-
לינק
ג'יי הורוויץ שופך מים צוננים על ההתלהבות העולה מכתבתו של רועי ציקורל (ציקו) באתר "הגיע זמן חינוך" לגבי רשת אלט-סקול (AltSchool): "אינני יכול להעיד על איכות הלמידה בבתי הספר של AltSchool, ואני נוטה לחשוב שגם ציקורל איננו יכול לעשות זאת. צילומים של ילדים מחייכים, ציטטות של הורים שמרוצים ממה שקורה בבית הספר, ועיצוב שיווקי נוצץ ביותר הם אולי עדות מרשימה, אבל הם אינם מלמדים על הצלחה חינוכית (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
המאמר מתמקד בסקר ה-2015 Education Next על רפורמות בית-ספריות בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים את ממצאי הסקר לגבי עמדות הציבור האמריקני; מדידת הביצועים של בתי ספר ומורים; השקפותיו של ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו (Bill de Blasio) לגבי מבחנים מתוקננים; והעברת הצעת החוק של האצלת הסמכות מחדש בידי בית הנבחרים (Henderson, Michael B.; Peterson, Paule.; West, Martin R, 2016).
-
לינק
בעקבות המלצת הקריאה של ג'יי הורוויץ', רותי סלומון מציעה בבלוג שלה תרגום לעברית למאמרון מאת פרופ' רוג'ר שאנק (Roger Schank): "אז גם אני קראתי את המאמרון של שאנק וכמו ג'יי לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, החלטתי לטובת העם והאומה לתרגם אותו (במילים שלי ולא באופן מדויק) ולשמוע מה לכם יש לומר.. מציינת מראש שלא הכל רלוונטי לנו (יש כאן קצת אמריקה), ולא עם הכל אני מסכימה.. אך בהחלט מסכימה עם רוח הדברים" (רותי סלומון).
-
סיכום
פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).
-
לינק
-
מאמר מלא
מאמר זה בוחן מהו בית ספר שבנוי לצרכים העכשוויים של תלמידיו. יש לברר מהם אותם צרכים, אבל בכל מקרה, בית ספר זה יהיה שונה בוודאי בתכלית מאלה המוכרים לנו כיום. המורים ה"ממוצעים" בַמערכת התחנכו ולימדו בדפוס פרונטלי: הם אנשי מקצוע בתחום דעת, ואת הידע שברשותם הם "מעבירים" לתלמידים. מורים אלה למדו מעט מאוד כיצד לעסוק בסוגיות מתחומי הרגש והחוויה. חלק קטן מהם יודעים את המלאכה בזכות ניסיונם וכישוריהם האישיים, אבל מרביתם אינם מכניסים את היד לאש השורפת הזאת. התלמידים של היום, שנולדו למציאות מורכבת מאוד, נאלצים להתמודד עם הקשיים בעצמם או בעזרת גורמים מזדמנים, ובהם ההורים. מעטים הם ההורים שיודעים כיצד לטפל נכון בבעיות של ילדיהם (אברהם פרנק).
-
לינק
פרופ' חנן יניב קורא בטור באתר החדשות של נענע 10 למהפכה אשר תנתק את בתי הספר מן המערכת האקדמית: "אין לך מכשול עיקש יותר, העומד בפני כל ניסיון לשינוי מעמיק של מערכת החינוך, מאשר בחינות הבגרות. השאיפה והלחץ להצלחה בבחינות הבגרות מכשירה כל אמצעי, שהרי ברור שתעודת בגרות טובה היא המפתח למוסדות האקדמיים ותואר אקדמי הוא מפתח להצלחה בחיים. האמנם?" (חנן יניב).
-
לינק
אין בספר זה מרשם פלאים לתיקון החינוך או החברה בישראל, אבל יש כאן מבט מפוכח וכאוב על נושאים כמו צדק, שוויון, הפרטה ולימודי ליבה, ובחינה של הפער בין הרצון הכללי לשפר את החינוך בישראל לבין רצונו הפרטי של כל אזרח לדאוג לעצמו ולילדיו – גם על חשבון אחרים. בעולם כל כך תחרותי, הרצון להבטיח חינוך טוב יותר לכולם מתנגש עם הרצון לנצח את כולם, ובהתנגשות זו טמון חלק ניכר מחוסר היכולת לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות (יולי תמיר).
-
סיכום
אחרי תקופה מעוררת השראה בבית הספר ביאליק רוגוזין שבדרום תל אביב, ביקשה סמדר מורס לעבור לאתגר חדש – ניהול בית הספר היסודי נופים בעיר, שסבל מאקלים בית-ספרי גרוע ומהישגים נמוכים במיוחד. חמש שנים אחרי, לאחר תהליך העצמה מרתק של צוות המורות ובזכות עבודה מאומצת, "הילדים כבר לא רוצים להיות רתכים או פדיקוריסטיות, אלא חוקרי חלל" (תמירה גלילי).
-
לינק
הכול חינוך, ספרו החדש של שר החינוך לשעבר שי פירון, הוא סיפורה של המהפכה החינוכית שביקש לחולל במדינת ישראל. הספר מאתגר את החשיבה הקונבנציונלית על אודות חינוך ומעודד את קהילת אנשי החינוך לחשוב מחוץ לקופסה ולגעת בנפשם של התלמידים. בנימה אישית ובדברים היוצאים מהלב פורש הרב פירון את חזונו ומניח על השולחן תכנית עבודה חינוכית לשנים הבאות (שי פירון).
-
תקציר
המטרה המוצהרת של רפורמת החינוך הנוכחית היא תכנון מחדש של מערכות ההשכלה כדי שישאפו לאיכות. המערכות שבאופן עקבי "נמצאות בראש הרשימה" מביעות עניין רב בחשיפת המאפיינים שתורמים להצלחתן; במיוחד המאפיינים לגבי ההכנה של המורים לעתיד. המחקר לגבי התהליכים להבטחת האיכות של הכשרת המורים החל לספק ראיות לכך שהמאפיינים המשותפים שאותם חלקו המערכות המוצלחות כוללים תכנון של התכניות להכשרת מורים סביב קריטריונים שנקבעו על ידי הדרישות להסמכה, בחלקם משום שהם מכוונים לסייע לעיצוב הגישה והכוונות של התכניות, מערך תכנית הלימודים והתוצאות (Tatto, Maria Teresa, 2015).
-
תקציר
מטרתו של מאמר זה הייתה להציג סקירה מקפת של הכשרתם והכנתם של פרחי הוראה למדעים בסין. הכשרה זו מושפעת במידה ניכרת מהמסורת הסינית, מהקונפוציוניזם ומהתפתחות חברתית וכלכלית מואצת. המדיניות, מערכות הכשרת המורים והתכניות המתייחסות אליהן תרמו במשותף להכשרת מורים למדעים למאות ולאלפי בתי הספר ברמות השונות. בד בבד מציעים עורכי המחקר לבצע עוד כמה רפורמות חשובות ולהכשיר יותר מורים בעלי יכולת לביצוע מחקר חינוכי (Liu, Enshan, Liu, Cheng, & Wang, Jian).
-
לינק
השאיפה לקדם למידה משמעותית היא בליבת העיסוק של אנשי חינוך. יחד עם זאת מערכת החינוך בחרה להציבה במוקד השיח המקצועי מתוך שאיפה לייצר לתלמידיה חווית למידה חיובית ואיכותית; לקדם מצוינות, יצירתיות, ביקורתיות ומעורבות אזרחית; לפתח בקרב התלמידיםבסיס ידע ומיומנויות הנדרשים במאה ה-21 ומאפשרים לבוגר מערכת החינוך מימוש אישי ומקצועי, ולמדינת ישראל להמשיך ולהיות גורם מוביל בעולם בחדשנות וביזמות. נושא הלמידה המשמעותית מקיף היבטים רבים, כמו הלומד והתפתחותו, המורה ומקצועיותו, תכנית הלימודים, הערכה, מרחבי למידה, גישות ודרכי הוראה למידה. האוגדן "מסלולים ללמידה משמעותית" נועד לסייע לאנשי החינוך במימוש השאיפה לקדם למידה משמעותית (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).
-
תקציר
המחקר נועד לזהות את מוקדי המשיכה ומוקדי הדחיה של מקצוע ההוראה ולהתוות דרכי פעולה שיהפכו אותו לאטרקטיבי בעיני מועמדים ראויים. שתי קבוצות נבדקים השתתפו במחקר: א. צעירים שהגיעו ל"ימים פתוחים" במוסדות אקדמיים וברובם אינם מתכוונים כלל לפנות להוראה (n=358). ב. סטודנטים העוברים הסבה מקצועית להוראה, לאחר שעסקו במקצועות אחרים (n=186). הנבדקים מלאו שאלון שבו התבקשו להעריך את החשיבות שהם מיחסים לשיקולים שונים בעת בחירת מקצוע בכלל ובאיזה מידה הם מתקיימים במקצוע ההוראה. בדיקת הפער בין ההערכות המקבילות הצביעה על מאפיינים שקיימים בהוראה בצד מאפיינים שנתפסים כחסרים בהוראה (רחל ארנון, פנינה פרנקל, עדנה רובין).
