בחודש אפריל 2011 נערך סקר לבדיקת הצלחת התוכנית בקרב 194 מורים ו 13- מנהלי בתי"ס בערד, באר שבע וירוחם. שלושת הערים היו הראשונות שהשתתפו בתוכנית, ובהן חולקו מחשבים ניידים למורי בתיה"ס היסודיים כבר לפני למעלה משלוש שנים. על פי תוצאות הסקר, 99% מהמורים סבורים שההשתתפות בתוכנית שיפרה את מעמדם בכיתה. מהסקר עולה עוד, כי השילוב שעשו המורים במחשוב בזמן השיעורים גדל פי שבעה בשנים שחלפו מאז תחילת התוכנית. לדברי עורך הסקר, ד"ר עוזי מלמד, ממכון מופ"ת; "פרויקט מחשב נייד לכל מורה שינה בזמן קצר את התנהלותם של המורים בתהליכי ההוראה ואת דעתם ועמדתם כלפי יכולתו של המחשב לסייע להם בתהליכים אלו". לדבריו, במשך השנים הלכה וגברה השפעתו של הפרויקט, והמורים שילבו יותר ויותר אמצעים מתוקשבים בשיעוריהם.

עורכת הספר ( אסופת מאמרים ) ריכזה כמה וכמה מאמרים חשובים לגבי שילוב טכנולוגיה בכיתה מכתב העת Journal of Research on Technology in Education, שם היא משמשת כעורכת משנת 2002 (Lynne Schrum).

אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).

אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

יותר ויותר מורים בצרפת מכניסים את הרשת החברתית טוויטר לכיתה. התלמידים לומדים קרוא וכתוב ומשחקים עם ילדים בערים אחרות – והמורים מדווחים על הצלחה רבה יותר בלימודים. לפי אתר המרכז נתונים על מספר "כיתות הטוויטר" הפועלות בעולם, בראשית שנת הלימודים 2010 נרשמו שלוש כיתות כאלה בשפה הצרפתית. בחודש פברואר 2011 כבר היו 25, וב-1 בספטמבר 2011 היו 81. 50 מהכיתות פועלות בתוך צרפת.

רותי סלומון , מטובות המומחיות לסביבת MOODLE בישראל, מציגה את סביבת ניהול ההוראה והלמידה MOODLE כתשתית שעליו המורה יכולה לבנות , לפתח וללוות חקר מידעני עם כיתתה. היא יכולה ליישם זאת בדרכים שונות ומגוונות מכיוון שב MOODLE ישנם כלים שונים המאפשרים להשתמש בהם כדי לפתח תהליכים פדגוגיים שונים. בסקירה מאירת העיניים מציגה רותי סלומון 2 תהליכים מידעניים שפותחו במערכת ה-MOODLE על ידי מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים ( רותי סלומון) .

הטמעת מדיה חברתית במערכת החינוך לעומת הטמעתה בתרבות של ארגון עסקי-ציבורי כלשהו מציבה אתגר ייחודי – התאמת מתודות ההוראה-למידה לשינויים התרבותיים-חברתיים באופן שיאפשר למידה יעילה ואיכותית. לצד ההזדמנויות הפדגוגיות והרווחים המקצועיים והאישיים שניתן להפיק מלמידה המלווה במדיה החברתית, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זו ולעתים תכופות נאלצים להתמודד עמן לאחר שכבר קרו. התנסויות שכאלה עשויות להביא את מערכת החינוך לפעול ברוח אחת משתי התפיסות האלה:א. רתיעה וחשש עד כדי "פאניקת המדיה החברתית": תפיסה הרואה במדיה החברתית איום על שלמות החברה בכלל ועל החינוך בפרט (רותם ואבני, 2011). המדיה החברתית כמייצרת הזדמנות לעיצוב מחודש ועדכני של החינוך: על פי תפיסה זו, המדיה החברתית מזמנת התחדשות חינוכית והתמודדות עם מהויות ועם ערכים המשנים את פניהם בעידן הדיגיטלי. התמודדות מאתגרת זו צריכה להיעשות בדרך מושכלת, מתוך היכרות עם מאפייני המדיה החברתית והפוטנציאל הגלום בה ללמידה ולחינוך, לצד מודעות למלכודות הטמונות בה ואימוץ עקרונות המתווים דרכי פעולה מושכלות להתמודדות עמן ( (רותם ואבני, 2011).

כל שנה אנו בוחרים במערכת פורטל מס"ע, בהמלצת מורים ואנשי חינוך מהשדה , את הבלוגים החינוכיים הראויים לציון ולשבח. לראש טבלת הליגה הגיעו השנה שוב כמה בלוגים חינוכיים של מורים. על ראשות הטבלה ממשיך לשמור הבלוג של המורה הגב' יוליס מארה"ב המשתפת את תלמידיה בביה"ס בארה"ב .המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפ"ת. חניתה חן הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה המתוקשבת והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית. במהלך השנה פיתחה את פרויקט גלורי כפרויקט למידה שיתופי עם כיתות מקבילות בחו"ל . מתמודדת חדשה שהגיעה השנה בבתי ספר בישראל לאחד המקומות הראשונים בטבלת הנבחרים היא המורה שלומית רדניק . שלומית מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמר מענין על החידושים האחרונים בגוגל מסמכים והיכולת לשלב את חידושים אלו במערכת למידה של "דיאלוגים סוקרטי". גוגל שיחררו לפני מספר חודשים עדכונים לפלטפורמת גוגל מסמכים, חלק מעדכונים אלו נגעו לכתיבת מסמכים משותפת. מערכת שיתוף המסמכים מאפשרת כעת לא רק לכתוב מסמך משותף באופן נפרד או באופן סימולטני, אלא לנהל דיון הנוגע לסוגיות שונות במסמך במערכת אשר מולבשת על המסמך הנוכחי. בעזרת מערכת זו ניתן לנהל דיון שלם הנוגע לכתוב במסמך. במקרה שאותו בחר דביר קפלן להציג הוא החלטתו הפדגוגית בתור עבודת סוף שנה לתלמידי כיתה ח’ בתוכנית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים הרטוב, לאפשר לתלמידים לנהל דיאלוג סוקרטי, התלמידים קיבלו הנחיות הן בכיתה והן באמצעות מסמך משותף לכלל התלמידים כיצד לבצע את הדיאלוג ביניהם. המשמעות של הדבר הייתה שכלל העבודה הנראית לעין הייתה דיאלוג בין זוג תלמידים הנפרס על פני מספר מצומצם של עמודים. אך האמת הפדגוגית מסתתרת מתחת למכסה המנוע של הטכנולוגיה ( דביר קפלן).

סרט הווידאו באנגלית המציג איך תלמידי כיתה ה' מניו יורק ומתל אביב משתמשים בכיתה משותפת שמספקת מערכת "עת הדעת" ולומדים להכיר זה את זה ואת העיר שמעבר לים ולהתקרב יותר. הפרויקט הפך להזדמנות לתקשורת, למידה והיכרות לעומק. מדובר על פרויקט למידה מתוקשב שיתופי בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב ובני יורק. המורים בשני בתי הספר פיתחו את המתווה הלימודי המשותף המאפשר לתלמידי כיתות ה' להכיר באופן בלתי אמצעי תרבות אחרת ומאפייני תרבויות מעבר לים. הפרויקט המתוקשב לא רק עורר סקרנות בקרב התלמידים אלא גם שיפר את המיומנויות המידעניות שלהם לאסוף מידע ולהבנות אותו.

כבר דיווחנו בעבר בפורטל מס"ע על חשיבות פיתוח מרחבי למידה כיתתיים מתוקשבים ע"י מורים בבתי הספר. שילוב הכלים המתוקשבים במרחבים ובתהליכי הלמידה בבתי הספר נעשה כמדיניות כוללת ויוזמת ע"י צוות תקשוב דרום בראשותו של אלישע בביוף. בשדרוג הקרוב תתוסף האפשרות להשתמש בבלוג כמקור הכנסת המידע של המורה לאתר הכיתתי באינטרנט. הדבר יקל על המורים ויחסוך מהם את הצורך הכפול בעדכון הבלוג והאתר הכיתתי (או לחילופין לבחור באחד מהם…). מעבר לכך, הדבר מאפשר לתלמידים להגיב להודעות המורה באתר הכיתתי.

אנו יודעים מעט יחסית על הדילמות של אותם מורים המתמודדים עם שילוב התקשוב בכיתה עפ"י תפיסות של חדשנות פדגוגית. מה שלמדנו מהדיווח החשוב שהביא ג'יי הורוויץ הוא שיש פער מהותי בין כוונות המערכת החינוכית בנוגע חדשנות בתקשוב בחינוך ובין המציאות בפועל הנכפת על המורה בכיתה. מתברר שכאשר המערכת החינוכית מדברת על חדשנות הכוונה היא למשהו שונה ממה שהמורה המוזכר בדיווח עושה בכיתה שלו. המורה המתוקשב החדשני בתפיסתו ( כפי שמתואר במאמרון) משתדל להמשיך ליישם את התפיסה החינוכית שלו בעזרת התקשוב. לא אמרו לו שעליו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה. אבל הזמן שעומד לרשותו לעשות זאת הצטמצם מאד. לפני שהוא יכול לעסוק בפעולות שמושכות אותו (ואת תלמידיו) עליו קודם להשלים שיעורים נוספים. אם בעבר חש המורה המתוקשב החדשני שהוא חלק מקבוצה של אנשי חינוך שמפלסים דרך חדשה באמצעות התקשוב, עכשיו הוא חש שהמערכת כולאת אותו לתוך פינה צדדית של המתרחש החינוכי.

ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

אחרי התעוררות רבתי לפני כעשור בארץ הוא נדחק בשנים האחרונות הצידה אך בחו"ל הוא פורח, הכוונה לשימוש בתלקיט מתוקשב כחלק מעבודות של תלמידים וסטודנטים. מדיווחים וממחקרים שמגיעים אלינו נראה כי השימוש בכלי הערכה מתוקשבים של תלקיט (פורטפוליו ממוחשב) זוכה לעדנה במערכות חינוך בחו"ל , בעיקר תודות להשפעת טכנולוגיות Web 2.0. המאמר הנוכחי מתאר יישומים מתוקשבים שונים של תלקיט בביה"ס , כך למשל בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote . התפיסה העקרונית של שימוש בתקליט מתוקשב אינה חדשה במערכות חינוך , אך הטכנולוגיות החדשות של Web 2.0 הגבירו את מעורבות הלומדים בתהליך ההערכה ואיסוף המידע. במאמר הנוכחי רשימה של כלים מתוקשבים באנגלית שניתן לעשות בהם שימוש בביה"ס להפעלת תלמידים במטלות אינטרנט מבוססות תלקיט מתוקשב.

סקירה זו מעדכנת את הסקירה המקורית משנת 2009 ונוספו בה מגוון פעילויות ויוזמות של בתי ספר ישראליים מבחינת ההיערכות ליום לימודים מקוון . הפעילות המקוונת של התלמידים ביום המקוון נותנת להם עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מידי.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גיוון שיטות? ?הוראה- למידה והעמקת הלמידה בכתה באמצעות חשיפה למקורות מידע? ?חדשים ומעודכנים?. כל ביה"ס בישראל הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות ( עמי סלנט).

הדעיכה של ז'אנר חקררשת – Webquest -בלמידה מתוקשבת בשלוש השנים האחרונות במערכת החינוך בארץ קשורה אולי לכניסה של אתרים מסוגWeb 2.00 (בלוגים , ויקי , רשתות חברתיות) , התפתחותם של משימות חיפוש ממוקדות יותר לשיעור אחד בלבד , אך יותר מכך מההשקעה הגדולה שצריכים המורים והתלמידים להשקיע בפעילויות מסוג חקר רשת . עם זאת חשוב לציין כי ניסיון בשטח וגם המחקר מצביע על חקררשת כפעילות קוגניטיבית אפקטיבית מאד. אותם מורים שממשיכים להפעיל תלמידים במבנה פעילות מסוג חקר רשת יודעים כי התרומה של הפעילות לאורך זמן היא משמעותית, הן מבחינת הרגלי העבודה של התלמידים, ההתמודדות הקוגנטיבית שלהם והן מבחינת הדפוסים של עבודה שיתופית בלמידה שיתופית באינטרנט( עבודת צוות). מערך שיעור זה המיועד ללמידה מרחוק מציג את התפתחות הז'אנר של חקרשת בארץ ובעולם , את המאפיינים העיקריים שלו , דוגמאות מעודכנות לפעילויות חקררשת שעדיין נחשפים אליהם תלמידים ופרחי הוראה וגם ראייה מחקרית של חקר רשת כפעילות של למידה שיתופית.

כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).