יש היום פעילות גדלה וגועשת של רשתות חברתיות וקהילות מתוקשבות בעולם באינטרנטי . לא כולם יצלחו את "גדות הנחל" ויגיעו לחוף מבטחים . לא מעטים מהם ידעכו . על כל רשת חברתית וקהילה מתוקשבת שנפתחת השנה יש גם אחת שדועכת כי חברי הקהילה מגלים פאסיביות בפעילויות ובתרומה שלהם לעדכונים ולתגובות. תופעה זו נכונה לתחומי התקשוב בחברות ובארגונים וגם לתחומי התקשוב החינוכי בפרט. אחת ההצעות שהועלו בארה"ב להתמודדות עם מצב זה הוא יצירת תפקיד ייעודי חדש של מטפח קהילה (מ"ק). כל ארגון או ביה"ס צריך למנות אדם אשר מתפקידו לטפח את הרשתות החברתיות או הקהילות המקוונות . הוא צריך לעודד פעילויות מתוקשבות ברשתות ובקהילות ,ליזום, למשוך את החברים/עמיתים להשתתף בדיונים , לדחוף אותם להגיב . זהו תפקיד מורכב ועדין כי רשתות חברתיות וקהילות מקוונות לא אוהבות שמנהלים אותן באופן גלוי. אבל אם ארגונים ובתי ספר הם חפצי חיים מבחינת הרשתות החברתיות או הקהילות המקוונות הם חייבים למנות דמות של מטפח קהילה ( מ"ק) .

המורה חניתה חן מדווחת בבלוג שלה באדיורשת על ההתמודדות שלה בשילוב בלוגים בלמידה בכיתה. המטרה שלה היא ליצור קהילה לומדת מתוך עניין, תומכת, רפלקטיבית, כשילדים מקבלים תגובות לכתיבתם, זה מגביר את המוטיבציה לכתיבה נוספת. בבית ספרה מעבדת מחשבים אחת אשר משרתת כיתות רבות פעילות, כל מפגש בחדר מחשבים נפתח בהצגת 2 בלוגים שונים שילדי הכיתה כתבו, המוקרנים במקרן. הילדים קוראים, הם משוחחים על הפוסטים שנשלחו והם מגיבים בעקבות הדיון. כרגע הילדים (בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה) "לומדים" את הבלוג, עסוקים בחקר וגילוי, מתמודדים עם מכשלות טכניות, פותרים בעיות ועוזרים לחבריהם ) . עם זאת, למידה בעזרת בלוגים במעבדת מחשבים אינה מאפשרת רצף לימודי . בכל מקרה , יוזמה זו המורה לללמד באמצעות בלוגים ראויה לשבח.

המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.

כתבה מעניינת בבלוג תכנית מש"י גני תקווה, העוסקת בטכנולוגיה ואופיים של הלומדים. בין הכנסים שנערכו לאחרונה, מעניין במיוחד להעמיק בכנס ICCE (International Conference on Computers in Education) שנערך בדצמבר 2009 בהונג קונג. במהלך חמשת ימי הכנס, הוצגו עשרות מחקרים ודיונים אחרונים בתחום המחשבים בחינוך, שרבים מהם עסקו בלמידה מקיפה, ובהשלכותיה על תבניות הוראה ולמידה. בעוד שמנקודת מבטם של המורים, מקיימים המכשירים הניידים מספר הנעות חיוביות לצורך הוראה (ניידות, גיוון, חדשנות, העדפות משתמשים, קלות השימוש, למידה עצמאית/לא פורמאלית, ופיתוח כישורים), הרי שעיקר הצלחתם בקרב התלמידים כוללות מוטיבציה ללמידה, העמקת הלמידה, מעורבות מוגברת בשיעור (לרבות של תלמידים בעלי קשיי קשב), יכולת להפגין כישורים ויכולת הערכה עצמית. ( קרדיט : תודה לורדה גיל)

המאמר הנוכחי אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת המוערך International Review of Research in Open and Distance Learning ביקש לבדוק היבטים של תרבות והשפעתם על למידה מרחוק/למידה מתוקשבת. המחקר ערך בדיקה מקיפה של סקירת ספרות לגבי השפעות התרבות על למידת הסטודנטים ועל מעורבותם בקורסים מקוונים לא סינכרוניים. המאמר מדווח על ממצאים של 27 מחקרים קודמים בנושא זה תוך התייחסות לממצאי מחקרים אלו על מרכיבי תרבות בלמידה מתוקשבת ותוך ניסיון להבין האם המרכיב התרבותי ( המקומי, הקהילתי , הקבוצתי או החיצוני ) משפיע באופן שונה על לומדים מתוקשבים בעולם. מסקירת המחקרים עולה כי למרכיב התרבותי יש השפעה לא מבוטלת על התנהגות ותפיסות הלומד בקורס המתוקשב( Uzuner, Sedef ) .

מאמר מעניין של עידו הרטוגזון. מבנה הידע שבעבר קוטלג על פי מומחים בעלי הסמכות, הפך לשוויוני בו העם ממיין ומתייג וניתן לתת מספר תגים לאותו פריט. בחירת הספרים המקוונים והקריאה בהם תשתנה לחלוטין. הבחירה בספר תיעשה בעקבות קישור לקטע פופולארי בספר ולא בעקבות כריכה מושכת. לקטעים שונים בספר יהיה קישור לדיון בקטע. הכותב שוב מעלה את השאלה האם הרשת והיישומים החדשים הופכים אותנו לחכמים או טיפשים יותר. התשובה- תלוי את מי שואלים והכותב מציג מספר תשובות.

המאמר הנוכחי סוקר את ההתקדמות שחלה בתחום חקר המוטיבציה של לומדים בלמידה מרחוק. המאמר סוקר כמה וכמה תיאוריות של הנעת לומדים בלמידה מרחוק מזווית של ענף הפסיכולוגיה הנקרא פסיכולוגיה חיובית (Positive Psychology). כותבי המאמר סבורים שיש מקום לגיבוש תיאוריה חדשה להנעת לומדים בלמידה מרחוק השואבת את חוזקה גם מהבסיס של ענף הפסיכולוגיה החיובית. בחלקו השני מציג המאמר ממצאים של ניסויים בלמידה מרחוק שנערכו באוניברסיטה הפתוחה באנגליה המבוססים על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. הממצאים מלמדים כי התמיכה בלומדים בלמידה מרחוק תוך השענות על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית מביאה לנשירה קטנה יותר מהקורסים המתוקשבים ( Ormond Simpson).

נכון כי יש התרחבות מתמדת ונרחבת בתחומי הקורסים המתוקשבים המוצעים היום באופן מקוון באינטרנט , אך מתברר כי יש גם נטייה של מרצים ואנשי חינוך להימנע מלהעלות לאינטרנט תכנים דיגיטאליים מורכבים או חומרי לימוד בעלי דרגות קושי גבוהות. נוכח אילוצים אלו המונעים לעתים מהמרצים או המורים מלהעביר קורסים מתוקשבים חשובים בתחומי דעת שונים מציע המאמר הנוכחי גישה אחרת לתכנון קורסים מתוקשבים עם חומרי למידה מורכבים. הגישה המוצעת שמה דגש על אינטראקציה משמעותית יותר בין הלומדים לבין תכני הלימוד באינטרנט וגם על אינטראקציה רבה יותר בין הלומדים לבין המרצה/מדריך. כאשר יש בקורס המסוים יותר אינטראקציות בין לומדים ותכנים ובין לומדים ומרצים ניתן להתגבר על מרבית האילוצים המונעים יצירת קורסים מתוקשבים של תחומי דעת מורכבים. נוצרת אז התאמה אישית ממוחשבת טובה יותר של הלומדים למערכת הלמידה באינטרנט . ניתן גם במערך התקשוב המוצע לבדוק באופן שוטף ומתוקשב את מידת ההבנה של הלומדים לגבי תכני הלימוד ולאתר את פערי הידע . הכותבים מסכמים שורה של אסטרטגיות הוראה ולמידה מתוקשבות אשר יכולות להועיל רבות להעברה יעילה יותר באינטרנט של תחומי דעת מורכבים (Sobel, Donna M.; Sands, Deanna Iceman; Dunlap, Joanna C ) .

בפוסט הקודם הציג ד"ר גיל עמית את רעיון החדשנות המשבשת של קריסטנסון. את שוק החינוך כשוק שלא מאפשר לטכנולוגיות משבשות להתפתח בגלל היותו שוק שכולל את כל האוכלוסיה ומכאן את הקושי של התקשוב כטכנולוגיה משבשת להיכנס לתחום החינוך.העובדה שקשה לתקשוב במחוזות החינוך ידועה לכולנו. דעות שונות רווחות על הסיבה לכך. כמו כל שינוי הוא קשה, יש בעיה עם המורים, מדיניות לקויה של משרד החינוך, מחסור בכסף. בפוסט זה טוען ד"ר גיל עמית כי תיאורית הטכנולוגיה המשבשת נותנת הסבר טוב להיסטוריה של תקשוב החינוך להתרחשויות בצמתי העשייה שבהם הייתי מעורב. הבנה זו עשויה לתרום בהמשך לקידום התקשוב החינוך בצורה משמעותית בהרבה ממה שאנו חווים כיום.

ד"ר גיל עמית , אחד המומחים לטכנולוגיה חינוכית בישראל , כתב מאמרון מעניין על חידושים בחינוך ושיבושם . המחשב והרשת הם חידוש משבש למערכת החינוך, הם אמורים לטרוף את המערכת בצורה מסוימת, למשל לשנות את תפקיד המורה או לייתר חלק ממנו. ככזה יכולתו להצליח מותנית בפניה לאוכלוסיה שאיננה לקוחות המערכת הקיימת. הניסיון לשלב את הטכנולוגיה במערכת הקיימת נכשל כי היא לא נותנת עדיין מענה ראוי ללקוחות (תלמידים) הקיימים. זוהי בקצרה התיזה הבסיסית של הספר Disrupting Class ובהמשכו ניתוח מה נעשה ומה ניתן לעשות. מדוע קשה לשלב תקשוב בבתי הספר?