן לתלמידים הן למורים. כנגזרת מההשפעה הכללית של סביבת בית הספר על השוהים בה, גם עיצוב סביבת הכיתה הוא אלמנט חשוב, בפרט בגילים הצעירים בבית הספר היסודי. סביבת הכיתה היא מקום המשמש לא רק ללמידה אלא גם לגדילה ולהתפתחות, לאור זאת מן הראוי לשים לב לכלל מרכיביה כדי שיתרמו באופן מיטבי לשוהים בה (יעל מילוא שוסמן).
-
לינק
האם יש מישהו שמתנגד ללמידה מותאמת אישית (מה שמכנים באנגלית "personalized learning")? המונח זוכה למגוון פרשנויות, ולא כל מי שמשתמש בו מתכוון לאותו הדבר. יש מי שרואה בו גישה חינוכית שמאפשרת ללומד לכוון את הלמידה של עצמו בהתאם לרצונות ולהתעניינויות שלו, ואילו אחרים רואים בו בסך הכל דרך לגוון את ההוראה על מנת להבטיח שבסופו של דבר כל תלמיד יצליח להגיע לידע הנדרש ולאותם הישגים. חדירת התקשוב לתוך מגרש החינוך, והפרטניזציה (המילה "הפרטה" איננה נראית לי המילה המתאימה) שהתקשוב מאפשר, הביאו לכך שהגישה השנייה – דרכים "אישיות" לאותם הישגים – היא הרווחת היום (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
מחקר פורץ דרך הצליח לנבא את היכולת של אנשים לתת תשומת לב וקשב למשימה. הניבוי מתבסס על מיפוי סריקות מוח ובניית "פרופיל קשרים מוחיים" ממנו ניתן לדעת את עוצמת הריכוז והקשב שלהם. לטענת החוקרים, ניתן יהיה לפתח "מדד תשומת לב מוחי" לכל אחד מאיתנו, ולאפשר לנו ללמוד באופן מותאם יותר, על פי דפוסי הקשרים במוח שלנו (אתר חברת מתודיקה).
-
לינק
ג'יי הורוויץ ממליץ לנו בחום על קריאת מאמרון ביקורתי חדש של רוג'ר שאנק (Roger Schank): "רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק, אם כי לפעמים החריפות שלו מאפילה על הביקורת שלו… במאמרון הזה הוא מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו הוא השתתף" (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
עד היום, כל המנגנון על פיו עובד האלגוריתם של גוגל היה חסוי, אך כעת גוגל חושפת לראשונה את המנגנון המרכזי של האלגוריתם ה-RankBrain. ה-RankBrain הוא ״מנגנון החשיבה״ בתוך ה״בינה המלאכותית״ של גוגל, העוזר לפענח את תוצאות החיפוש שלנו. הבינה המלאכותית של גוגל, מתוכנתת בצורה כזו כך שהיא לומדת אותנו, ובונה הקשרים על סמך הלמידה שלה אותנו. יש להבהיר כי עדכון זה הוא לא הדרך בה גוגל מדרגת את תוצאות החיפוש, אלא רק עוד בורג בתוך הסך הכולל של מערכת האלגוריתמים שבה גוגל עושה שימוש על מנת לספק לגולש את התוצאה המדוייקת ביותר עבורו (עמי סלנט).
-
לינק
…קצב הלימודים באקדמיה הופך את חווית ההתחלה (של הלימודים או הסמסטר) מהתרגשות רבה לאתגר שרק הולך ומתגבר אם לא מבצעים את ההתאמות והפעולות הנדרשות…סביבת לימוד נכונה היא סביבת לימוד שיש בה אווירת לימודים. אווירת לימודים היא אווירה המעודדת ומאפשרת למידה, נותנת מקום לחשיבה, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת (רן שמשוני).
תהליכי למידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין