מטרת המחקר המתואר בפרק זה הייתה להתחקות אחר ההתנסויות של תלמידי כיתה אחת לגבי הכנת שיעורי-בית כדי לחשוף את אמונותיהם ותפיסותיהם בנושא, באמצעות מתודולוגיה איכותית ולהפיק מכך תובנות לגבי בניית שיעורי-הבית והדרך להפיכתם למרכיב המקדם הישגים וחינוך. השאלות העיקריות שנשאלו היו: כיצד תופסים התלמידים את יכולתם להכין שיעורי-בית לפני ההתערבות ולאחריה, ומהן הסיבות לאי הכנת שיעורי-בית ( שרה כ"ץ, יחיאל פריש) .

נתונים של ארגון ה-OECD מראים שישראל בצמרת מדינות המערב בזמן הכנת שיעורי בית. סקר של המגזין מצא ש-35 מהילדים נעזרים בהוריהם לשיעורי בית, ו-95% מההורים מאמינים כי זה מסייע לילדיהם. אולם מחקרים ומומחים טוענים דווקא כי הכנסת בית הספר לבית אינה מועילה כלל וכלל (ינון מילס).

המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).

רותי בן ישי מורה חדשנית בחט"ב בתחומי ההוראה המתוקשבת כותבת על ההתמודדות שלה עם הסביבה המתוקשבת של "הילקוט הדיגיטלי" שפותחה ע"י מט"ח. כותבת רותי בן ישי : "כל שעלי לעשות הוא להעלות את משימת שיעורי הבית לילקוט, ולהודיע לתלמידי היקרים כי המשימה מחכה להם, ועליהם לשלוח אותה בשיעור הבא, ללא אומר ומילים, אני מקרינה על הלוח (המסך בכיתה), את תמונת המצב הכיתתית"

מחקר רחב היקף שערכו ד"ר ברוריה שדל וד"ר יובב עשת מהמחלקה לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. המחקר בחן את היבטי הפרט והמשפחה בהקשר לתפקידי ההורים והמורים לגבי שיעורי בית בשתי תרבויות נפרדות: היהודית והערבית ואת מעורבותם וציפיותיהם ההדדיות,. שליש מהתלמידים היהודים מקדישים בין חצי שעה ל 45 דקות להכנת שיעורי הבית לעומת מחצית מהתלמידים הערביים. 58% מהתלמידים יהודים משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת 78% מהתלמידים הערבים. נמצא כי במגזר הערבי נושא שיעורי הבית תופס מקום מרכזי וחשוב יותר מזה שבמגזר היהודי הן מצד התלמידים, ההורים והמורים. בנוסף נמצא גם כי מעורבות ההורים בשיעורי בית בבתי ספר יהודים וערבים אינה מקושרת למאפייני הרקע של המשפחות כמו: מין הילד, מבנה משפחתי (שני הורים או הורה יחיד) ומידת ההשכלה של ההורים. "הורים לבנים אינם מקדישים יותר זמן לעזרה בשיעורים מאשר הורים לבנות וכי גם הורים בעלי השכלה נמוכה עוזרים לילדיהם בשיעורי הבית לא פחות מהורים בעלי השכלה גבוהה יותר או שבמשפחות חד הוריות הילדים מקבלים אותה תמיכה מהוריהם", מציינים החוקרים.

כאשר מדובר בעבודה גדולה או בפרויקטים מורכבים, הניתנים לתלמידים כמו דגם של תחנת כוח, מערכת העיכול או מבנה ציבורי. יש הורים שברור להם שחלק מהלמידה צריכה להיעשות בבית, בשיתופם. אחרים מרגישים שרבות מהעבודות שילדיהם נדרשים לעשות הן ברמה גבוהה מדי ודורשות עזרה שלהם. העבודה המורכבת בבית דורשת לעתים יכולות שלא עבדו עליהן קודם עם התלמידים בכיתה בכלל", "כמו תמצות ומציאת מידע. זה נראה לילדים כמו סינית". הפערים בין עבודה שהורים מכינים לבין עבודה שהיא נטו של הילדים כל כך בולטים לעין, שמיד ניתן להבחין בין העבודות. יש הורים שהעבודות האלה מעוררות בהם חשק אמיתי ליצור יחד עם הילדים, אבל נראה שרבים מההורים מתגייסים למשימה בעיקר כדי לעמוד בסטנדרטים של שאר ההורים ( לימור גל).

תלמידים ממשיכים להיאבק בהסחת דעת בזמן הכנת שיעורי הבית בשנות בית הספר התיכון. המטרה של מחקר זה היא להציע ולבחון את המודלים האמפיריים של המשתנים שהונחו כדי לחזות את הסחת הדעת ברמת בית הספר התיכון, בעזרת מודלים שעודכנו לפי (א) גישות תיאורטיות רלוונטיות ו-(ב) ממצאים ממחקר לגבי שיעורי בית שרמזו לגבי מספר גורמים העשויים להשפיע על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית(Jianzhong Xu).

הנטייה הטבעית של התלמידים מאז קדמת דנא היא לא לרשום באופן מסודר את מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהם. אין לכך קשר ליכולותיהם , אלא תוצאה של ירידת הריכוז הקוגניטיבי לקראת סוף השיעור בכיתה. על מנת לסייע למורים יש מורים המתעדים בפורום הכיתה המתוקשב את כל מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהתלמידים. כאשר התלמידים מגיעים הביתה ומקדישים תשומת לב לשיעורי הבית הם יכולים להתחבר לפורום הכיתתי באינטרנט ולראות בדיוק מה הוטל עליהם לעשות בשיעורי הבית. המורה עדן בביה"ס "המגן "בהוד השרון מנצלת את תכונות הפורום הכיתתי על מנת לתעד בסוף כל יום לימודים בדיוק את מטלות שיעורי הבית. אפשר גם לראות בכך דף קשר מתוקשב עם התלמידים כי ישנם גם תזכורות והודעות נוספות.

בספרות ובעיתונות מתוארים התלמידים כמשתמשים נלהבים של האינטרנט לצרכי בית הספר. במחקר המתואר כאן נבחנו עמדות תלמידים כלפי שימוש באינטרנט מחוץ לבית הספר לצרכי בית הספר על ידי ראיונות עם 25 תלמידים בבתי ספר על-יסודי . נמצא כי יש אמביוולנטיות בקרב תלמידים כלפי האינטרנט. ספציפית, למרות שכל המרואיינים ענו בחיוב לגבי שימוש באינטרנט לצרכי בית הספר, השימוש הוא בעיקר לצורך שיעורי הבית השוטפים , שהוגדו על-ידי התלמידים כלא חשובות . עם זאת , רוב התלמידים דיווחו שכאשר הם נדרשים להגיש עבודה הם משלבים שימוש באינטרנט עם שימוש בספרים, לא רק כדי להרשים את המורים, אלא כי המרואיינים עצמם סברו כי האינטרנט,למרות ידידותו למשתמש, הוא מקור דל ואילו ספרים נתפסו כמעמיקים אך לא ידידותיים . כמעט ולא נעשה שימוש באינטרנט לצורך לימוד למבחנים. רוב המרואיינים סברו כי ריבוי גרסאות המידע )הקולות שבאינטרנט) עלול לפגום ביכולתם לשחזר את קולו של המורה, מה שיפגום בציונם במבחן. לעומת זאת, בשיעורי הבית, ציון או נכונות המידע לא היוו שיקול רלבנטי, מה שהוביל לשימוש באינטרנט. שיקולים אלו צריכים להדאיג את מקבלי ההחלטות, בפרט בעידן בו בוגר המחר נדרש לחשיבה מקורית "מחוץ לקופסא ( יפעת בן -דוד קוליקנט).

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .