מאמר זה בוחן בעין ביקורתית את תפקודם של בתי ספר מקוונים בארצות הברית. החוקרים רואים בהוראה מקוונת תופעה בעלת פוטנציאל כביר, אך מבוזבז, שהתפשטה ללא פיקוח הולם. לטענתם, רוב המתכנתים והמנהלים שהקימו בתי ספר מקוונים נכשלו במשימתם בגלל מחסור במימון, כשל במערכות המידע וחזון חינוכי מעורפל.

עדכון מעניין על יוזמה פדגוגית מתוקשבת של מורה ישראלית רבת-יוזמה המלמדת בצורה מתוקשבת בסביבת הרשת החברתית ללמידה שיתופית ניפגש (עמי סלנט).

מאמר זה מתאר את הפיתוח של אפליקציה אינטראקטיבית שניתן להשתמש בה בהוראת אנגלית כשפה שנייה תוך שימוש בסיפורי ילדים במכשירים ניידים. מטרת מחקר ניסויי זה היא לגלות את הפוטנציאל של שימוש באפליקציה הניידת האינטראקטיבית שפותחה לשיפור מיומנויות למידה, כגון אוצר מלים, הגיה, הקשבה והבנה של הלומדים את השפה האנגלית ללא עזרת המורה. החידוש במחקר המוצג במאמר זה הוא שימוש במנוע זיהוי דיבור בטלפון הנייד כדי לזהות מילים הנאמרות על ידי הלומד בניסיון ללמד הגיה נכונה של מלים. הלמידה היא אינטראקטיבית ומתרחשת על גבי טלפון נייד (Cavus, Nadire; Ibrahim, Dogan, 2017).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הרשת החינוכית חברתית אדמודו (Edmodo) – "פונקציות מרכזיות: הקצאת משימות (כולל קביעת מועדי הגשה ואפשרות הגשה באיחור) ופעילויות (חידונים ומבדקים שנבנו במערכת), מעקב אחר התקדמות ומתן ציונים; עבודה בקבוצות; ניהול דיונים; ספריית תכנים; ניהול יומן; פלטפורמה משחקית – חלוקת תגים לתלמידים על ביצוע משימות וכד'; אפשרות להתחברות ממכשירים ניידים – IOS | אנדרואיד | Microsoft; הרשמת תלמיד / הורה באמצעות קוד שסופק על ידי המורה" (אפרת מעטוף).

דיווח מועיל של אפרת מעטוף על פרויקט תרגום גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון (Allan Carrington) לעברית: "גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון מאפשר לכל מורה לבחון את השימוש שהוא עושה בכלים הדיגיטליים ולהפוך אותו למשמעותי ותורם לתהליך הלמידה…חשיבות הגלגל לאנשי החינוך בישראל היא בעיקר בכך שהוא מזמן שיח סביב אופן ומטרת השימוש בכלים הדיגיטליים" (אפרת מעטוף).

סטודנטים בסמסטר ראשון של קורס כימיה כללית באוניברסיטה גדולה בדרום מערב ארה"ב השלימו מטלת שיעורי בית שארכה שלושה שבועות תוך שימוש במיינד טאפ (MindTap). מיינד טאפ היא המערכת האלקטרונית הראשית הראשונה שיש בה שאלות שיעורי בית המשובצות בתוך הטקסט, כך שסטודנטים קוראים קטע קצר מספר הלימוד ואז עונים על קבוצת שאלות. לפני מיינד טאפ, מערכות שיעורי בית אלקטרוניות פעלו באופן עצמאי או הכילו שאלות עם קישורים לספר הלימוד. בהמשך, סטודנטים השלימו מטלות שיעורי בית שארכו שבועיים באמצעות מערכת למידה מקוונת ברשת (Online Web Learning). מערכת הלמידה המקוונת ברשת מציגה שאלות שיעורי בית עם קישור לספר הלימוד בחלון נפרד. מאמר זה חוקר את ההשפעות של הארגון (טקסט משובץ לעומת טקסט מקושר) על העדפות סטודנטים ועל למידה נתפסת במחקר חלוץ זה עם כיתה של 300 לומדים (Zumalt, Caitlin; Williamson, Vickie, 2016).

המחברים חקרו, בשני מחקרים, כיצד אסטרטגיות למידה יכולות לתמוך בלמידה ממולטימדיה. תוצאות המחקר מציעות שהחצנות (externalizations) באופן כללי והפקת סקיצות בפרט ממלאות תפקיד חשוב בלמידת מולטימדיה (Ploetzner, Rolf; Fillisch, Benjamin; Gewald, Patrick-Andre; Ruf, Tatjana, 2016).

במאמר שהתפרסם השבוע (ספטמבר 2016) באתר Curatti מדגיש הכותב, מומחה לאוצרות תוכן, כי רשת פינטרסט היא פלפטפורמה מתוקשבת אשר 90 אחוז מהפעילות בה היא בעיקרה אצירת תוכן (curation). פינטרסט מאפשרת ליצור ולהבנות בקלות תהליך של איסוף, מיון ושיוך פריטי מידע על פי קטגוריות. פינטרסט מאפשרת לאתרים שיש בהם הרבה תוכן, לסדר את התוכן הזה על פי קטגוריות באמצעות הלוחות של פינטרסט; וכך, לאפשר לקוראים לגשת ישירות לקטגוריה המועדפת עליהם במקום לחפש אותה באתר. כמובן שברוב אתרי התוכן יש תפריט שמאפשר לעשות זאת – אך פינטרסט מרחיבה את מספר הקטגוריות האפשריות למספר אינסופי, ומאפשרת ליצור אותן באופן אינטואיטיבי ויצירתי יותר (עמי סלנט).

המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש של מנחים במדיה חברתית במסגרות לימודיות. נחקרו העדפות הוראה שונות של מנחים, מנקודת מבט פדגוגית, בסיוע של ערכת מדיה חברתית. התוצאות הראו שהמנחים בעיקר העדיפו ללמד את הנושא שלהם ברמות היישום וההבנה. הם השתמשו לעתים קרובות בחומרים מבוססי-טקסט ועיצבו את הקורסים שלהם כמבוססי-בעיה או במודל של פרזנטציה (Selcan Kilis, Yasemin Gulbahar, Christian Rapp, 2016).

לאחרונה ערך עיתון "הגרדיאן" ראיון מעניין עם פרופסור סוגטה מיטרה. אוניברסיטת לונדון הכתירה אותו לאחרונה כאיש אשכולות, בזכות 30 שנות פעילותו במגוון רחב של תחומי לימוד. הוא זוכה פרס ועידת TED לשנת 2013. כיום פרופסור מיטרה הוא חוקר בכיר ומרצה בכיר לטכנולגיות תקשוב בחינוך ב-Newcastle University. לדעתו של פרופסור מיטרה המודל הקיים של העברת הידע בבתי הספר יימצה עצמו בסופו של דבר ויידרש שינוי. תפקיד המורה אינו להעביר ידע אלא לעודד, לדרבן וליצור דיונים בעלי עניין בכיתה בנושאים לימודיים תוך כדי העשרתם (עמי סלנט).

מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) היא תיאוריה פדגוגית חשובה בלמידה מרחוק הזקוקה לתמיכה אמפירית רבה יותר. המטרה של מחקר זה הייתה לאשש את התיאוריה באמצעות הגדרה אופרציונלית ובחינת הקשר בין (1) דיאלוג, מבנה ואוטונומיית הלומד למרחק ההבנה ההדדית, ו-(2) הקשר בין גורמים סביבתיים וגורמים דמוגרפיים של לומדים למרחק ההבנה ההדדית בקורסים בלמידה מרחוק מבוססי אינטרנט (Xiaoxia Huang; Chandra, Aruna; DePaolo, Concetta A.; Simmons, Lakisha L.. , 2016).

המערך הפיזי של אולם ההרצאות המסורתי, שבו כל הכיסאות ניצבים לכיוון אדם יחיד בחזית החדר, מסמל פדגוגיה המתבססת על חבר סגל זה כמקור הבלעדי למומחיות הנגיש מתוך בכיתה. אולם האינטרנט והטכנולוגיה האלחוטית מאפשרים לנו לפרק מבנים חינוכיים – פיזיים ואחרים – שהיו הכרחיים כאשר גישה למידע הייתה קשה. על המחנכים לבחון את המשמעות של להיות בתוך כיתה כאשר הקירות אינם מהווים מחסום לזרימת המידע (Chachra, Debbie, 2016).

עם החידושים המגיחים, ניתן לצפות לשימוש בכלים טכנולוגיים כדי להפוך את תהליך הלמידה לאפקטיבי. מכאן ששילוב מתאים של טכנולוגיה עשוי להוות תרומה בעלת ערך ללמידה וללא ספק הרפלקציה היא ליבת הלמידה. עם לומדי המאה העשרים ואחת של היום, חשוב שמחנכים יתמכו בשילוב של מיומנויות המאה העשרים ואחת בפעילויות הרפלקציה שלהם. מורים ותלמידים יכולים להיעזר עתה באפליקציות שונות הן מקוונות הן מבוססות מחשב כדי לבצע רפלקציה על הלמידה שלהם. מאחר ותהליך שילוב הטכנולוגיה דורש זמן ומאמצים, נדרש תכנון שיטתי. מאמר זה בוחן הוראה רפלקטיבית באמצעות שילוב מתוכנן של טכנולוגיה (Baporikar, Neeta, 2016).

במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

המאמר הנוכחי מציג סקירה מקיפה ויישומית על אודות פלטפורמת הבלוג ועל תרומתו של הבלוג למחקר ולהוראה בעשייה האקדמית במקומות שונים בעולם. הבלוג יכול לשמש כמסד לאיסוף ולניתוח נתוני מחקר, כאמצעי לתקשורת ולשיתוף פעולה מחקרי וכפלטפורמה לפרסום אקדמי מהיר הנגיש לקהלים שונים. הבלוג עשוי לתרום גם לקידום קריאה וכתיבה אקדמית, לתקשורת בין הלומדים בקורס, להעמקה רפלקטיבית בתכנים הנלמדים ולהערכה חלופית. המאמר מציע להתייחס לבלוג כאל גשר המחבר בין מחקר לבין הוראה והתורם בו-זמנית לקידומם (ליאת ביברמן-שלו).

המשימה של פלטפורמת "ניפגש" היא יצירת חוויה לימודית שמעצימה את הלומדים וגם את המורים. הניסיון מלמד שכלים טכנולוגיים שאינם אינטואיטיביים לשימוש לא מצליחים להיטמע בבתי הספר ולא מייצרים את האימפקט החינוכי הצפוי מהם. לכן הפלטפורמה המתוקשבת של "ניפגש" מאד ידידותית ומאד אינטואיטיבית לשימוש ולא צריך לקחת קורס או השתלמות על מנת להכירה ועל מנת לעשות בה שימוש. פלפטפורמת "ניפגש" באמצעות כלי משחוק וכלים חברתיים, מספקת סביבה לימודית וחברתית מלהיבה לתלמידים ומנגישה להם את המידע שהם צריכים באופן דינמי ומהנה, כפי שהם מורגלים מחיי היום יום שלהם. באופן זה, ההיענות שלהם לפעילויות המורה מעודדת את המורות להמשיך לפעול ולהפעיל (עמי סלנט).

בעקבות ההכללה של פעילויות הנתמכות מבחינה אלקטרונית, המחברים צופים שבעתיד הקרוב האות 'e' ב'למידה מקוונת' ('e-learning'), המציינת את השימוש במדיה האלקטרונית ובטכנולוגיות תקשורת ומידע בחינוך, תושמט ול'למידה מקוונת' יתייחסו פשוט כאל 'למידה' ('learning'). מאמר זה מציג ניסיון בהבנת הגורמים לשינוי השם ובחיזוי תוצאותיו (Paiva, Joao; Morais, Carla; Costa, Luiza; Pinheiro, Ana, 2016).

למחקר זה שלוש מטרות: להשוות את דפוסי ההנעה של משתתפים בקורסי MOOC הלומדים באותו קורס אך בשפת הוראה שונה; לבחון את הקשרים בין השגת הנעה לבין צורות שונות של מעורבות; ולאפיין את מסיימי קורסי ה-MOOC בהתאם להנעה שלהם ללמוד. החוקרים ערכו חקר מקרה במסגרת של קורס MOOC בתחום "ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים" אשר הועבר בשתי שפות: אנגלית וערבית ( Barak, Miri; Watted, Abeer; Haick, Hossam, 2016).