המחקר הנוכחי השווה בין הכנת שיעורי בית ידנית רגילה בחשבון ובין הכנת שיעורי בית במערכת מתוקשבת. אוכלוסיית המחקר כללה 92 תלמידים מכיתות ד' בביה"ס אמריקאי שלמדו ב4 כיתות נפרדות. ל54 מהתלמידים היה חיבור לאינטרנט מהבית והם יכלו להפעיל את המטלות בחשבון בסביבה מתוקשבת. המחקר השווה בין אותם התלמידים אשר עבדו על שיעורי בית ידניים ושיעורי בית מקוונים. בקבוצה זו נמצא כי 28 תלמידים למדו בצורה משמעותית ומעמיקה יותר כאשר קיבלו משובים מממוחשבים מהמערכת המתוקשבת בהשוואה לתלמידים שעבדו על השיעורים בצורה ידנית ( עם עפרון ונייר). ממצאי המחקר מוכיחים כי יש עדיפות להכנת שיעורי בית בסביבה מתוקשבת הנותנת לתלמידים משוב מיידי על פני סביבה ידנית מסורתית. לכן סבורים המחברים , יש הצדקה כלכלית מבחינת בתי הספר לאפשר לתלמידים להתחבר מהבית לשרתי האינטרנט של ביה"ס על מנת להשלים בצורה מקוונת את שיעורי הבית (Mendicino Michael, Razzaq Leena, Heffernan Neil T. ) .

הרצאתה המרתקת של פרופ' עפרה מייזלס ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. בהרצאה זו טוענת פרופסור עפרה מייזלס ששיעורי הבית בישראל משמשים אחת הזירות המרכזיות לאימון הילד ברכישת ערכים מרכזיים בתרבות הישראליות, ערכים שאינם מוצהרים בריש גלי אלא הם ערכים סמויים למחצה. אימון זה כולל בעיקרו לימוד מורכב ולא פשוט, כיצד לא לציית לסמכות מבלי להיענש, כיצד לרמות בלי להיחשב שקרו, כיצד לעקוף את החוק והנוהל מבלי להיתפס, וכיצד להצליח בלי להתאמץ; ובעיקרון כיצד "להסתדר" בחברה הישראלית שבה חוק איננו חוק ונוהל איננו נוהל ולא ניתן לסמוך על מוסדות ציבור.

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.

הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.

הרצאתו המרתקת של ד"ר אליעזר יריב ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009 . אין כל עדות שכל כמות שהיא של שיעורי בית אכן משפרת את ההישגים של תלמידים בבית הספר היסודי'. הציטוט הזה, שלקוח מבדיקה קפדנית של ממצאי מאות מאמרים (בארצות הברית, לא אצלנו), מוביל למסקנה המאכזבת – הפרקטיקה השכיחה הזו, שאיש כמעט אינו נותן עליה את הדעת, אינה מועילה. בהרצאה 'האם שיעורי בית נחוצים?' מביא ד"ר אליעזר יריב מקצת מהממצאים ממחקר שערך עם תלמידיו במכללת גורדון. ביחד עם סקירת מחקרים שנערכו בעולם הוא משרטט את גבולות התועלת וגם את הנזקים (יש לא מעט כאלה) של התרגול בבית. הממצאים מעוררים שאלות אבל גם רומזים על כמה כיוונים פחות צפויים לשיפור המצב.

סוגיית שיעורי הבית הפכה בשנים האחרונות לאחת הדילמות הפדגוגיות והקהילתיות העיקריות של מערכות החינוך בעולם. לאור התעניינות מחודשת בנושא שיעורי בית ועיצוב מדיניות בנושאי שיעורי בית יוצגו במסגרת יום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי במשרד החינוך מחקרים ועמדות מומחים המתייחסים לסוגיות ולדילמות של מקום שיעורי הבית בתהליך הלימודי-חינוכי: האם הם ממוקדים בלומדים מותאמים לטווח הגילאים שלהם ולעולם הקדמה? האם הם עולים בקנה אחד עם המטרות שלשמן ניתנו? האם יש מדיניות בית ספרית מוגדרת המוסכמת על השותפים ללמידה ? ( ההנהלה , המורים והתלמידים) עוד נשמע על אודות "הערכים הסמויים" של תרבות שיעורי הבית ומעורבות ההורים בנושא זה ויוצגו דגמי פעולה ומודלים אלטרנטיביים לנושא שיעורי הבית. הצורך בשינוי הוא אמיתי,ונראה שכל הדנים בנושא צריכים לגבש יחדיו אמירה ברורה. לגבי הביצוע – העבודה רבה וללא ספק דורשת התחברות למגוון רחב של גורמים. יום העיון יתקיים במכון מופ"ת ב15 בפברואר , יום א' 2009 אחר הצהריים .

הויכוח הנמשך בעולם החינוך בעולם על שיעורי הבית נותן את אותותיו גם על המדיניות הפדגוגית של בתי ספר ומחוזות חינוך בעולם . לאחרונה יותר ויותר בתי ספר מגבשים מדיניות חדשה להכנת שיעורי בית , מדיניות נועזת במידה מסוימת המוותרת על התפיסה המסורתית של שיעורי בית. כך לדוגמא, ביה"ס יסודי בסקוטלנד גיבש מדיניות חדשה שמשמעותה יצירת אתגרים להתמודדות של התלמיד בבית במקום מטלות תרגול רגילות . התלמידים נדרשים לחקור דברים וליצור תוצרים מקוריים שיעורו בהם עניין וסקרנות , לדוגמא במסגרת שיעורי היסטוריה וטבע התלמידים נדרשים לחקור את אורח החיים הויקטוריאני ולמצוא ממצאים ועדויות לכך שהבתים בתקופה הויקטוריאנית פגעו בבריאות. התלמידים נדרשים להתארגן בצוותי עבודה ולהיפגש בספריה הציבורית לצורך הכנה ואיסוף של הממצאים והרקע לכך בספרי עיון. פעילות החקר והכנת התוצרים נקראת אתגרים והמילה שיעורי בית כבר לא בשימוש בביה"ס. במהלך השנה נדרשים התלמידים להתמודד עם 6 אתגרים , חלקם בעבודת צוות וחלקם באופן יחידני .

יוזמה מעניינת של המורה אורטל קרייתי שהקימה רשת מתוקשבת הדדית של תלמידים למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית. לאחרונה היא הקימה על נינג רשת בשם kids4kids.ning.com שמטרתה לקשר בין תלמידים בגילאי 9-18 למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית והתכוננות משותפת למבחנים, כאשר מדובר ברישות בינלאומי. המימשק של הרשת הוא באנגלית, אולם את התכנים ניתן להזין בכל שפה. כרגע יש ברשת מספר חברים ראשוניים שהוזמנו כדי להיות מעין "מוניטורים" בשפות שונות" . מה שצריך זה לגייס את הנוער החלוץ – זה שייצטרף לרשת בעודה בחיתוליה וייתן לה את טון ההמשך. הרעיון העומד בבסיס הרשת הוא שניתן לקבל עזרה בשיעורי בית אפילו מילדים הגרים במדינה אחרת. כך למשל בני הלומד בכיתה ד על הרי געש קיבל חומר לימוד על פומפיי מתלמידים הלומדים באיטליה" …

הסקירה המועילה שנכתבה על ידי צוות האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך מציגה עקרונות מנחים למדיניות בית-ספרית בנושא שיעורי בית לצד כלי עזר שיש בו כדי לתרום להפקת התועלת הרצויה משיעורי בית בבית הספר היסודי. הטבלה המובאת בסקירה עשויה לשמש מודל עקרוני יעיל לעריכת מיפוי להכנת שיעורי בית. באמצעות מודל זה ניתן לבנות את הפרופיל של כל תלמיד באשר לדרך שבה הוא מעדיף להכין שיעורי בית ובהתייחס להנעה שלו להכין שיעורי בית. כמו כן מציעה הסקירה מתווה עקרוני לחלוקת האחריות בבית הספר בנושא שיעורי בית. אלו הם יסודות של מתווה מדיניות נכונה והוגנת הן מבחינת הנהלת בית הספר , הן מבחינת המורים והן מבחינת ההורים והתלמידים .

בשנתיים האחרונות מתעוררת בארה"ב ובקנדה תנועה של מומחי חינוך ומחנכים נגד התופעה של שיעורי הבית כפי שקיימת בבתי ספר כיום. יש כיום ויכוח נוקב על היתרונות של מתן שיעורי בית במתכונת הנוכחית לתלמידי בתי ספר. לויכוח תרם, בין היתר גם ספרם החשוב של ננסי קאליש ושרה באנט הנקרא The Case Against Homework. הספר סוקר את מרבית המחקרים שנכתבו ב-50 השנים האחרונות אודות תרומת שיעורי הבית ללמידה ומגיע למסקנה כי אין קשר בין הישגי למידה ומתן שיעורי בית במתכונת הקיימת. יכול להיות שהוראה פחות מאתגרת ופחות התלהבות של המורים ממלאכת ההוראה מתבטאים בהעמסת שיעורי הבית על הילדים. עוד נמצא כי מרבית המורים לא הוכשרו כלל לתכנן היטב את מטלות שיעורי הבית וליצור אתגרים אצל התלמידים.

ההנחה המקובלת כי משך הזמן בהכנת שיעורי בית משפיע על הישגי התלמידים נבדקה ע"י חוקרים בגרמניה. משך הזמן שהוקדש לשיעורי בית הושווה עם משתנים אחרים של מטלות שיעורי הבית ( כגון תדירות שיעורי הבית ) ומאמצי התלמידים בהכנת שיעורי בית . ממצאי המחקרים מלמדים כי יש קשר חיובי בין מטלות שיעורי הבית וההישגים הכוללים ברמת הכיתה וכי יש קשר חיובי בין הכנת שיעורי בית וההישגים האישיים של התלמידים . יחד עם זאת , לא נמצא קשר בין משך הכנת שיעורי הבית וההישגים של הכיתה . במילים אחרות , הקדשת יותר זמן לשיעורי בית אינה משתנה משמעותי בהתקדמות הכוללת של הכיתה או התלמידים ( Ulrich Trautwein).

הסקירה עוסקת באופן מתודי בסוגיות הבאות: א. שיעורי בית בבית הספר היסודי, ב. מדיניות בית- ספרית בנושא שיעורי הבית, ג. שיעורי בית המביאים תועלת. הסקירה כוללת גם סקירת מחקרים ומאמרים נרחבת ויעילה בנושא שיעורי בית ומתייחסת גם לסוגיות ולדילמות של מעורבות הורים בהכנת שיעורי בית. עורכי הסקירה מסכמים כי שיעורי הבית יכולים כלי מועיל בתהליך הלימודי –חינוכי אם הם ממוקדים בלומדים, מותאמים לטווח הגילאים שלהם, נמצאים בהלימה למטרות שלשמן ניתנו ואם יש מדיניות בית ספרית מוסכמת על ההנהלה, המורים, התלמידים וההורים בהיבטים שונים הקשורים לנושא (יפעת אשרת, חיה גיל, מלכה וידיסלבסקי, לאה יגור, דליה שמש)

על ילדים, הורים ומיומנויות להכנת שיעורים, המחברת, פסיכולוגית חינוכית, מציבה את העקרונות לפיתוח לומד עצמאי גם בעזרת משימת שיעורי בית. המאמר מציג בהרחבה את העקרונות המשמעותיים בהקניית מיומנויות להכנת שיעורי בית: א. סביבת עבודה – היכן מכינים שיעורי בית? ב. זמן – מתי וכמה זמן מכינים שיעורי בית? הבנת הוראות ומילוי משימות – מה רוצים ממני? (דליה אלוני)

המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

לצד התועלת הלימודית האמיתית או המדומה, התרגול בבית הספר ובשיעורי הבית נועד להשיג מטרה נוספת –שליטה. כאשר מורה מטיל שיעורי בית, הוא מאלץ את תלמידיו להקריב את שעות הפנאי שלהם לטובת פעילות בית-ספרית גם כשאינם בבית הספר. מכיוון שתלמידים רבים משתמטים מעשיית שיעורי הבית, בית הספר מפתח מערכת מורכבת של פיקוח ביורוקראטי והטלת סנקציות על המשתמטים. שיעורי הבית הם מושא למחקר כבר שנים רבות . מחקרים ומאמרים שנכתבו בארצות הברית העידו ששיעורי הבית מקדמים למידה והישגים. אבל ניתוחי על ( מטא-אנליזה) שנערכו בעת האחרונה מראים שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי , תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. ככלל , מעט שיעורי בית עדיפים על פני היעדרם וגם על פני עומס רב מדי. עוד מתברר ששיעורי הבית אינם משפרים הרגלים ומוטיבציה. האם כדאי להפסיק את השימוש בחוברות העבודה ? לדעת מחבר המאמר אי אפשר להשיב את הגלגל אחורה. החוברות הפכו זה מכבר לאמצעי שכיח שהשימוש בו הולך ומתרחב. במקום החוברות, או בנוסף עליהם, הוא מציע לאמץ את התובנות של התלמידים שרואיינו במחקריו- לתת מטלות משמעותיות, לא שגרתיות, כאלה שכרוכות בחשיבה עמוקה, ברכישת ידע חדש ובעבודת מחקר. כדאי שמטלות אלה יכללו פעילות משותפת עם חברים והורים.( יריב , אליעזר).