-
תקציר
מאמר זה מנסה לזהות פרקטיקות מנהיגות של מנהלי בתי הספר כאשר הם מעורבים בחקירת האפשרויות והפקת תועלת מהן בהקשר בית-ספרי וסביבה לו כדי לפתח את היכולת של בית הספר לבצע שינוי. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מנהלי בתי ספר, מאמר זה מראה שהיכולות של מנהיגי בית הספר לתפוס ולהפיק תועלת מאפשרויות מצביות כדי לבנות את היכולת של בית הספר הן אחד מהגורמים העיקריים המבדילים בין רמות שונות של מאמצי יישום (Lai Edith, 2015).
-
לינק
ג'יי הורוויץ מפרסם בבלוג שלו תגובה ביקורתית לכתבה מאתר ה-District Administration: "אמיתה מאד מקובלת גורסת שהתקשוב מחולל שינוי מהותי בחינוך. אפילו הספקנים מוכנים להודות שהעשייה החינוכית נמצאת היום בתקופה של שינוי מואץ, ובמידה רבה זה בזכות הדיגיטאליות. עם שינויים שמתרחשים בכל כך הרבה חזיתות – קורסי MOOC, הכיתה ההפוכה, BYOD, למידה ניידת, big data, ועוד – קשה לקבוע מהיכן תגיע ההשפעה המרכזית. אולי זה איננו משנה, אבל אם רוצים להשפיע, רצוי לדעת איפה הכי כדאי ללחוץ, ולכן יש טעם לזהות את הנקודה החשובה ביותר. אבל אולי יש דרך פשוטה יותר – פשוט ללכת על כל החזיתות או לירות לכל הכיוונים".
-
לינק
ג'יי הורוויץ מדווח בפוסט שלו על סרטון מעניין ודינמי העוסק במהפכות בחינוך: "…מדובר בסרטון בן שבע דקות של דריק מולר, מייסד אתר Veritasium, ערוץ ב-YouTube עם עשרות סרטונים הבוחנים מבחר נושאים מדעיים. בסרטון החדש שלו מולר מונה סידרה של המצאות שהתיימרו לחולל מהפכה בחינוך: הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה, וכמובן גם המחשב. הוא מדגיש שכל הטכנולוגיות החדשות שעליהן תלו תקוות חינוכיות הכזיבו. בנוסף, ולא פחות חשוב, כל הטכנולוגיות האלו היו אמורות לצמצם את מספר המורים שיהיו דרושים למערכת".
-
סיכום
המחקר בדק דפוסי העצמה (empowerment) בקרב מורים בעלי עמדות מנהיגות בבית-הספר. מעורבות בבית-הספר, התפתחות מקצועית, קבלת תפקידי מנהיגות, עצמאות ומעורבות בקבלת החלטות הם כולם מאפיינים המעלים את רמת שביעות הרצון של מורים ומקדמים תחושת יכולת ומחויבות ברמה האישית והבית-ספרית (Bogler & Somech, 2004). תפקידי מנהיגות מרחיבים את סמכות המורים, מחזקים תחושות של אחריות ונכונות להשקיע מאמץ מיוחד בעבודה ויתר שיתוף פעולה עם ההנהלה. שאלות המחקר היו: מה הם הטיפוסים הבולטים של מורים המעורבים בתהליך העצמה? כיצד תופסים מורים את משמעות התפקיד המנהיגותי? מהם הגורמים המקדמים או מעכבים אינטראקציה עם תהליך העצמה? (Avidov-Unger, O., Friedman, I., & Olshtain, E.)
-
סיכום
-
לינק
ג'ורג' קורוס (George Couros) מציין בבלוג שלו כי הוא מוטרד כאשר הוא רואה פוסטים או סרטוני וידאו המדברים על כך שמורים רבים כל כך אינם מוכנים לעשות משהו טוב יותר עבור תלמידיהם. ישנם כל כך הרבה אספקטים של חינוך החשובים להתפתחות תלמידינו, ומורים מלהטטים עם כל כך הרבה דברים שעליהם לבצע, כאשר לרבים מהדברים הללו אין קשר רב להוראה בכיתה, אלא הם משימות אדמיניסטרטיביות. במקום לתהות "מדוע אנשים אינם נעים מהר יותר?", עלינו לקחת צעד אחורה ולהיפטר מכמה הנחות שאנשים מניחים אודות מחנכים.
שינוי חינוכי
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין